עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/ברכות/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל''' <br> לרוב ישראל: {{עוגןמ|ב}} '''אומר ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה''' <br> ועל נס דיחיד. רק בנו ותלמידו מברכין. ועל נס כמנהג העולם מברך בלא שם ומלכות. וכל שאר ברכות דבפרקן. בשם ומלכות ודוקא ברואה המקום מל' יום ללמד יום: {{עוגןמ|ג}} '''מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו''' <br> ובחוץ לארץ אומר ממקום הזה: {{עוגןמ|ד}} '''על הזיקין''' <br> כוכב עם זנב. קאמעט בל"א: {{עוגןמ|ה}} '''ועל הזועות''' <br> ערדבעבען: {{עוגןמ|ו}} '''ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות''' <br> בזעף ואינו מתחיל בלילה. ונפקא מינה לברכה: {{עוגןמ|ז}} '''אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם''' <br> ואם ירצה מברך עושה מ"ב ובשמע רעם וברק בפ"א. מברך רק עמ"ב. דאסור לגרום ברכה שאינה צריכה [א"ח רט"ו]. ואף דבטפל חביב. יקדים ברכת הטפל לברכת העיקר ולא יברך על העיקר לפטור הטפל דאפושי בברכות עדיף [כמג"א רי"ב סק"ו] וכ"כ בחייב ברכה פרטית ושנ"ב. ברכה פרטית קודם. כפ"ו סי' י"ח. התם רק בדיעבד בבירך שנ"ב על פרטי' יצא. וכ"כ בבירך על עיקר תחלה רק בדיעבד פטר הטפל החביב. משא"כ הכא אפילו לכתחלה מברך ארעם עמ"ב. כך נ"ל: {{עוגןמ|ח}} '''על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות''' <br> המשונים בתוקף או רוחב [מג"א רכ"ח ס"ג]: {{עוגןמ|ט}} '''ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול''' <br> הוא מיטטעללענדישעס מעער דמדסמוך לארץ ישראל חשיב [סי' רכ"ח]: {{עוגןמ|י}} '''אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואה אותו לפרקים''' <br> פעם א' לל' יום וה"ה כולהו לבר מברקים ורעמי'. כל שנתפזרו העבים ביני ביני חוזר ומברך שנית: {{עוגןמ|יא}} '''על הגשמים''' <br> בנעצרו מקודם [רט"ז רכ"א] ודוקא באית ליה ארעא בשותפות דאל"כ מברך שהחיינו וא"ת מ"ש משנוי יין דמברך הטוב ומטיב היכא דשתי אינש בהדיה [כברכות נ"ט ב'] אף דחמרא דשתי האי לא שתה האי. א"כ ה"נ אע"ג דאין לו שדה בשותפות תסגי בשיש לו לחבירו שדה ג"כ בבקעה זו. י"ל התם נמי מדשותים יחד בהסיבה על שולחן אחד ושמח כ"א יותר כשכל המסובין שמחים ע"י שתייתו. כשדה אחת בשותפות דמי. מיהו באין לו שדה. אומר מודים אנחנו לפניך ה' או"א על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים וכו' הן הם יודו וכו' שמך מלכנו בא"י אל רוב ההודאות [רכ"א ס"ב]. ומברך כשיעלה אבעבועות נגד הטיפין: {{עוגןמ|יב}} '''ועל הבשורות הטובות''' <br> בטובות לו ולאחרים. דאל"כ שהחיינו. ודוקא בשמע מאדם נאמן שראה כן. וה"ה בסיפא: {{עוגןמ|יג}} '''אומר ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות רעות''' <br> לא נקט לשון "בשורות". דמוציא דבה הוא כסיל. רק הוא שמע מעצמו: {{עוגןמ|יד}} '''בנה בית חדש וקנה כלים חדשים''' <br> וה"ה על ספרים. דיקרה הוא מפנינים. ול"ד חדשים. ואפילו יש לו כיוצא בהן. ודוקא בשמח בהן: {{עוגןמ|טו}} '''אומר ברוך שהחיינו''' <br> ובמשתמשין בו גם ב"ב. מברך הטוב והמטיב. וה"ה כל טובה שמשתתף בו הוא ואחרים. כבילדה אשתו זכר. משתחוה למזרח ומברך הטוב והמטיב. וכ"כ בקיבל מתנה. הטוב והמטיב. מדשמח נותן ומקבל: {{עוגןמ|טז}} '''מברך על הרעה מעין הטובה''' <br> ר"ל אף דאפשר שיתגלגל עי"ז טובה וכ"כ בסיפא איפכא. בשניהן מברך כדהשתא: {{עוגןמ|יז}} '''הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כיצד היתה אשתו מעוברת ואמר''' <br> אחר מ' יום משנתעברה: {{עוגןמ|יח}} '''הנכנס לכרך''' <br> בעיר גדולה מצויי' מושלים מחפשי עלילות: {{עוגןמ|יט}} '''ושתים ביציאתו''' <br> תנא והדר מפרש "ונותן" וכו'. ור"ל בכניסתו אומר. יה"ר מלפניך ה' או"א שתכניסני לכרך זה לשלום. וכשבא למלונו אומר מודה אני לפניך וכו' שהכנסתני וכו' הרי ב' בכניסתו. וכ"כ קודם יציאתו ואחר שיצא. והכי קיי"ל [ר"ל]: {{עוגןמ|כ}} '''חייב אדם לברך על הרעה''' <br> בשמחה. דהתכלית טוב. וזה נ"ל פי' הכתוב מאתו לא תצא הרעות [בל' רבים] והטוב [בל' יחיד]. דבכל רע מתגלגל ע"י מדת טובה מרובה על מדת פורענות: {{עוגןמ|כא}} '''בכל לבבך''' <br> מדכתיב ב' ביתין: {{עוגןמ|כב}} '''בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע''' <br> ר"ל גם בתאוות תענוגים הגופניים שמסוגלים שיחטא האדם בהן. יהי כונתך בהשתמשך בהם לצורך קיום הגוף לשם שמים לחזק גופך לעבודתו ית'. א"נ ביצה"ט למצות עשה וביצה"ר למצות ל"ת שיהיה לו גבול לומר עד כאן תבוא: {{עוגןמ|כג}} '''דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד''' <br> הרי מוכח שחייב לברך הרעה בשמחה כמו על הטובה: {{עוגןמ|כד}} '''לא יקל אדם את ראשו''' <br> מדהזכיר אהבתו ית' הזכיר נמי היראה: {{עוגןמ|כה}} '''כנגד שער המזרח''' <br> של בהמ"ק: {{עוגןמ|כו}} '''לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו''' <br> אזור חליל: {{עוגןמ|כז}} '''ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא''' <br> דורכגאנג. לקצר דרכו נכנס בפתח זה ויוצא בפתח אחר: {{עוגןמ|כח}} '''ורקיקה מקל וחומר''' <br> מקל וחומר ממנעל שאינו דרך בזיון. ואסור בהר הבית: {{עוגןמ|כט}} '''כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם''' <br> נוסח כל ברכה היה. בא"י אמ"ה אלהי ישראל מן העולם מגן אברהם. וכן כולם. ואמרו כן רק במקדש משום דשם לא ענו אמן על כל ברכה וברכה. רק שם ענו השומעים על כל ברכה תהלה שלימה בשכמל"ו. שהיא תהלה להקב"ה על ההשגחה שלו ית' על עולמו. לכן אמר המברך מן העולם דר"ל שאומר לבני עולם השומעים ברכתו שיברכו גם הם [כך נ"ל פי' הש"ס]: {{עוגןמ|ל}} '''והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם''' <br> ואין בו משום זלזול כבודו ית': {{עוגןמ|לא}} '''והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה'''' <br> וא"ת מדעתיה דנפשיה הוא דעביד ת"ש ואומר ה' עמך וכו' הרי שגם המלאך אמר כן: {{עוגןמ|לב}} '''ה' עמך גבור החיל''' <br> וא"ת לא שאל המלאך בשלומו. רק הודיעו כי הקב"ה עמו ושיצליח במלחמה. ת"ש ואומר וכו': {{עוגןמ|לג}} '''אל תבוז כי זקנה אמך''' <br> ר"ל לא תבזה התקנות הישנות. באמרך בועז מדעתי' דנפשי' הוא דעביד. כי זה גורם להפר ח"ו התורה. ונאמר עת לעשות לה' לענוש. כשהפרו תורתך. שבכתב ושבע"פ: {{עוגןמ|לד}} '''ר' נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה'''' <br> נ"ל דנ"מ בין ת"ק לר"נ אם שאלת שלום חובה או רשות. כב' פירושים שהביא רש"י [מכות דכ"ג ב'] דלת"ק שלא הזכיר מלת "משום" בדבריו. ע"כ ה"ק עת לעשות לה' לענוש אם הפרו תורתיך לבטל השאילת שלום בשם. א"כ חובה היא. ולר"נ הוא כעין התנצלות לבועז. דלהכי הפרו תורתך משום עת לעשות לה'. וכוונתם לטובה. ועכ"פ אינה חובה. דגם אחר רשאי שלא להזכיר השם אם כוונתו לעשות לה'. א"כ רשות היא. ועי' ברכות [דף ס"ג א']: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף