עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לד == '''בעל הבור. ''' בעל הבור – בור דאית ליה בעלים לרבות בור ברשותו דנמי חייב {{תוספת|רסו|ר"ל אף שלא הפקיר בורו אך מכיון שהפקיר רשותו חייב, ועי' מש"כ בפסוק הקודם בדרשה או כי יכרה אות רמ"ז.}}. (שם נ׳ א׳). '''בעל הבור ישלם. ''' מכל מקום {{תוספת|רסז|מדייק דהו"ל לכתוב רק ישלם והוי ידעינן דקאי על בעל הבור, ובא לרבות דאפי' לא כרה הבור בעצמו, וכמש"כ הרמב"ם בפי"ב ה"ג מנזקי ממון אחד החופר בור או שנחפר מאליו או שחפרתו בהמה או חיה [ברשותו] הואיל והוא חייב למלאותו או לכסותו ולא עשה ה"ז חייב בנזקיו, ואחד החופר או הלוקח או שניתן לו במתנה שנאמר בעל הבור ישלם מי שיש לו בעלים מכל מקום עכ"ל. והמפרשים לא גלו מקור הדברים, אבל ברור הוא שסמך על המכילתא זו. ובבאורי הגר"א לחו"מ סי' ת"י ס"ק ה' ציין על דין זה המקור סתם ממכילתא ולא ביאר דבריו, ואין ספק שכוון למכילתא שלפנינו, ולחנם כתב המגיה לבאורו שלא מצא דין זה במכילתא, וגרם לו זה שלא עיין אחר דין זה ברמב"ם בהלכה שהבאנו, שאז ראה כי הענין מבואר במכילתא וכי הגר"א רמז לה. ובירושלמי ב"ק פ"ה ה"ו באה הדרשה על לקוח וניתן לו במתנה מלשון או כי יכרה שבפסוק הקודם, ועיין מש"כ שם בטעם שהביא הרמב"ם לענין זה דרשה זו שלפנינו ולא אותה דרשה שבירושלמי.}}. (מכילתא). '''כסף ישיב. ''' ישיב – לרבות שוה כסף ואפילו סובין {{תוספת|רסח|פירש"י דהו"ל לכתוב בעל הבור ישלם כסף לבעליו וכתב ישיב לרבות כל השבות, עכ"ל. ונראה בטעם דרשה זו משום דהלשון ישיב מורה בעלמא על השבת הדבר עצמו, כמו והשיב את הגזלה, וא"כ מכיון שכתוב כאן ישיב שוב אינו דבוק לו הלשון כסף, שהרי ההיזק כאן לא היה בכסף ממש, ולכן דריש דבאמת צריך להשיב ההיזק כמו שהוא, ומה דכתיב כסף הכונה רק שצריך להעריך ההיזק בכסף, אבל לא דוקא בכסף ממש, אלא בכל דבר ממש היינו בכל דבר שוה כסף, וזהו מ"ש כסף ישיב לרבות כל דבר. והנה אע"פ דבפרשה הסמוכה כתיב בתשלומי נזק מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, מתבאר בגמ' דזה הוא כשאין לו מטלטלין ומגבהו מקרקע, אבל כל זמן שיש לו מטלטלין ומגבהו מהם יכול לסלקו אפי' בסובין, משום דבמטלטלין נקרא כל דבר מיטב כפי שיתבאר עוד בפסוק הנזכר, ועי' בחו"מ סי' תי"ט.}}. (ב"ק ז׳ א׳). '''ישיב לבעליו. ''' הובא בפסוק הקודם בדרשה דשור או חמור. '''והמת יהיה לו. ''' מכאן דבור דאיירי ביה קרא שיש בו כדי להמית, וקים להו לרבנן עשרה טפחים עבדי מיתה, תשעה נזקין עבדי מיתה לא עבדי {{תוספת|רסט|עיין מש"כ בפסוק הקודם בדרשה וכי יפתח איש בור אות רמ"ו וצרף לכאן.}}. (ב"ק ג׳ א׳). '''והמת יהיה לו. ''' תניא, אחרים אומרים, מניין שעל בעל הבור להעלות שור מבורו, ת"ל כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו {{תוספת|ער|דריש והמת מוסב על ישיב, ור"ל שהטרחה חלה עליו.}}. (שם י"א א׳). '''והמת יהיה לו. ''' אמר רבא, שור פסולי המוקדשין שנפל לבור פטור, שנאמר והמת יהיה לו, במי שהמת שלו, יצא זה שאין המת שלו {{תוספת|רעא|שאסור לו ליהנות מהם, דכתיב בהו (פ' ראה) ואכלת ודרשינן ולא לכלביך. והנה באמת היה אפשר לנקוט דין זה גם בקדשים תמימים, אך נקיט פסולי המוקדשין לרבותא יתרה דאע"פ דלענין שאר נזקין חייב משום דקרינן בהו שור רעהו בכ"ז בבור פטור מטעם דרשה זו, משא"כ בקדשים תמימים בלא"ה אינו נוהג דין זה, דאפי' בכל נזקין פטור משום דכתיב שור רעהו ודרשינן ולא שור של הקדש.}}. (שם נ"א א׳). '''והמת יהיה לו. ''' תנא ר' ישמעאל, והמת יהיה לו, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין {{תוספת|ערב|ר"ל שאם חפר בור סמוך לרה"ר כדי לעשות יסוד לחומת ביתו ומחמת כן נתקלקל הקרקע של רה"ר או קרקע חבירו פטור, וזה דריש מלשון יהיה לו דיונח על דבר המיטלטל ולא על קרקע.}}, ויצא אדם שאין לו הנאה במתו {{תוספת|רעג|שאם נפל אדם לבור ומת פטור, משום דהמת אסור בהנאה ולא שייך יהיה לו, וע' תוס' ב"ק י' א'. ובפסוק הקודם בדרשה ונפל שמה שור או חמור בא ענין זה מדרשה שור ולא אדם, ושם בארנו בטעם הדבר בארוכה, יעו"ש.}}. (ירושלמי ב"ק פ"א ה"א). '''והמת יהיה לו. ''' לו – לניזק, או אינו אלא למזיק, אמרת, אילו כן, מה ת"ל והמת יהיה לו, אלא מגיד ששמין דמי נבלתו ומנכה לו דמי נזקו {{תוספת|רעד|ר"ל אילו שייך הנבלה להמזיק למה צריך הכתוב לאשמעינן פשיטא הוא אחרי דמשלם הכסף בשלימות לא יתכן שיטול הניזק גם הנבלה אלא בא לאשמעינן שהניזק נוטל הנבלה, והיינו ששמין אותו בדמים ומנכה לו המזיק מדמי הנזק. ולקמן בפסוק ל"ו כתיב ג"כ הלשון והמת יהיה לו ודרשו בגמרא ב"ק י' ב' והמת יהיה לו לניזק דאי ס"ד דמזיק לכתוב רחמנא שור תחת השור ולשתוק, ר"ל דהתם כתיב שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו, וכתב בס' התוה"מ דדרשת המכילתא שלפנינו נסמכת על דרשת הגמרא והמת יהיה לו שבפסוק ל"ו דשם מיותר הוא מדכתיב שם שור תרית השור, כמבואר, אבל לפי מה שכתבנו א"צ לזה, אלא שדרשה זו תקיפה לעצמה, והיינו ע"פ הסברא לבד היינו מכריחין דלו – היינו למזיק, משום דלא יתכן שאחרי שהוא משלם כל ההיזק יהיה שייך עוד הנבילה להניזק וכמש"כ, ודו"ק.}}. (מכילתא).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף