עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''וישכן כבוד ה׳ וגו׳. ''' תניא, ר׳ עקיבא אומר, וישכן כבוד ה׳ על הר סיני – מראש חודש, ויכסהו הענן – להר, ויקרא אל משה, משה וכל ישראל עומדים, ולא בא הכתוב אלא לחלוק כבוד למשה {{תוספת|לג|ס"ל דמקודם מתן תורה היה זה, וששה ימים אלו הם ששה ימים שמר"ח עד יום מתן תורה ובשביעי קבלום ומשה וכל ישראל עומדים לקבל עשרת הדברות כדאיתא במכות כ"ד א' ולפנינו בפ' יתרו, ואח"כ עלה לקבל הלחות ולא היתה פרישה כלל, ואי אפשר לפרש ויכסהו למשה שהרי כל אותם ששה ימים עלה וירד בהשכמה לומר להם אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, וישב משה את דברי העם אל ה' ולמחר נאמר לו לך אל העם וקדשתם ולמחרתו נאמר לו לך רד העד בעם, ובאמת היו כל ישראל שם, והא דכתיב ויקרא אל משה הוא כדי לחלק כבוד למשה.}}. (יומא ד׳ א׳). '''ויכסהו הענן ששת ימים. ''' מכדי כתיב בסמוך ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן, מה ת"ל ויכסהו הענן ששת ימים {{תוספת|לד|ולפי הפשט משמע דס"ל דויכסהו הענן קאי למשה ולא להר כבדרשה הקודמת, ואמנם אפשר לפרש גם אליבא דמ"ד דויכסהו להר.}}, זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישה ששה {{תוספת|לה|ומכאן ילפינן פרישה לכהן גדול קודם יוה"כ ששה ימים, ויום אחד הוסיפו חז"ל מחשש טומאת ביתו, כפי שיתבאר אי"ה לפנינו בפ' אחרי.}}. (שם ג׳ ב'). '''ויקרא אל משה ביום השביעי. ''' מכאן דבשבעה בסיון נתנה תורה לישראל {{תוספת|לו|ואצלנו המנהג לחוג חג שבועות בששה בסיון, ובמגן אברהם סי' תצ"ד תמה על זה, שהרי קיי"ל כר' יוסי דבשבעה בסיון נתנה תורה, עיי"ש שהאריך בזה. ואמנם לדעתי הדבר פשוט, דעיקר זמן חג השבועות תלוי רק ביום החמשים לעומר כמבואר מפורש בתורה בפ' אמור, ואחרי שאצלנו לפי סדר הקביעות חלים לעולם חודש אייר שני ימים ר"ח וסיון יום אחד, א"כ בדין ובהכרח שיחול יום החמשים לעומר בששה בסיון. וראיה מפורשת לזה מר"ה ו' ב', עצרת – פעמים ה' בסיון, פעמים ו', פעמים ז' בסיון, הא כיצד, שניהם מלאים וכו' שניהם חסרים וכו', ואיירי בזמן שקדשו ע"פ הראיה, אלמא דזמן חג העצרת תלוי רק ביום החמשים לעומר, ודו"ק. ואי משום דהתורה נתנה בז' בסיון, אך הלא אין אנו אומרים יום מתן תורתנו, אלא זמן מתן תורתנו, ובאמת מיום ההגבלה הותחלה הנתינה, וקרוב לודאי דבאמת מפני כן הותקן לומר זמן מתן תורתנו ולא יום, והוא משום דכיון דהעיקר תלוי בחמשים לעומר והוא חל אצלנו לעולם בששה בסיון והתורה נתנה בז', לכן אומרים זמן ולא יום משום דהיום אינו מצומצם.}}. (יומא ד׳ ב׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף