תורת הלוים/דיני הלויים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תורת הלוים TriangleArrow-Left.png דיני הלויים

דיני הלוים.

(א) כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין (רמב"ם פ"ד מהל' תפילין הי"ג).

(ב) הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן (זוה"ק פ' נשא).

(ג) דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח סי' קל"ה.

(ד) כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה (מגילה ג').

(ה) לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) (יו"ד סי' ס"א).

(ו) נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים (שם סי' רי"ז סעיף מ"ה).

(ז) מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים (שם רכ"ז).

(ח) אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא (יומא כ"ו).

(ט) מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון (יו"ד סי' רנ"א סעיף ט').

(י) לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל (יו"ד סי' ש"ה סעיף יא).

(יא) לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן (שם סי' ש"כ סעיף א').

(יב) לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה (שם סימן שכ"א סעיף י"ט).

(יג) מעלין מדוכן ליוחסין (רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש).

(יד) אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר (סי' קכ"ט ע"ש).

(טו) בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן (מסקנת הש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק ט"ז).

(טז) בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.

(יז) ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת (רמב"ם פ"ה מה' אישות).

(יח) המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר (חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד).

(יט) מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' (רמב"ם פ"ט מהל' לולב).

(כ) אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' (דברי הימים ב' י"ט) ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם (יבמות דף פ"ו ע"ב).

(כא) אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע (רמב"ם פי"ב דתרומות).

(כב) נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין (פט"ו דכלים).

(כג) מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין (שם פרק י"ח מ"ג).

(כד) בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר (שבועות דף י"ד).

(כה) בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין (רמב"ם פ"ג מהל' תענית).

(כו) אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה (רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש).

(כז) אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת (שם הי"ב).

(כח) כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' (רמב"ם פ"ח מה' שקלים).

(כט) לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין (שם פ"ג הלכה ב').

(ל) כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין (רמב"ם פ"ו מערכין ה"ז).

(לא) תכריך נבלי בני לוי טהורין.

(לב) יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.

(לג) מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל (מסכת שמחות פ"ד).

(לד) אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.

(לה) יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.

(לו) בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות (רמב"ם ספ"ז מהל' בית הבחירה).


·
מעבר לתחילת הדף