עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לד == '''מעמדים. ''' תניא, איסי בן יהודה אומר, זה אחד מן חמשה מקראות שאין להם הכרע {{תוספת|מג|ר"ל די"ל ארבעה גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה. וכתב הרמב"ם בפ"ג ה"ב מבית הבחירה וז"ל, בכל קנה וקנה שלשה גביעים וכפתר ופרח והכל משוקדים, עכ"ל. והנה באמת בענין הכפתרים ופרחים (פסוק ל"ג) אינו מבואר דהכפתרים ופרחים מששת הקנים צריכים להיות משוקדים, משום דא"כ הו"ל לכתוב שלשה גביעים בקנה האחד משוקדים כפתור ופרח, ולפי"ז צ"ע מנ"ל לרמב"ם דגם הכפתורים ופרחים שבששת הקנים צריכים להיות משוקדים. והכ"מ כתב בשם ר"י קורקוס דטעמו הוא ע"פ הגמ' דמשוקדים אין לו הכרע, אבל זה תימא דהא הגמ' איירי במשוקדים שבפסוק שלפנינו, והיינו בהכפתרים ופרחים שבגופה של מנורה ולא שבששת הקנים, וכ"כ רש"י ותוס', ועיין במל"מ. וצ"ל דבאמת מפרש הרמב"ם דכונת הגמ' לפסוק הקודם, והיינו דאפשר לומר שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד או משוקדים בקנה האחד כפתר ופרח, ואף יש ראיה שכן מפרש הוא, שכן בהלכה א' מאותו הפרק שהבאנו גבי כפתר ופרח שבגופה של מנורה העתיק כלשון הפסוק ולא כתב והכל משוקדים כמו בהלכה ב' בכפתר ופרח שבששת הקנים, מבואר מזה דמפרש דכונת הגמ' דמשוקדים אין לו הכרע הוא לפסוק הקודם (ל"ג) בענין כפתר ופרח של הקנים, ודו"ק. ובזה תתורץ קושיית התוס' למה לא דרשה הגמ' למשוקדים לפניה ולאחריה כמו בנשך ובמרבית (ב"מ ס"א א') משום דלמש"כ בדעת הרמב"ם דקאי אפסוק ל"ג באמת נדרשת המלה משוקדים לפניה ולאחריה, ולכן כתב והכל משוקדים. ודע שבס' יבין שמועה כלל תע"ג כתב בשם הרא"ש דהא דחמשה מקראות אין להם הכרע הוא עד דאתא עזרא ופסק טעמים אבל מימות עזרא ואילך יש להם הכרע, וכ"כ הריטב"א בחידושי יומא, ותמה עליהם בס' יד מלאכי כלל רע"ח וז"ל בשלמא בכל הפסוקים שחשיב הגמ' ניחא חידוש זה אבל במשוקדים אף דאפסקינהו עזרא אכתי כדקאי קאי ולא מכרע מלתא כלל דכיון דיש אתנחתא על מלת גביעים וזקף קטן על משוקדים אכתי לא אתברר אם קאי אגביעים שלפניו או אכפתריה ופרחיה שלאחריו, ולכן כתב דלאו דוקא על חמשתן קאמרי הרא"ש וריטב"א אלא רק אארבעה, ולא אדעה מה אדון בדבריו, דהא הענין מתבאר היטב, האתנחתא שעל גביעים הוא המפסיק המלה הזאת, ומשוקדים מוסב על כפתוריה ופרחיה והכל עולה יפה, וצ"ע.}}. (יומא נ"ב ב׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף