תורת הלוים/הקדמות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העברה מהדף 'תורת הלוים', תודה ליוצר: משתמש:לוי הלוי)
 
מ (added Category:הקדמות using HotCat)
 
שורה 22: שורה 22:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:הקדמות|תורת הלוים]]

גרסה אחרונה מ־21:07, 12 בספטמבר 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תורת הלוים TriangleArrow-Left.png הקדמות

הקדמת מהדורה קמא[עריכה]

ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה

אמר המחבר זה לי כמה שנים אשר הוצאתי לאור ספרי פרי יעקב. והנה מאז ועד עתה נתחדשו לי בעזהי"ת הרבה חידושים כפלים לתושיה בהלכה ואגדה ויש לי ב"ה ארבעה חיבורים רבי הכמות והאיכות אשר ראום גאונים ויהללום. וכאשר נמצא תחת ידי הסכמותיהם הלא המה: א) חידושים על יורה דעה. ב) שו"ת שהיה לי מו"מ עם גאוני הדור. ג) חמשה ועשרים הדרנים בהלכה ואגדה. ד) על דרושים לשבתות ומועדים וגם כסדר על פרשיות התורה. אך מה כחי כי איחל להוציא דברי לאור כי ירדו כחות הגוף. והנה כבר באתי בימים וימי הזקנה ממשמשין ובאין והחלו לנטות צללי ערבי ומה גם פגעי הזמן אשר יתחדשו עלי חדשים לבקרים כל אלה מנעוני עד כה מלהביא דברי על מבבח הדפוס. אכן רוח הוא באנוש ומימי עלומי אני מרגיש בנפשי תשוקה נמרצה להיות מחוברי חבור. ואם אמרתי אבליגה על תשוקתי עלי לבי דוי כי מה אעשה לאלה ילדי רעיוני אשר חנני ד' אשר זה חלקי מכל עמלי בחיי הבלי כי רבות עמל ותלאה שבענו בימי חיינו יאמר נא ישראל מהממאנים בוזי התורה וז"ל הרמב"ם סוף הל' מעילה כמה היה דהמע"ה מצטער מן המינים והאפירוקסין שהיו משיבין על התורה והמצות וכל זמן שהיו רודפים אותו בתשובות של שקר וכו' היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים. אני בכל לב אצר פקודיך. והנה להעלות על הדפוס אף ספר אחד מהספרים שחנני ד' אין בכחי כי הם רבי הכמות ואין בידי מסת דמי ההדפסה. ומה גם שאין בכחי עוד לצאת ולבא בחילוק החיבורים. אכן להשקיט המית רוחי אמרתי להוציא לאור הדפוס חיבור קטן הזה אשר אני נותן לפניכם היום שחברתי בחורף שנת עצת אויבינו תר"ס ויסוד החיבור רובו ככולו חדשתי במשך זמן קצר כשבועות שתים שהן ארבע ואח"כ הוספתי בו איזה דברים. וידעתי כי לא השלמתי המלאכה כי היא הלכתא רבתא ויש להאריך בה טובא. אכן כעת יספיק הקיצור מקוצר רוח ומאפס כסף ההדפסה מוכרח אני לקצר במקום שיש להאריך ומה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים אשר להם דעת רחבה וכסף תועפות. ואולי יזכני ד' אשר לפניו אין מעצור, להושיעני ולהוציאני ממצוקותי. וירפאני ויחלימני לתורתו ועבודתו. אעבור פרשתא דא עוד הפעם אי"ה בל"נ. והנה כאשר מחכים אנחנו בכל יום על ביאת המשיך וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן. וכאשר לוי אנכי, אמרתי לעיין בהלכה זו, וסדרתי את הספר הזה, ובכלל יש בהלכה זאת ט"ו מצות שמונה מצוות עשה ושבעה לאוין וחלקתים לחמשה חלקים כמבואר למטה. אמנם מנין מצות אלו אינו מוסכם, לדעת הכל, כי לדעת הרמב"ם אין לחשוב למצות עשה לשאת הארון בכתף במצות הלוים כי לדעתו הוא רק לכהנים, ולדעת הרמב"ן אין לחשוב למ"ע להיות עובדים למשמרת כי לדעתו הוא רק הלכה למשה מסיני ולא תמצא מוסכם לדעת כולם כי אם י"ד מצות. וזה מעשה הספר מבפנים העמדתי המצות כמו שכתוב בתורה וקראתים בשם תורת הלוים ומצד אחד העמדתי הדינים השייכים לכל מצוה אשר אספתי מהחינוך ורמב"ם [וזולת שני חיבורים אלו מוני המצות וגם ס' המצות להרמב"ם ז"ל לא נמצא ת"י בעת עסקי בהלכה זאת] וקראתיו בשם יד הלוי. ומצד השני העמדתי החידושים אשר חנני ד' בעת עסקי בהלכה זאת וקראתיו בשם זאת ליעקב. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם, ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.

כ"ד אסקופה הנדרסת תחת רגלי תלמידי חכמים עבדי ה' המצפה לתשועת ה'. כו"ח ביום שהוכפל בו כי טוב טו"ב לחדש סיון שנת אתה סתר לי וגו' לפ"ק.

נאום יעקב הלוי



הקדמת מהדורה בתרא[עריכה]

כשל כחי וזה זמן רב שאיני יכול לזוז מקיר עירי בחילוק החיבורים, וגם לשלח על פאצט לנדיבי לב אין בכחי בעריכות המכתבים ובשילוח החיבורים באין עוזר לי, והגם כי ברכני ד' בבנים גדולי תורה המעוטרים בכתר תורה ובכתר ש"ט, אכן לא זכיתי לברכת יראי ד' להיותם סביב לשולחני כי כולם המה בריחוק מקום ממני אשר גם המכתבים אליהם יתנהג בכבדות, וכמעט שנתייאשתי שיראו דברי אור הדפוס, אכן רוח הוא באנוש, ותשוקתי הנטועה בלבי מימי נעורי להיות מחוברי חיבור לא ירפני ולא יתן לי מנוח לומר אם אין בכחך להדפיס הרבה הסתפק במועט ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו', וברוך הנותן ליעף כח שהחייני וקימני להוציא לאור כעת המהדורא תנינא מספרי תורת הלוים, וזה לי זמן רב שהוצאתיו לאור, והוא הלכתא רבתא ולא נגעתי רק בקצהו, ואחרי שבעת האחרונה שאנו עומדים כעת, התעורר בקרב ישראל התשוקה והרעיון בישוב ארץ ישראל, ולעבוד אדמתה אדמת קודש, עבודה גשמיות, לעומת זה התעורר ג"כ הרעיון הרוחניי בקרב גדולי ישראל, ולעבוד עבודה רוחניות הוא לימוד ההלכות השייכים לעבודת בית המקדש ועבודת הארץ, והתחברו בזה איזה חיבורים. לזאת הנחתי הדבר לפני גדולי ישראל וחשבתי מה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים, והנה עבר זמן רב מיום שנדפס חיבורי הנ"ל, ולא ראיתי עדיין מי מגדולי ישראל שיתעורר להתעסק במקצוע זה לבאר דיני הלוים, אחשוב אולי זהו חלקי שניתן לי מן השמים להתעסק במקצוע זה, לזאת אני מדפיס כעת המהדורא תנינא מן ספרי דנא, וידעתי כי גם היום לא יצאתי ידי חובתי, וקמא קמא דמטי לידי אגיש לפניכם אם יזכני ד' בחו"ש, והנה במהד"ק כתבתי אצל כל מצוה הדינים הפרטים השייכים לה בשם יד הלוי וכעת לא ראיתי לכופלם, אולם בחלק זה הוספתי [אצל החלק מדיני הלוים] ליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים, בשם שבחי הלוים ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.

הבעה"ח ב' דר"ח כסלו שנת בית הלוי ברכו את ד' לפ"ג

יעקב הלוי חופ"ק נימענצין.
·
מעבר לתחילת הדף