עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/הוריות/ג
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''כהן משיח שחטא''' <br> בדבר הוראה שחייב עליו פר: {{עוגןמ|ב}} '''ואחר כך עבר ממשיחותו''' <br> שנטמא ולא יוכל לעבוד ביו"כ, והעבירוהו ומינו אחר תחתיו קודם שהביא הפר. [ולפע"ד דאפילו בנולד בו מום קבוע נמי חייב בפר אפילו על חטא שחטא אח"כ [כרמב"ם פט"ו משגגות]. דהרי כל מצות כהונה גדולה עליו. שאסור לישא אלמנה [כבש"ס די"ב ב'] ודלא כרלח"מ שם שהניח דברי הרמב"ם בצ"ע]. ודוחק לחלק דדוקא באיסור אלמנה וכדומה שנוהגות גם במשוח מלחמה, משא"כ בפר שאינו רק בכה"ג אחד וכיון שנתהוה בו מום קבוע, דחייב האחר שמינוהו תחתיו בפר, פטור הוא]: {{עוגןמ|ג}} '''וכן נשיא שחטא''' <br> שחטא בדבר שחייב עליו שעיר: {{עוגןמ|ד}} '''ואחר כך עבר מגדולתו''' <br> שהעבירוהו מלהיות מלך קודם שהביא השעיר. וכגון שנצטרע שאז עובר ממילא ממלכותו [כש"ס ד"י ע"א]. [ונ"ל דה"ה במרדו בו רוב ישראל והעבירוהו. דהרי אפילו דהמע"ה בשעת מרידת אבשלום היה דינו כהדיוט כלקמן סי' ז'. ודלא כרבינו בלחם שמים]: {{עוגןמ|ה}} '''כהן משיח מביא פר''' <br> דהרי אפילו חטא אחר שהעבירוהו, מביא פר [כמ"ב]. רק איידי נשיא נקט נמי הכה"ג הכא: {{עוגןמ|ו}} '''כהן משיח מביא פר''' <br> ואע"ג דכשהעבירוהו אסור לעשות שום עבודה בביהמ"ק, בין בבגדי כהן הגדול או בבגדי כהן הדיוט, ורק בדיעבד כשר כשעבד בבגדי כה"ג [כמגילה ד"ט ב', ורמב"ם פ"א מיו"כ]. אפ"ה לענין חטא, בקדושתו הוא עומד: {{עוגןמ|ז}} '''והנשיא כהדיוט''' <br> ואפילו דוד המלך ע"ה שנתמנה על פי ה', ובאותן ו' חדשים של מרידת אבשלום, עדיין לא מחל המלכות, וחזרה לו, עכ"פ מדמרדו בו רוב ישראל, אם חטא בזמן המרידה, היה מביא כשבה או שעירה כהדיוט [ירושלמי ר"ה ד"א ב']: {{עוגןמ|ח}} '''הרי אלו כהדיוט''' <br> דבנשיא כתיב, אשר נשיא יחטא, דמשמע שחטא כשהוא נשיא. וכמו כן בכה"ג כתיב, אם כהן המשיח יחטא: {{עוגןמ|ט}} '''רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין''' <br> כהדיוט: {{עוגןמ|י}} '''ומשנתמנו פטורין''' <br> לגמרי, דלר"ש בכל קרבן אזלינן בתר חטא וידיעה. וה"ה דפליג ר"ש במ"א בחטאו והעבירום, דכשנודע להנשיא אחר כהעבירוהו, פטור לגמרי, דחטא וידיעה צריך שיהיו בזמן חיוב הקרבן: {{עוגןמ|יא}} '''נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו''' <br> ואפילו אינו מזרע בית דוד, ואפילו יש ב' מלכים בישראל, אם אין אחד מושל על חבירו, שניהן מביאין כל א' כשחטא שעיר: {{עוגןמ|יב}} '''לא המרובה בבגדים''' <br> דכשגנז יאשיהו הארון ושמן המשחה שעשה משרע"ה, שוב היה אסור לעשות שמן המשחה אחר. לפיכך מאז היה הכה"ג מתחנך לכהונה גדולה רק בלבישת ח' בגדים, ונקרא מרובה בגדים, ולא כהן משיח. ולפיכך כשחטא אינו מביא פר על שגגתו: {{עוגןמ|יג}} '''אלא פר הבא על כל המצות''' <br> דמרובה בגדים שטעה באיסור כרת ועשה כהוראתו מביא כשבה או שעירה כהדיוט [רש"י]: {{עוגןמ|יד}} '''לכהן שעבר''' <br> דבאירע פסול לכה"ג שנטמא או ראה קרי, והגיע יו"כ שנצרכים לכה"ג לעבוד עבודה, ומינו אחר תחתיו, כשחזר ראשון אח"כ והוכשר, חוזר לעבודתו, והשני אינו ראוי לעבוד לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט. וכל מצות כהונה גדולה עליו, וכשימות הראשון, מתמנה הוא תחתיו. וכה"ג הראשון כשחזר, נקרא כהן משמש, והשני נקרא כהן שעבר: {{עוגןמ|טו}} '''אלא פר יום הכפורים''' <br> שמביא הכה"ג ביו"כ: {{עוגןמ|טז}} '''ועשירית האיפה''' <br> הן הי"ב חלות שנקראין חביתין. שמקריבין בכל יום משל כה"ג. ובמת הכה"ג ולא מינו אחר תחתיו, קרבין משל יורשים [כסוף פ"ד דמנחות]. ושניהן אינן בכהן שעבר: {{עוגןמ|יז}} '''זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים''' <br> דעבודת יו"כ כשר בזה או בזה, רק הפר בא מהמשמש, אעפ"י שאינו משמש [ירושלמי, ותוספות מגילה ד"ט ב']: {{עוגןמ|יח}} '''ומצווין על הבתולה''' <br> דהוא אשה בבתוליה יקח מצות עשה היא שלא ישאר פנוי בלא אשה: {{עוגןמ|יט}} '''ואינן מטמאין בקרוביהן''' <br> בז' מתי מצוה שמותר לכהן הדיוט לטמא להן, ואלו הן, אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ואשתו, אבל אלו אסורים לטמא להן, ומותרים ג"כ להקריב בשעה שהן אוננים, כדכתיב ומן המקדש לא יצא: {{עוגןמ|כ}} '''ולא פורעין ולא פורמין''' <br> דבכה"ג כתיב ראשו לא יפרע, ולפיכך אסור לגדל שער, אלא בכל ע"ש בין שהוא אבל או לא, היה מגלח ראשו, באופן שיהיו כל השערות אחר הגלוח, שוין בגובה, שיהיה ראש שער התחתון בשפוע של ראש, נגד עיקר של שער העליון [כנדרים דנ"א א']. וכן אסור לקרוע בגדיו כשאר כל אדם אפילו על מתו, שנאמר בגדיו לא יפרום: {{עוגןמ|כא}} '''ומחזירין את הרוצח''' <br> אם מת אחד מהן, כל רוצח בשוגג חוזר ע"י מיתת א' מהן מעיר מקלטו: {{עוגןמ|כב}} '''וההדיוט מלמעלה''' <br> דכשמת לו אחד מז' מתים הנ"ל שחייב לקרוע, כהן הדיוט מותר לקרוע שפה העליונה של בגדיו, שסביב לצוארו, סמוך לכתף. אבל כה"ג קורע רק שפה התחתונה של בגדו, סמוך לרגליו. דהא דכתיב בגדיו לא יפרום, היינו שאינו פורם כשאר כל אדם: {{עוגןמ|כג}} '''כהן גדול מקריב אונן''' <br> ביום המיתה אפילו לאחר קבורה, הוא אונן דאורייתא. אבל אנינות לילה שלאחר יום מיתה, וכ"כ הימים שנשתהה בין מיתה לקבורה, הו"ל אונן מדרבנן, אבל לילה שאחר יום קבורה שאינו יום מיתה, שרי לגמרי [רמב"ם פ"ב מביאת מקדש]: {{עוגןמ|כד}} '''קודם את חבירו''' <br> כעולת הבוקר שמקריבו קודם לשאר קרבנות צבור, מדהוא תדיר בכל יום: {{עוגןמ|כה}} '''קודם את חבירו''' <br> כדאשכחן בכהן דקדם בכל דבר של כבוד או של רווח, לכל שאר ישראל, משום דמקודש ממנו: {{עוגןמ|כו}} '''פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו''' <br> דכיון דמשיח מכפר על העדה, עדיף שיתכפר תחלה המכפר, ואח"כ יכפר המתכפר ע"י אחרים. וכן ביו"כ כתיב, וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח"כ בעד כל ישראל: {{עוגןמ|כז}} '''להחיות''' <br> כששניהן עומדין להציל ממות, מציל תחלה האיש. אבל להאכיל, אשה קודמת [י"ד רנ"א ס"ח]: {{עוגןמ|כח}} '''ולהשיב אבדה''' <br> וטעמא, משום דאיש מקודש טפי, מדחייב גם במצות עשה שהזמן גרמא: {{עוגןמ|כט}} '''לכסות''' <br> דאשה בשתה מרובה כשתלך ערום. וכמו כן כשצריכה לאכול, בשתה מרובה כשתחזור על הפתחים, ואפילו כשמחזרת השתא על הפתחים, היא קדמה לאיש, דבשתה מרובה כשתמתין עד אחר שיתנו לאיש [ש"ך שם]: {{עוגןמ|ל}} '''ולהוציאה מבית השבי''' <br> שלא יאנסוה לזנות: {{עוגןמ|לא}} '''בזמן ששניהם עומדים לקלקלה''' <br> לזנות, כגון איש למשכב זכור: {{עוגןמ|לב}} '''האיש קודם לאשה''' <br> דאשה שדרכה בכך, אין לה כל כך בושת עי"ז כאיש: {{עוגןמ|לג}} '''כהן קודם ללוי''' <br> לכל דבר של רווח או של כבוד: {{עוגןמ|לד}} '''ישראל לממזר''' <br> לאו דוקא לממזר, אלא אפילו לחלל, ישראל קדים. דישראל מיוחס טפי, דהרי בת חלל פסולה לכהונה [וכן כ' הרמב"ם פ"ח ממתנת עניים, וסיים דחלל קודם לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר, שהממזר ודאי פסול, והאחריס ספק]: {{עוגןמ|לה}} '''וממזר לנתין''' <br> הן הגבעונים שהטעו את יהושע. שנקראו נתינים, ע"ש שנתנן יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים. וזרעם פסול לקהל, לרמב"ם [פי"ב מא"ב] מדרבנן, ולרמב"ן ורשב"א ותוס' ריש אלו נערות, אפילו כשנתגיירו אסורים בחיתון מדאורייתא, ורק בנים שנולדו להן אחר שנתגיירו, אסורים מדרבנן [עי' אה"ע סי' ד']. ולהכי ממזר קדים להם, דאפילו ממזרת שילדה בן מנכרי ועבד, עכ"פ יש בהבן קצת מזרע ישראל משא"כ גר [אבל ישראלית אפילו נשואה שנבעלה מנכרי, אין הולד ממזר, רק פגום לכהונה [כאה"ע ד' סי"ט]: {{עוגןמ|לו}} '''ונתין לגר''' <br> דנתין היה הורתו ולידתו בקדושה, משא"כ גר: {{עוגןמ|לז}} '''וגר לעבד משוחרר''' <br> דעבד הוא מזרע כנען, דכתיב גביה ארור כנען, משא"כ גר. {{עוגןמ|לח}} '''וכהן גדול עם הארץ''' <br> בבית שני היו ממנין לפעמים כה"ג עם הארץ, ע"י ממון שנתן למלכות, ונתמנו בעל כרחן של צבור [כיבמות דס"א א'. ועי' תוס' ב"ב דכ"א א']. ולכה"ג כזה ממזר תלמיד חכם קודם, דכתיב יקרה היא מפנינים, ר"ל יקרה היא התורה מכה"ג שאין לו חשיבות אחר רק שנכנס לפני ולפנים. ועכשו נוהגין שאפילו כהן ע"ה קדים לת"ח, לענין לקרותו לתורה תחלה [א"ח קל"ה ס"ד]. וג"ל עוד מדנקט רק ממזר, משמע דהא נתין גר ועבד אף שהן (לבד) ת"ח, כה"ג קדים להו, מדהוא (לבד) זרע ישראל: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תפארת ישראל - יכין
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל מפרשי המשנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף