עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''כמעשה לבנת הספיר. ''' תניא, היה ר׳ מאיר אומר, מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין {{תוספת|טז|שייחדו הקב"ה למצות ציצית.}} מפני שהתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכתיב (יחזקאל א׳:כ״ו) כמראה אבן ספיר דמות כסא {{תוספת|יז|מ"ש שתכלת דומה לים וכו' הוא ע"פ מ"ש במנחות מ"ד א' שהתכלת צובעין אותו בדם חלזון ומראית דמו דומה לים, והכונה בכלל המאמר הזה, דכשמסתכל הקב"ה בכסא הכבוד שלו הוא נזכר במצות ציצית ומגין על ישראל ורש"י כתב וז"ל, ובא ללמדנו עוד שכל המקיים מצות ציצית כאילו מקבל פני שכינה, עכ"ל, ולפי"ז יש לפרש לשון ציצית מלשון הפסוק מציץ מן החרכים. ואמנם נראה דטעם זה דתכלת דומה לים וכו' אינו טעם עקרי אלא לתוספת בעלמא, ועיקר הטעם הוא שכתב רש"י בפ' שלח על שם שכול בכורות במצרים, שתרגומו של שכול – תכלא, ולכן הוזכר ענין יציאת מצרים בפרשת ציצית, אבל אי נימא דטעם זה עקרי קשה מפני מה פסלו קלא אילן לציצית שהוא דומה ג"כ למראה תכלת שדומה לים כמבואר בב"מ ס"א ב', וע"ע בירושלמי ברכות פ"א ה"ב ולפנינו בס"פ שלח.}}. (סוטה י"ז א'). '''כמעשה לבנת הספיר. ''' א"ר מיאשא, בבבל כתיב (יחזקאל א׳:כ״ו) כמראה אבן ספיר, ובמצרים כתיב כמעשה לבנת הספיר, ללמדך שכשם שהאבן קשה מן הלבינה כך היה קשה שעבודה של בבל משעבודה של מצרים {{תוספת|יח|והרמז הוא שלפי ערך תוקף הגלות כך היתה ערך המראה.}}. (ירושלמי סוכה פ"ד ה"ג). '''כמעשה לבנת הספיר. ''' א"ר ברכיה, מעשה אין כתיב כאן אלא כמעשה, היא וכל ארגליא שלה, היא וכל פרקמטיא שלה {{תוספת|יט|ארגליא היא מלשון הרגל ושייכות, ור"ל כל הרגיל ושייך, ונסמך על הדרשה הקודמת, ורמז הוא לשעבוד ישראל במצרים שעבדו בחומר ובלבנים דלא רק במעשה הלבנים עבדו אלא גם בכל השייך לעבודת הלבנים.}}. (שם שם). '''כמעשה לבנת הספיר. ''' דרש ריש לקיש, כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר – זה עד שלא נגאלו, אבל משנגאלו היכן דרכה של לבינה להנתן שם היא נתונה {{תוספת|כ|קשה ליה קראי אהדדי, דלבנת הספיר אינו כעצם השמים, לכן מפרש דרישא כמעשה לבנת הספיר היינו בשעת הגלות מניח הקב"ה כביכול לבינה תחת רגליו כדי להשתתף בצערם של ישראל ע"ד הכתוב בכל צרתם לו צר, אבל משנגאלו נתנה הלבינה במקום הראוי לה ובמקום הלבינה הוי כעצם השמים לטוהר, וכן מסיים בר קפרא כאן עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היתה רשומה הלבינה ברקיע ומשנגאלו לא היתה נראית עוד.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף