עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''וכי ימכר. ''' תניא, ר' יוסי בן חנינא אומר, מוטב שימכור אדם את בתו ולא ילוה ברבית, מאי טעמא, ברתיה מגרעא ונפקא והא מוספא ואזלא {{תוספת|סא|פירש"י ברתי' מגרעא ונפקא שיכולה לגרע פדיונה ולצאת באמצע הזמן, ולפי פירוש זה קשה קצת הלשון דמוספא ואזלא שאינו ההיפך מן מגרעא ונפקא, ולולא דבריו היה אפשר לומר דהפי' מגרעא ונפקא דזמן עבודתה מאליו הולך ופוחת, משא"כ הלואה ברבית, עם כל המשך הזמן סכום ההלואה הולך ומוסיף, שהרבית נתוספת על הקרן ומעת לעת מתרבה החוב, והוי לפי זה שני הענינים ממש שני הפכים.}}. (קדושין כ׳ א׳). '''וכי ימכר איש. ''' האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה, דכתיב וכי ימכר איש את בתו, איש מוכר ואין האשה מוכרת {{תוספת|סב|י"ל הטעם בזה ע"פ המבואר בדרשה בסמוך דמשום דיש זכות לאב בהפרת נדריה ובמעשה ידיה לכן יש לו גם זכות במכירתה, וכיון דלאשה אין זכות בבתה בענינים אלה לכן אין לה גם זכות למכרה, ועיין מש"כ סברא זו בדרשה בסמוך בטעם הדבר שאין אדם יכול למכור את בנו.}}. (סוטה כ"ג ב׳). '''וכי ימכר איש. ''' האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת עצמה {{תוספת|סג|יתכן דמדייק מדלא כתיב וכי תקנה אמה כמו דכתיב כי תקנה עבד, אלא דכיון דאין אשה מוכרת עצמה תלה הכתוב עיקר הפעולה באב.}}. (מכילתא). '''את בתו. ''' בקטנה הכתוב מדבר, או אינו אלא בנערה, אמרת ק"ו, ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר {{תוספת|סד|מכורה כבר בקטנותה יוצאה עכשיו בסימני נערות כפי שיתבאר להלן ויצאה חנם אלו ימי נערות.}}. (ערכין כ"ט ב׳). '''את בתו. ''' את בתו הוא מוכר ואינו מוכר את בנו {{תוספת|סה|הטעם בזה י"ל דלא דמי לבתו משום דיש לו בה זכות בהפרת נדריה ובמעשה ידיה לכן יש לו גם זכות במכירתה דאתקשו להדדי כמבואר בסמוך. משא"כ בבן דאין לו בו זכות בכל הני, ועיין מש"כ לעיל אות ס"ב.}}. (מכילתא). '''את בתו לאמה. ''' אמר רב הונא אמר רב, מניין שמעשה הבת לאב, שנאמר וכי ימכר איש את בתו לאמה, מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה {{תוספת|סו|ובגמרא שקיל וטרי ואימא הני מילי קטנה דמצי מזבין לה אבל נערה דלא מצי מזבין לה מעשה ידיה דידה הוו, ומשני קטנה לא צריכא קרא השתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מבעי אלא כי אצטריך קרא לנערה, ועיקר הילפותא ממה דכתיב לאמה דמיותר הוא דהא איירי בפרשת עבדים, וגם סתם מכירת איש הוא לעבדות וכמש"כ בפ' בהר וכי ימוך אחיך עמו ונמכר לך ולא סיים לעבדות משום דממילא מובן, ולכן דריש דלאמה בא להקיש בת לאמה כדמפרש, ולפי"ז ניחא מה שאמר כי אצטריך קרא לנערה אע"פ דעיקר הענין בהכרח בקטנה איירי כיון דנערה לא מצי מזבין לה כמבואר בדרשה דלעיל, אך משום דכיון דהאי לאמה בא להקישא אמרינן דבא להקישא דנערה, ודו"ק.}}. (כתובות מ"ז א׳). '''את בתו לאמה. ''' [מה תלמוד לומר לאמה] לומר שמוכרה לפסולים {{תוספת|סז|כלומר לאלה שאינו רשאי לייעד, כמו לממזר ולנתין, ואינה נמכרת להם אלא לשפחות בלבד, וטעם הדיוק הוא מיתור לשון לאמה, שהרי בפ' בהר ובפ' ראה כתיב בסתם ונמכר לך ואינו מסיים לעבד, וזה הוא משום דסתם מכירת איש ואשה לעבדות הוא.}}. (קדושין י"ט ב׳). '''כצאת העבדים. ''' לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא בקנין עבדים ומאי ניהו שטר {{תוספת|סח|ר"ל אינה יוצאה בשן ועין כעבד כנעני אלא נותן לה דמי שינה ועינה והיא משלמת שש שנים ויוצאת, וכן הדין בעבד עברי, ולכאורה קשה למה לא אמר אבל נקנית היא בחזקה כמו עבד כנעני, אחרי שלענין היציאה תפס השווי כנגד עבד כנעני א"כ גם בקנין צריך לתפוס השווי כנגדו כמו שהוא נקנה בחזקה, אך הענין הוא כפי המתבאר בגמרא כי בעבד כנעני כתיב (פ' בהר) והתנחלתם אותם לבניכם לרשת אחוזה, הקיש עבד כנעני לקרקעות מה קרקע נקנית בכסף ובשטר וחזקה אף עבד כנעני נקנה בזה, וכתיב והתנחלתם אותם והאי אותם מיעוטא הוא ודרשינן אותם בחזקה ולא עבד אחר בחזקה והיינו לא עבד ואמה עברים, ולכן א"א לומר כאן אבל נקנית היא בחזקה אחרי שבאמת אין נקנית בחזקה, ומה שלא אמר אבל נקנית היא בקנין עבדים ומאי ניהו כסף י"ל משום דלקנין כסף באמה עבריה יש דרשה מיוחדת מן והפדה ומן ויצאה חנם אין כסף, כפי שיבא לפנינו, וא"צ לרבות זה. ודע כי בשו"ת מהר"י מברונא סי' רמ"א נשאל במשרתת יהודית האומרת שכרתני לשרת כדרך המשרתות בבית ולא כדרך האנשים היוצאים בחוץ, והשיב כן הנשים דוברות וכו', ומביא בשם פי' התורה לר' יעקב בר אשר ז"ל שנקרא נזיר, יש מפרשים [לא תצא כצאת העבדים] שלא ישלחנה בחוץ לעשות מלאכתו אלא תשמשנו בבית, ועי' בבעל הטורים פי' הלשון כצאת מעין פירוש כזה.}}. (קדושין ט"ז א׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף