עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''ואם אמר יאמר. ''' עד שיאמר וישנה [אחת בתחלת שש ואחת בסוף שש] {{תוספת|מג|כפי שיתפרש בדרשות הבאות, אחת בתחלת שש דכתיב יאמר העבד עד שיאמר כשהוא עבד ואחת בסוף שש דכתיב לא אצא חפשי בשעה שהוא נכון לצאת, ואמנם אמירה זו דסוף שש בעינן שישאר מן היום שוה פרוטה מדמי מכירתו אבל אם נשאר פחות משו"פ הוי כאומר לאחר שש, וברש"י בסוגיא כאן ובירושלמי קדושין פ"א סוף הל' ב' וברמב"ם ומל"מ פ"ג ה"י מעבדים גירסות ופירושים שונים בענין זה, והענין מבואר.}}. (קדושין כ"ב א׳). '''יאמר העבד. ''' אמה העבריה אינה נרצעת, דכתיב ואם אמר יאמר העבד – העבד ולא האמה {{תוספת|מד|דהמלה העבד מיותרת, ובא למעט שאין האמה העבריה נרצעת, ובתוס' סוטה כ"ג ב' הקשו ל"ל קרא דאין האשה נרצעת תיפוק ליה דכיון דקי"ל שאין נרצע אלא זה הנמכר בב"ד ולא המוכר עצמו, כפי שיתבאר לפנינו בסמיך, וכיון דקי"ל שאין אשה נמכרת ממילא אינה נרצעת, ותירצו דכיון דנמכרת ע"י אביה הו"א דמכירת האב תהא כמכירת ב"ד, עכ"ל. והנה בתירוצם זה יש להעיר שאין הענינים דומים זל"ז לפי הסברא שנבאר בסמוך אות מ"ו בטעם הדבר שמוכר עצמו אינו נרצע, ולבד זה תמיהני טובא שלא העירו ממ"ש במכילתא פסוק ז' דלכן אין האשה נמכרת מפני שאינה נרצעת.}}. (שם ט"ו א׳). '''יאמר העבד. ''' אמר בסוף שש ולא אמר בתחלת שש אינו נרצע, שנאמר ואם אמר יאמר העבד, עד שיאמר כשהוא עבד {{תוספת|מה|עיין מש"כ לעיל אות מ"ג.}}. (שם כ"ב א׳). '''את אשתי ואת בני. ''' מכאן שאם אין לו אשה ובנים אינו נרצע {{תוספת|מו|היינו השפחה כנענית שנתן לו רבו וילד בנים ממנה, ואפשר לומר בטעם הדבר, משום דבאמת אין רצון ה' שישעבד עצמו האדם לאדם עד עולם וכמ"ש בפרשת בהר (פ' כ"ה נ"ה) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים, אלא דהיכא שיש לו אשה ובנים אינו רוצה לעזוב משמרתו התירו לו להשתעבד, משא"כ היכא שהוא לבדו אין ראוי שישעבד עצמו עד עולם אלא יוצא לחירות, וכמש"כ. וע"פ סברא זו יש להסביר טעם הדבר שאין מוכר עצמו נרצע, כמבואר בפסוק הסמוך, משום דכיון דקיי"ל דמוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית, כמבואר לעיל בפסוק הקודם, א"כ הוא חפשי לגופו, לכן אין ראוי שישעבד עצמו עד עולם, ולכן אינו נרצע אלא יוצא לחירות, וכמש"כ.}}. (שם שם). '''לא אצא חפשי. ''' אמר בתחלת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצע, שנאמר ואם אמר יאמר העבד לא אצא חפשי – עד שיאמר בשעת יציאה {{תוספת|מז|עיין מש"כ לעיל אות מ"ג.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף