תורת הלוים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ספר שלם על לויים - בלי התוספות מסביב שאותם אולי אוסיף בהמשך)
 
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
'''חיים עוזר גראדזענסקי.'''
'''חיים עוזר גראדזענסקי.'''


הקדמה (מהדורה קמא)


ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה


הקדמה
'''אמר''' המחבר זה לי כמה שנים אשר הוצאתי לאור ספרי '''פרי יעקב'''. והנה מאז ועד עתה נתחדשו לי בעזהי"ת הרבה חידושים כפלים לתושיה בהלכה ואגדה ויש לי ב"ה ארבעה חיבורים רבי הכמות והאיכות אשר ראום גאונים ויהללום. וכאשר נמצא תחת ידי הסכמותיהם הלא המה: א) חידושים על יורה דעה. ב) שו"ת שהיה לי מו"מ עם גאוני הדור. ג) חמשה ועשרים הדרנים בהלכה ואגדה. ד) על דרושים לשבתות ומועדים וגם כסדר על פרשיות התורה. אך מה כחי כי איחל להוציא דברי לאור כי ירדו כחות הגוף. והנה כבר באתי בימים וימי הזקנה ממשמשין ובאין והחלו לנטות צללי ערבי ומה גם פגעי הזמן אשר יתחדשו עלי חדשים לבקרים כל אלה מנעוני עד כה מלהביא דברי על מבבח הדפוס. אכן רוח הוא באנוש ומימי עלומי אני מרגיש בנפשי תשוקה נמרצה להיות מחוברי חבור. ואם אמרתי אבליגה על תשוקתי עלי לבי דוי כי מה אעשה לאלה ילדי רעיוני אשר חנני ד' אשר זה חלקי מכל עמלי בחיי הבלי כי רבות עמל ותלאה שבענו בימי חיינו יאמר נא ישראל מהממאנים בוזי התורה וז"ל הרמב"ם סוף הל' מעילה כמה היה דהמע"ה מצטער מן המינים והאפירוקסין שהיו משיבין על התורה והמצות וכל זמן שהיו רודפים אותו בתשובות של שקר וכו' היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים. אני בכל לב אצר פקודיך. והנה להעלות על הדפוס אף ספר אחד מהספרים שחנני ד' אין בכחי כי הם רבי הכמות ואין בידי מסת דמי ההדפסה. ומה גם שאין בכחי עוד לצאת ולבא בחילוק החיבורים. אכן להשקיט המית רוחי אמרתי להוציא לאור הדפוס חיבור קטן הזה אשר אני נותן לפניכם היום שחברתי בחורף שנת עצת אויבינו תר"ס ויסוד החיבור רובו ככולו חדשתי במשך זמן קצר כשבועות שתים שהן ארבע ואח"כ הוספתי בו איזה דברים. וידעתי כי לא השלמתי המלאכה כי היא הלכתא רבתא ויש להאריך בה טובא. אכן כעת יספיק הקיצור מקוצר רוח ומאפס כסף ההדפסה מוכרח אני לקצר במקום שיש להאריך ומה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים אשר להם דעת רחבה וכסף תועפות. ואולי יזכני ד' אשר לפניו אין מעצור, להושיעני ולהוציאני ממצוקותי. וירפאני ויחלימני לתורתו ועבודתו. אעבור פרשתא דא עוד הפעם אי"ה בל"נ. והנה כאשר מחכים אנחנו בכל יום על ביאת המשיך וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן. וכאשר לוי אנכי, אמרתי לעיין בהלכה זו, וסדרתי את הספר הזה, ובכלל יש בהלכה זאת '''ט"ו מצות''' שמונה מצוות עשה ושבעה לאוין וחלקתים לחמשה חלקים כמבואר למטה. אמנם מנין מצות אלו אינו מוסכם, לדעת הכל, כי לדעת הרמב"ם אין לחשוב למצות עשה לשאת הארון בכתף במצות הלוים כי לדעתו הוא רק לכהנים, ולדעת הרמב"ן אין לחשוב למ"ע להיות עובדים למשמרת כי לדעתו הוא רק הלכה למשה מסיני ולא תמצא מוסכם לדעת כולם כי אם '''י"ד''' מצות. וזה מעשה הספר מבפנים העמדתי המצות כמו שכתוב בתורה וקראתים בשם '''תורת הלוים''' ומצד אחד העמדתי הדינים השייכים לכל מצוה אשר אספתי מהחינוך ורמב"ם [וזולת שני חיבורים אלו מוני המצות וגם ס' המצות להרמב"ם ז"ל לא נמצא ת"י בעת עסקי בהלכה זאת] וקראתיו בשם '''יד הלוי'''. ומצד השני העמדתי החידושים אשר חנני ד' בעת עסקי בהלכה זאת וקראתיו בשם '''זאת ליעקב'''. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם, ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.
 
כ"ד אסקופה הנדרסת תחת רגלי תלמידי חכמים עבדי ה' המצפה לתשועת ה'. כו"ח ביום שהוכפל בו כי טוב טו"ב לחדש סיון שנת '''א'''תה '''סתר''' לי וגו' לפ"ק.
 
נאום '''יעקב הלוי'''
 
 
 
 
 
הקדמה (מהדורה בתרא)


כשל כחי וזה זמן רב שאיני יכול לזוז מקיר עירי בחילוק החיבורים, וגם לשלח על פאצט לנדיבי לב אין בכחי בעריכות המכתבים ובשילוח החיבורים באין עוזר לי, והגם כי ברכני ד' בבנים גדולי תורה המעוטרים בכתר תורה ובכתר ש"ט, אכן לא זכיתי לברכת יראי ד' להיותם סביב לשולחני כי כולם המה בריחוק מקום ממני אשר גם המכתבים אליהם יתנהג בכבדות, וכמעט שנתייאשתי שיראו דברי אור הדפוס, אכן רוח הוא באנוש, ותשוקתי הנטועה בלבי מימי נעורי להיות מחוברי חיבור לא ירפני ולא יתן לי מנוח לומר אם אין בכחך להדפיס הרבה הסתפק במועט ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו', וברוך הנותן ליעף כח שהחייני וקימני להוציא לאור כעת המהדורא תנינא מספרי '''תורת הלוים''', וזה לי זמן רב שהוצאתיו לאור, והוא הלכתא רבתא ולא נגעתי רק בקצהו, ואחרי שבעת האחרונה שאנו עומדים כעת, התעורר בקרב ישראל התשוקה והרעיון בישוב ארץ ישראל, ולעבוד אדמתה אדמת קודש, עבודה גשמיות, לעומת זה התעורר ג"כ הרעיון הרוחניי בקרב גדולי ישראל, ולעבוד עבודה רוחניות הוא לימוד ההלכות השייכים לעבודת בית המקדש ועבודת הארץ, והתחברו בזה איזה חיבורים. לזאת הנחתי הדבר לפני גדולי ישראל וחשבתי מה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים, והנה עבר זמן רב מיום שנדפס חיבורי הנ"ל, ולא ראיתי עדיין מי מגדולי ישראל שיתעורר להתעסק במקצוע זה לבאר דיני הלוים, אחשוב אולי זהו חלקי שניתן לי מן השמים להתעסק במקצוע זה, לזאת אני מדפיס כעת המהדורא תנינא מן ספרי דנא, וידעתי כי גם היום לא יצאתי ידי חובתי, וקמא קמא דמטי לידי אגיש לפניכם אם יזכני ד' בחו"ש, והנה במהד"ק כתבתי אצל כל מצוה הדינים הפרטים השייכים לה בשם '''יד הלוי''' וכעת לא ראיתי לכופלם, אולם בחלק זה הוספתי [אצל החלק מדיני הלוים] ליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים, בשם '''שבחי הלוים''' ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.
כשל כחי וזה זמן רב שאיני יכול לזוז מקיר עירי בחילוק החיבורים, וגם לשלח על פאצט לנדיבי לב אין בכחי בעריכות המכתבים ובשילוח החיבורים באין עוזר לי, והגם כי ברכני ד' בבנים גדולי תורה המעוטרים בכתר תורה ובכתר ש"ט, אכן לא זכיתי לברכת יראי ד' להיותם סביב לשולחני כי כולם המה בריחוק מקום ממני אשר גם המכתבים אליהם יתנהג בכבדות, וכמעט שנתייאשתי שיראו דברי אור הדפוס, אכן רוח הוא באנוש, ותשוקתי הנטועה בלבי מימי נעורי להיות מחוברי חיבור לא ירפני ולא יתן לי מנוח לומר אם אין בכחך להדפיס הרבה הסתפק במועט ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו', וברוך הנותן ליעף כח שהחייני וקימני להוציא לאור כעת המהדורא תנינא מספרי '''תורת הלוים''', וזה לי זמן רב שהוצאתיו לאור, והוא הלכתא רבתא ולא נגעתי רק בקצהו, ואחרי שבעת האחרונה שאנו עומדים כעת, התעורר בקרב ישראל התשוקה והרעיון בישוב ארץ ישראל, ולעבוד אדמתה אדמת קודש, עבודה גשמיות, לעומת זה התעורר ג"כ הרעיון הרוחניי בקרב גדולי ישראל, ולעבוד עבודה רוחניות הוא לימוד ההלכות השייכים לעבודת בית המקדש ועבודת הארץ, והתחברו בזה איזה חיבורים. לזאת הנחתי הדבר לפני גדולי ישראל וחשבתי מה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים, והנה עבר זמן רב מיום שנדפס חיבורי הנ"ל, ולא ראיתי עדיין מי מגדולי ישראל שיתעורר להתעסק במקצוע זה לבאר דיני הלוים, אחשוב אולי זהו חלקי שניתן לי מן השמים להתעסק במקצוע זה, לזאת אני מדפיס כעת המהדורא תנינא מן ספרי דנא, וידעתי כי גם היום לא יצאתי ידי חובתי, וקמא קמא דמטי לידי אגיש לפניכם אם יזכני ד' בחו"ש, והנה במהד"ק כתבתי אצל כל מצוה הדינים הפרטים השייכים לה בשם '''יד הלוי''' וכעת לא ראיתי לכופלם, אולם בחלק זה הוספתי [אצל החלק מדיני הלוים] ליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים, בשם '''שבחי הלוים''' ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.

גרסה מ־18:06, 12 בספטמבר 2021

ספר תורת הלוים מהדורא תנינא כולל המצות והדינים השייך ללוים בזמן שבית המקדש היה קיים, וגם מה ששייך להם עתה, נאסף מרמב"ם ושו"ע וספר החינוך ושארי פוסקים עם הוספות חידושים משלי, בשם זאת ליעקב וליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים בשם שבחי הלוים אשר חנן ד' אותי יעקב בלא"א ה"ר המופלג בתורה ויראה מו"ה מרדכי סענדר הלוי ז"ל קאָפּשטיין, ממיוחסי לויי עפשטיין נין ונכד לרבינו הגדול הרמ"א בעל המפה ולבעל תוי"ט ולהגאון בעל בית הלל ולהגאון בעל פנים מאירות ז"ל זי"ע חונה פ"ק נימענצין בעל המחבר ספר בית לוי וספר פרי יעקב וספר תורת הלוים מהדורה קמא.

ווילנא שנת בית הלוי ברכו את ד' לפ"ג


הסכמת הגאונים

הנה כבר יצא מוניטין של כבוד ידיד ד' וידיד כל יראיו וידיד נפשי עוז האהוב והחביב לנו ה"ה הרב הגאון המפורסם החו"ב סוע"ה וכו' מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאב"ד דק"ק נימענצין יצ"ו בחיבוריו היקרים והנחמדים אשר הוציא מכבר לאור הדפוס הלא המה: ספר בית לוי חידושים על הרמב"ם ז"ל וספר פרי יעקב על אבן העזר ונתקבלו חיבוריו בעיני הלומדים. ועוד יש לו בכתובים חיבורים על ד' חלקי השו"ע ד' יזכהו במהרה להוציאם לאור הדפוס. אך עתה עלה בידו להוציא לאור הדפוס חיבור קטן מחיבוריו והוא מיוסד להביא כל הדינים השייכים להלוים וקראו בשם תורת הלוים ובו כתב כל המצות שמוטל על הלוים בעבודת בית המקדש, וגם המצות שמצווין בגבולים מלוקט מד' הש"ס והרמב"ם וסמ"ג וס' החינוך ועוד מספרים קדושים ונעשה בסדר נכון ונעלה. וגם הוסיף כבוד הרה"ג המחבר נ"י מדיליה כמה חידושי דינים והערות בענינים אלו, ואגב אורחיה בא ליישב כמה קושיות עצומות שעמדו עליהם המפרשים ז"ל, בספריהם בטוב טעם ודעת, כיד ד' הטובה עליו, כאשר היה החיבור הלז למראה עיני וישראו דבריו מאד בעיני. ואקוה שישא חיבורו חן בעיני הלומדים, לכן באתי להסכים על חיבורו הלז ולברכו כי חפץ ה' בידו יצליח לבצע מחשבתו הטובה מכח אל הפועל להוציא לאור הדפוס במהרה כדי לזכות את הרבים. וגם אני אקח ספר מאת הרב הגאון המחבר כשיצא מבית הדפוס ברשיות הצענזור במחיר אשר יושת עליו ובאתי על החתום בזה במוצאי שבת קדש ב' לחודש אייר שנת תרס"א לפ"ק.

נאום שלמה הכהן מו"ץ דפ"ק ווילנא.


הופיע לנגד עיני הספר הנחמד ונעים תורת הלוים לידיד נפשי ואהוב לבבי הרב הגאון חריף ובקי משנתו רב ונקי כש"ת מו"ה יעקב הלוי נ"י הגאבד"ק נימענצין בעל ספרי בית לוי, פרי יעקב, ועוד. ואם כי המון טרדות אשר אפפוני בירחים האלו לא הרפוני, בכ"ז למען כבודו עברתי על כל הספר, ומצאתי טוב ויפה הן בתוכנו והן בסידורו, ולי הערות רבות ויקרות על דבריו בענינים רבים אשר היה בר מזלי [אשר גם אני ת"ל העירותי בזה] ובכל לבבי אברכהו אשר יזכהו ד' להוציא לאור עולם החיבור הנחמד הזה יברך ה' חילו ופועל ידו ירצה, ואמינא לפעלא טבא יישר ויתברכו המחזיקים בעדו ומסייעים אותו לבצע מעשה וג"א אקבל בשמחה ברצות ד' דרכו להוציא מעשהו לפעולת אדם.

הכ"ד הכותב לכ' הגהמ"ח שליט"א ויקרת חיבורו הנעלה, אור ליום ב' לסדר בשלח תרס"א.

נאום אלי' דוד ראבינאוויץ תאומים באאמו"ר הגאון מ' בנימין זצללה"ה פק"ק מיר מפאניוועז [והי' בירושלים עה"ק תובב"א].


כבוד ידיד נפשי הרב הגאון חו"ב אוצר כל מדה נכונה כש"ת מו"ה יעקב הלוי הי"ו האבד"ק נימענצין.

אחדשה"ט. מחברתו תורת הלוים הגיעני, קראתי בו מעט, וחזיתי כי הוא איש מהיר במלאכתו, מלאכת שמים, משנתו ערוכה וסדורה, אשר אסף וקיבץ כל הדינים וההלכות מתורת הלוים וסידר כל דבר לאשורו סדר נכון במקום הראוי. ועל דבר הסכמה אמנם ענותו תרבהו לבקש הסכמה מצעיר לימים כמוני. כן ידעתי רב חילו לאורייתא מהפלפולים והשו"ת שהיו בינינו כמה פעמים. וחפץ ד' בידו יצליח לעסוק בתורה מתוך הרחבה כמשאלות לב ידידו מכבדו הדורש"ת.

הבא עה"ח ט"ז סיון תרס"א ווילנא.

חיים עוזר גראדזענסקי.

הקדמה (מהדורה קמא)

ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה

אמר המחבר זה לי כמה שנים אשר הוצאתי לאור ספרי פרי יעקב. והנה מאז ועד עתה נתחדשו לי בעזהי"ת הרבה חידושים כפלים לתושיה בהלכה ואגדה ויש לי ב"ה ארבעה חיבורים רבי הכמות והאיכות אשר ראום גאונים ויהללום. וכאשר נמצא תחת ידי הסכמותיהם הלא המה: א) חידושים על יורה דעה. ב) שו"ת שהיה לי מו"מ עם גאוני הדור. ג) חמשה ועשרים הדרנים בהלכה ואגדה. ד) על דרושים לשבתות ומועדים וגם כסדר על פרשיות התורה. אך מה כחי כי איחל להוציא דברי לאור כי ירדו כחות הגוף. והנה כבר באתי בימים וימי הזקנה ממשמשין ובאין והחלו לנטות צללי ערבי ומה גם פגעי הזמן אשר יתחדשו עלי חדשים לבקרים כל אלה מנעוני עד כה מלהביא דברי על מבבח הדפוס. אכן רוח הוא באנוש ומימי עלומי אני מרגיש בנפשי תשוקה נמרצה להיות מחוברי חבור. ואם אמרתי אבליגה על תשוקתי עלי לבי דוי כי מה אעשה לאלה ילדי רעיוני אשר חנני ד' אשר זה חלקי מכל עמלי בחיי הבלי כי רבות עמל ותלאה שבענו בימי חיינו יאמר נא ישראל מהממאנים בוזי התורה וז"ל הרמב"ם סוף הל' מעילה כמה היה דהמע"ה מצטער מן המינים והאפירוקסין שהיו משיבין על התורה והמצות וכל זמן שהיו רודפים אותו בתשובות של שקר וכו' היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים. אני בכל לב אצר פקודיך. והנה להעלות על הדפוס אף ספר אחד מהספרים שחנני ד' אין בכחי כי הם רבי הכמות ואין בידי מסת דמי ההדפסה. ומה גם שאין בכחי עוד לצאת ולבא בחילוק החיבורים. אכן להשקיט המית רוחי אמרתי להוציא לאור הדפוס חיבור קטן הזה אשר אני נותן לפניכם היום שחברתי בחורף שנת עצת אויבינו תר"ס ויסוד החיבור רובו ככולו חדשתי במשך זמן קצר כשבועות שתים שהן ארבע ואח"כ הוספתי בו איזה דברים. וידעתי כי לא השלמתי המלאכה כי היא הלכתא רבתא ויש להאריך בה טובא. אכן כעת יספיק הקיצור מקוצר רוח ומאפס כסף ההדפסה מוכרח אני לקצר במקום שיש להאריך ומה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים אשר להם דעת רחבה וכסף תועפות. ואולי יזכני ד' אשר לפניו אין מעצור, להושיעני ולהוציאני ממצוקותי. וירפאני ויחלימני לתורתו ועבודתו. אעבור פרשתא דא עוד הפעם אי"ה בל"נ. והנה כאשר מחכים אנחנו בכל יום על ביאת המשיך וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן. וכאשר לוי אנכי, אמרתי לעיין בהלכה זו, וסדרתי את הספר הזה, ובכלל יש בהלכה זאת ט"ו מצות שמונה מצוות עשה ושבעה לאוין וחלקתים לחמשה חלקים כמבואר למטה. אמנם מנין מצות אלו אינו מוסכם, לדעת הכל, כי לדעת הרמב"ם אין לחשוב למצות עשה לשאת הארון בכתף במצות הלוים כי לדעתו הוא רק לכהנים, ולדעת הרמב"ן אין לחשוב למ"ע להיות עובדים למשמרת כי לדעתו הוא רק הלכה למשה מסיני ולא תמצא מוסכם לדעת כולם כי אם י"ד מצות. וזה מעשה הספר מבפנים העמדתי המצות כמו שכתוב בתורה וקראתים בשם תורת הלוים ומצד אחד העמדתי הדינים השייכים לכל מצוה אשר אספתי מהחינוך ורמב"ם [וזולת שני חיבורים אלו מוני המצות וגם ס' המצות להרמב"ם ז"ל לא נמצא ת"י בעת עסקי בהלכה זאת] וקראתיו בשם יד הלוי. ומצד השני העמדתי החידושים אשר חנני ד' בעת עסקי בהלכה זאת וקראתיו בשם זאת ליעקב. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם, ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.

כ"ד אסקופה הנדרסת תחת רגלי תלמידי חכמים עבדי ה' המצפה לתשועת ה'. כו"ח ביום שהוכפל בו כי טוב טו"ב לחדש סיון שנת אתה סתר לי וגו' לפ"ק.

נאום יעקב הלוי



הקדמה (מהדורה בתרא)

כשל כחי וזה זמן רב שאיני יכול לזוז מקיר עירי בחילוק החיבורים, וגם לשלח על פאצט לנדיבי לב אין בכחי בעריכות המכתבים ובשילוח החיבורים באין עוזר לי, והגם כי ברכני ד' בבנים גדולי תורה המעוטרים בכתר תורה ובכתר ש"ט, אכן לא זכיתי לברכת יראי ד' להיותם סביב לשולחני כי כולם המה בריחוק מקום ממני אשר גם המכתבים אליהם יתנהג בכבדות, וכמעט שנתייאשתי שיראו דברי אור הדפוס, אכן רוח הוא באנוש, ותשוקתי הנטועה בלבי מימי נעורי להיות מחוברי חיבור לא ירפני ולא יתן לי מנוח לומר אם אין בכחך להדפיס הרבה הסתפק במועט ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו', וברוך הנותן ליעף כח שהחייני וקימני להוציא לאור כעת המהדורא תנינא מספרי תורת הלוים, וזה לי זמן רב שהוצאתיו לאור, והוא הלכתא רבתא ולא נגעתי רק בקצהו, ואחרי שבעת האחרונה שאנו עומדים כעת, התעורר בקרב ישראל התשוקה והרעיון בישוב ארץ ישראל, ולעבוד אדמתה אדמת קודש, עבודה גשמיות, לעומת זה התעורר ג"כ הרעיון הרוחניי בקרב גדולי ישראל, ולעבוד עבודה רוחניות הוא לימוד ההלכות השייכים לעבודת בית המקדש ועבודת הארץ, והתחברו בזה איזה חיבורים. לזאת הנחתי הדבר לפני גדולי ישראל וחשבתי מה שנפתח בקטנים כמוני תסתיים בגדולים, והנה עבר זמן רב מיום שנדפס חיבורי הנ"ל, ולא ראיתי עדיין מי מגדולי ישראל שיתעורר להתעסק במקצוע זה לבאר דיני הלוים, אחשוב אולי זהו חלקי שניתן לי מן השמים להתעסק במקצוע זה, לזאת אני מדפיס כעת המהדורא תנינא מן ספרי דנא, וידעתי כי גם היום לא יצאתי ידי חובתי, וקמא קמא דמטי לידי אגיש לפניכם אם יזכני ד' בחו"ש, והנה במהד"ק כתבתי אצל כל מצוה הדינים הפרטים השייכים לה בשם יד הלוי וכעת לא ראיתי לכופלם, אולם בחלק זה הוספתי [אצל החלק מדיני הלוים] ליקוט ממדרשי חז"ל המדבר בשבחי הלוים, בשם שבחי הלוים ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנן, ויזכני שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.

הבעה"ח ב' דר"ח כסלו שנת בית הלוי ברכו את ד' לפ"ג

יעקב הלוי חופ"ק נימענצין.


מנין המצות:

חלק א) שחיובם ללוים לבדם.

א) לשרת בבית המקדש בשיר. ב) להפריש תרומת מעשר.

חלק ב) שחיובם לכהנים ולוים יחד.

ג) לשאת הארון בכתף ד) לשמור את בית המקדש ה) להיות עובדים במקדש למשמרת

חלק ג) מצות שעל ישראל הנוגע ללוים

ו) לתת מעשר ללוים ז) לתת לוים ערים לשבת ח) להבדיל ולהכין בא"י שש ערי מקלט מערי הלוים.


חלק ד) השבעה לאוין

א) שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ב) שלא להשבית שמירה סביב למקדש ג) שלא יטול שבט לוי חלק ונחלה בארץ ד) שלא יטול שבט לוי חלק בביזה ה) שלא לעזוב הלוים מלתת חלקם במעשרות ו) שלא יכנוס טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית ז) שלא לשנות מגרשי ערי הלוים


חלק ה)

כולל הדינים המסתעפים מתוך מצות אלו ומבוארים בטעמם בחידושי זאת ליעקב.


מ"ע א' להיות הלוים עובדים בבית המקדש להיות שוערים ומשוררים בכל יום על הקרבן שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד (במדבר יח כג).

מ"ע ב' שהלוים יפרשו מעשר מן המעשר הניתן להם ויתנו לכהנים וזה נקרא תרומת מעשר שנאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר וגו' והרמתם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר (שם כו).

מ"ע ג' שנצטוו כל שבט לוי לשאת הארון על כתפיהם כשירצו להוליכו ממקום למקום שנאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט).

מ"ע ד' שישמרו המקדש הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ שנאמר ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל (במדבר יח ג).

מ"ע ה' שיהיו הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרת שנא' ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים וגו' (דברים יח ז-ח).

מ"ע ו' שנצטוו בני ישראל לתת אחד מעשרה חלקים מזרע הארץ ללוים שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לד' תרומה נתתי ללוים (במדבר יח כד).

מ"ע ז' שנצטוו ישראל לתת ללוים ערים לשבת בהן שנאמר ונתנו ללוים מנחלת אחוזתן ערים לשבת ונאמר הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר (במדבר לה ב-ז).

מ"ע ח' להבדיל ולהכין בארץ ישראל שש ערי מקלט מערי הלוים לנוס מכה נפש בשגגה שנאמר שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך וגו' (דברים יט ב):


שבעה לאוין


ל"ת א' שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ולא במלאכת הלוי חבירו כדכתיב איש איש על עבדתו ואל משאו (במדבר ד יט).

ל"ת ב' שלא לבטל שמירת המקדש שנאמר ושמרתם את משמרת הקדש (שם יח ה).

ל"ת ג' שלא יטול כל שבט לוי חלק בארץ שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלו ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו (דברים יח א-ב).

ל"ת ד' שלא יטול כל שבט לוי חלק בביזה (שם):

ל"ת ה' שלא לעזוב הלוים ולהתעלם מלתת חלקם וכ"ש ברגלים שנאמר השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך (דברים יב ט).

ל"ת ו' שלא יכנוס כל טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה (דברים כג יח).

ל"ת ז' שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר (ויקרא כה לד).


דיני הלוים.

(א) כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין (רמב"ם פ"ד מה"ת).

(ב) הלוי יוצק מים על ידי הכהנים בשעה שעולין לדוכן (זוה"ק פ' נשא).

(ג) דיני קריאת התורה השייך ללוים באו"ח סי' קל"ה.

(ד) כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה (מגילה ג').

(ה) לוים ספק אם הם חייבין במתנות כהונה הלכך פטורין ואם נטלן הכהן מידו אינו צריך להחזירם לו (וי"א דאפילו נטלן מוציאין מידו) (יו"ד סי' ס"א).

(ו) נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים (שם סי' רי"ז סעיף מ"ה).

(ז) מי שאסר הנאתו על כהנים ולוים באים ונוטלים תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים (שם רכ"ז).

(ח) אמר רבא לא משכחת צורבא דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו' אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא (יומא כ"ו).

(ט) מצוה להקדים כהן ללוי לוי לישראל לפרנסה ולפדיון (יו"ד סי' רנ"א סעיף ט').

(י) לוים פטורין מפדיון הבן ואפילו לויה נשואה לישראל אין הבן חייב בפדיון שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פטר רחם בישראל (יו"ד סי' ש"ה סעיף יא).

(יא) לוים חייבים בבכור בהמה טהורה וצריך לתנו לכהן (שם סי' ש"כ סעיף א').

(יב) לוים פטורין מבכור בהמה טמאה וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהן חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורין מפני שיש לה שותפות בה (שם סימן שכ"א סעיף י"ט).

(יג) מעלין מדוכן ליוחסין (רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש).

(יד) אם הלוי מגרש אשתו כותבין בגט הלוי ופרטי הדינים מבואר באבן העזר (סי' קכ"ט ע"ש).

(טו) בשטר הנכתב אני יוסף בן שמעון הלוי לויתי מפלוני מנה והעדים חתומים למטה, וכל שכן אם כתוב בו בלשון עדים יב"ש הלוי לוה מפלוני מנה מוציאין מזה שהוא לוי אעפ"י שהוחזק בעיר הזאת עוד איש ששמו יב"ש כיון שזה האיש אינו לוי וכן מעלין לתרומה ומעשר משטר זה אבל אין מעלין ליוחסין אם נכתב הכהן מפני שהעדים סומכין שקוראים אותו כן (מסקנת הש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק ט"ז).

(טז) בן לוי בכור שמת אביו ואח"כ נפלו לו מעשר מאחד ממכירי אביו נוטל בו פי שנים.

(יז) ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו לוי והפריש מהם מעשר הרי הם כמעשרות שנפלו לו ירושה מאבי אמו ואם קידש בו אשה הרי זו מקודשת (רמב"ם פ"ה מה' אישות).

(יח) המבזה את הכהן בושתו יותר גדול מהמבזה איש אחר (חו"מ סי' ת"ך סעיף כ"ד).

(יט) מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו' והלוים בכלי שיר בלא מספר על ט"ו מעלות כו' (רמב"ם פ"ט מהל' לולב).

(כ) אמר ר"ח בתחלה לא היה מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא' (דברי הימים ב' י"ט) ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם (יבמות דף פ"ו ע"ב).

(כא) אסור לכהנים ולוים לסייע בבית הגרנות וכו' ואסור לישראל להניחן לסייע (רמב"ם פי"ב דתרומות).

(כב) נבלי השירה טמאים ונבלי בני לוי טהורין (פט"ו דכלים).

(כג) מלבני המטה טמאין ומלבני בני לוי טהורין (שם פרק י"ח מ"ג).

(כד) בשעה שמוסיפין על העיר ועל העזרה דברו הלוים בשיר (שבועות דף י"ד).

(כה) בתענית שגוזרין על הגשמים בשלש ראשונות אנשי משמר אין מתענין ובשלש אמצעיות אנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין כל עיקר ובשבע תענית האחרונים אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין (רמב"ם פ"ג מהל' תענית).

(כו) אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה (רמב"ם פ"ה מהל' ביאת מקדש).

(כז) אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת (שם הי"ב).

(כח) כהנים ולוים חייבים במחצית השקל וממשכנין את הלוים אם אינו חפץ ליתן כו' (רמב"ם פ"ח מה' שקלים).

(כט) לוים חייבים בקלבון אבל הכהנים פטורין (שם פ"ג הלכה ב').

(ל) כהנים ולוים אין מחרימין בין קרקע בין מטלטלין (רמב"ם פ"ו מערכין ה"ז).

(לא) תכריך נבלי בני לוי טהורין.

(לב) יש להחמיר כשנושאים המת במטה שלא ישאו לוים.

(לג) מצאו מת מצוה כהן ולוי מטמא לוי, לוי וישראל מטמא ישראל (מסכת שמחות פ"ד).

(לד) אמר אפילו שלא בפניו שרוצה ליתן המעשר לפלוני לוי אינו יכול לחזור בו.

(לה) יש אוסרין לפדות בנו הבכור על ידי שליח כהן או לוי ויש מתירין.

(לו) בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסים כהנים תמימים וכו' אין שם כהנים יכנסו לוים וכו' אין שם לוים יכנסו וכו' ישראל וכל הנכנסין בהיכל לתקן יכנסו בתיבות (רמב"ם ספ"ז מהל' בית הבחירה).