Editing תורה תמימה/שמות/כה

Jump to navigation Jump to search

Warning: You are not logged in. Your IP address will be publicly visible if you make any edits. If you log in or create an account, your edits will be attributed to your username, along with other benefits.

The edit can be undone. Please check the comparison below to verify that this is what you want to do, and then save the changes below to finish undoing the edit.

Latest revision Your text
Line 26: Line 26:
 
'''ועשו לי מקדש. ''' וכתיב (פ׳ ט') ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן, ש"מ דמשכן נקרא מקדש {{תוספת|ז|ונ"מ בזה לענין בנינו שאינו דוחה שבת כמו בנין בית המקדש דכתיב (פ' קדושים) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו דילפינן שאין בנין בהמ"ק דוחה שבת, וכן לכל דיני טומאת מקדש וקדשיו, וכן אין נכנסין לתוכו באופן שאין נכנסין לבהמ"ק כמו במקלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו, כמבואר בברכות ס"ב ב'. –  ועיין ברמב"ם פ"א ה"א מבית הבחירה, מ"ע לעשות בית לה' שנאמר ועשו לי מקדש, עכ"ל. ותמה הכ"מ הא פסוק זה איירי במשכן שבמדבר, ואני תמה על תמיהתו, שהרי בשבועות ט"ו א' דרשינן הפסוק שבכאן וכן תעשו לדורות כמובא בסמוך, וכ"מ בספרי פ' בהעלתך בפסוק אספה לי שבעים איש, כל מקום שנאמר לי הוי קיים לעולם ולעולמי עולמים, וכן במקדש הוא אומר ועשו לי מקדש, ע"כ. ומ"ש בסנהדרין כ' ב' שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ואחת מהן לבנות בית הבחירה – שם איירי לענין קדימת מצוה זו לאחרת כפי שיתבאר אי"ה לפנינו במקומו (ר"פ ראה י"ב י').}}. (שבועות ט"ז ב׳).
 
'''ועשו לי מקדש. ''' וכתיב (פ׳ ט') ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן, ש"מ דמשכן נקרא מקדש {{תוספת|ז|ונ"מ בזה לענין בנינו שאינו דוחה שבת כמו בנין בית המקדש דכתיב (פ' קדושים) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו דילפינן שאין בנין בהמ"ק דוחה שבת, וכן לכל דיני טומאת מקדש וקדשיו, וכן אין נכנסין לתוכו באופן שאין נכנסין לבהמ"ק כמו במקלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו, כמבואר בברכות ס"ב ב'. –  ועיין ברמב"ם פ"א ה"א מבית הבחירה, מ"ע לעשות בית לה' שנאמר ועשו לי מקדש, עכ"ל. ותמה הכ"מ הא פסוק זה איירי במשכן שבמדבר, ואני תמה על תמיהתו, שהרי בשבועות ט"ו א' דרשינן הפסוק שבכאן וכן תעשו לדורות כמובא בסמוך, וכ"מ בספרי פ' בהעלתך בפסוק אספה לי שבעים איש, כל מקום שנאמר לי הוי קיים לעולם ולעולמי עולמים, וכן במקדש הוא אומר ועשו לי מקדש, ע"כ. ומ"ש בסנהדרין כ' ב' שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ואחת מהן לבנות בית הבחירה – שם איירי לענין קדימת מצוה זו לאחרת כפי שיתבאר אי"ה לפנינו במקומו (ר"פ ראה י"ב י').}}. (שבועות ט"ז ב׳).
  
'''ועשו לי מקדש. ''' תני, קדשי בדק הבית נותנין מהן לאומנין בשכרן, מנה"מ, אמר רבי אלעזר, דאמר קרא ועשו לי מקדש, לי – משלי {{תוספת|ח|ר"ל שהעשיה תהיה משלי, ויתכן דדרשו כן מדכל הפרשה כתיב בלשון נוכח למשה, ועשית שלחן, ועשית מנורת, ועשית כפרת. ועשית מזבח, וכאן כתיב ועשו, ש"מ דגוף העשיה היא ג"כ מצוה, וכיון דמצוה היא נוטלין האומנין שכרן מקופת הקודש, וכן בארון כתיב ועשו לי ארון, ויש דרשה על זה כפי שיבא בסמוך לפנינו. וכעין חידוש דין זה מצינו בעירובין כ"ז ב' לענין מעשר שני שלוקחין יין אגב קנקן, ר"ל אף שעיקר המצוה לקנות במעות מעשר שני יין אך אם אין לו קנקן מותר לו לקנות ממעות אלו קנקן להיין. ונ"מ בזה בזה"ז לענין הקדשות דידן כשמנדבין מעות על איזה דבר מצוה וזה הדבר דורש תקון מלאכה מותר להוציא מעות הנדבה להוצאת התקון, וכן יש לדון מזה למי שמנדב מעות על יין לקידוש ולהבדלה בביהכ"נ מותר לקנות מאותן המעות קנקן להיין וכן בכל כיוצא בזה. –  ויש להעיר בדברי רש"י בפסוק זה שכתב ועשו לי מקדש, לי לשמי, ולמה לא פירש ע"פ דרשת חז"ל כאן לי – משלי, וכן לעיל בפסוק א' ויקחו לי תרומה פירש ג"כ לי לשמי והיה אפשר ג"כ לפרש לי – משלי, ע"פ לשון הכתוב (חגי ב׳:ח׳) לי הכסף ולי הזהב ולכן לא שייך לכתוב ויתנו לי, ולפי"ז היו הדרשות אלה מעין הדרשות ביומא ג' ב' קח לך משלך, יעו"ש ולפנינו ר"פ תשא, וכן פירש"י בפ' תולדות לך נא אל הצאן וקת לי משם שני גדיי עזים לי – משלי מכתובתי, יעו"ש.  ואפשר לומר דכאן יש הכרח לפרש לי לשמי משום דמצינו בעת שרצה דוד המלך לבנות בית לה' שלח לו הקב"ה ע"י נתן הנביא לאמר (שמואל ב ז׳:ה׳) כה אמר ה' האתה תבנה לי בית וגו' והקימותי את זרעך אחריך וגו' הוא יבנה בית לשמי, ונראה שחזר הנביא על דבריו הקודמים לאמר, כי תחת שרצה הוא לבנות הבית יבנה שלמה, ואחרי שמקודם אמר תבנה לי ושוב אמר הוא יבנה בית לשמי, ש"מ דהלשון לי בענין בהמ"ק ענינו ופירושו לשמי, ולכן גם כאן בענין בנין המקדש וקבלת התרומה לתכלית הבנין יתפרש ג"כ לי לשמי, ודו"ק.}}. (תמורה ל"א א׳).
+
'''ועשו לי מקדש. ''' תני, קדשי בדק הבית נוהגין מהן לאומנין בשכרן, מנה"מ, אמר רבי אלעזר, דאמר קרא ועשו לי מקדש, לי – משלי {{תוספת|ח|ר"ל שהעשיה תהיה משלי, ויתכן דדרשו כן מדכל הפרשה כתיב בלשון נוכח למשה, ועשית שלחן, ועשית מנורת, ועשית כפרת. ועשית מזבח, וכאן כתיב ועשו, ש"מ דגוף העשיה היא ג"כ מצוה, וכיון דמצוה היא נוטלין האומנין שכרן מקופת הקודש, וכן בארון כתיב ועשו לי ארון, ויש דרשה על זה כפי שיבא בסמוך לפנינו. וכעין חידוש דין זה מצינו בעירובין כ"ז ב' לענין מעשר שני שלוקחין יין אגב קנקן, ר"ל אף שעיקר המצוה לקנות במעות מעשר שני יין אך אם אין לו קנקן מותר לו לקנות ממעות אלו קנקן להיין. ונ"מ בזה בזה"ז לענין הקדשות דידן כשמנדבין מעות על איזה דבר מצוה וזה הדבר דורש תקון מלאכה מותר להוציא מעות הנדבה להוצאת התקון, וכן יש לדון מזה למי שמנדב מעות על יין לקידוש ולהבדלה בביהכ"נ מותר לקנות מאותן המעות קנקן להיין וכן בכל כיוצא בזה. –  ויש להעיר בדברי רש"י בפסוק זה שכתב ועשו לי מקדש, לי לשמי, ולמה לא פירש ע"פ דרשת חז"ל כאן לי – משלי, וכן לעיל בפסוק א' ויקחו לי תרומה פירש ג"כ לי לשמי והיה אפשר ג"כ לפרש לי – משלי, ע"פ לשון הכתוב (חגי ב׳:ח׳) לי הכסף ולי הזהב ולכן לא שייך לכתוב ויתנו לי, ולפי"ז היו הדרשות אלה מעין הדרשות ביומא ג' ב' קח לך משלך, יעו"ש ולפנינו ר"פ תשא, וכן פירש"י בפ' תולדות לך נא אל הצאן וקת לי משם שני גדיי עזים לי – משלי מכתובתי, יעו"ש.  ואפשר לומר דכאן יש הכרח לפרש לי לשמי משום דמצינו בעת שרצה דוד המלך לבנות בית לה' שלח לו הקב"ה ע"י נתן הנביא לאמר (שמואל ב ז׳:ה׳) כה אמר ה' האתה תבנה לי בית וגו' והקימותי את זרעך אחריך וגו' הוא יבנה בית לשמי, ונראה שחזר הנביא על דבריו הקודמים לאמר, כי תחת שרצה הוא לבנות הבית יבנה שלמה, ואחרי שמקודם אמר תבנה לי ושוב אמר הוא יבנה בית לשמי, ש"מ דהלשון לי בענין בהמ"ק ענינו ופירושו לשמי, ולכן גם כאן בענין בנין המקדש וקבלת התרומה לתכלית הבנין יתפרש ג"כ לי לשמי, ודו"ק.}}. (תמורה ל"א א׳).
  
 
'''ושכנתי בתוכם. ''' תניא, ר׳ טרפון אומר, גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם {{תוספת|ט|יתכן דמדייק דלפי המשך הלשון והענין הול"ל ושכנתי בתוכו ולא בתוכם, ולכן דריש דבאמת אין שייך כלל ענין בנין בכלל כביכול להקב"ה, וכמש"כ (ישעיה ס"ו) השמים כסאי והארץ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו לי, אלא הענין הוא שרצה הקב"ה שיתעסקו ישראל במלאכת עבודה לשמו וציום על בנין המקדש ומתוך שתהיה חביבה עליו עבודת פעולתם, ישרה שכינתו בתוכם בכל מקום שהם. והרי מבואר מזה שגדולה מעלת המלאכה עד שתמורתה חנן הקב"ה את ישראל בהשראת שכינתו יתברך, ודו"ק.}} [אדר"נ פ׳ י"א].
 
'''ושכנתי בתוכם. ''' תניא, ר׳ טרפון אומר, גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם {{תוספת|ט|יתכן דמדייק דלפי המשך הלשון והענין הול"ל ושכנתי בתוכו ולא בתוכם, ולכן דריש דבאמת אין שייך כלל ענין בנין בכלל כביכול להקב"ה, וכמש"כ (ישעיה ס"ו) השמים כסאי והארץ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו לי, אלא הענין הוא שרצה הקב"ה שיתעסקו ישראל במלאכת עבודה לשמו וציום על בנין המקדש ומתוך שתהיה חביבה עליו עבודת פעולתם, ישרה שכינתו בתוכם בכל מקום שהם. והרי מבואר מזה שגדולה מעלת המלאכה עד שתמורתה חנן הקב"ה את ישראל בהשראת שכינתו יתברך, ודו"ק.}} [אדר"נ פ׳ י"א].

Please note that all contributions to אוצר הספרים היהודי השיתופי are considered to be released under the שימוש אישי בלבד–ללא שימוש מסחרי–וללא שימוש ציבורי (see אוצר:זכויות יוצרים for details). If you do not want your writing to be edited mercilessly and redistributed at will, then do not submit it here.
You are also promising us that you wrote this yourself, or copied it from a public domain or similar free resource. Do not submit copyrighted work without permission!

Cancel Editing help (opens in new window)

Templates used on this page:

This page is a member of 1 hidden category: