עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''אם בגפו וגו'. ''' ת"ר, אם בגפו יבא בגפו יצא, בגופו נכנס בגופו יצא, מאי היא, אמר רבא, לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד כנעני {{תוספת|כז|על ידי הפלת שן ועין, אלא אם הפיל לו את שנו או סימא לו את עינו משלם לו כדין החובל בחבירו, ומפרש בגפו מלשון בגופו, ועי' ברמב"ם פ"ד ה"ו מעבדים הביא דין זה, וכתב עליו הכ"מ וז"ל, אע"פ שלא מצאתי כן מפורש [שאין עבד עברי יוצא בשן ועין] אפשר ללמדו מדאתקש עברי לעבריה וכו' עכ"ל. ודבר פלא הוא שדרשה מפורשת היא בגמ' לענין עבד כמבואר לפנינו, וגם מש"כ עפ"י סברת עצמו אפשר ללמדו וכו', הנה גם למוד זה מבואר בסוגיא כאן דילפינן זה גם מן לא תצא כצאת העבדים, והיינו דאמה עבריה אינה יוצאה בשן ועין כעבד כנעני, והבאור הוא ע"פ מ"ש במכילתא דמדכתיב בפ' ראה כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה, מקשינן עברי לעבריה מה עבריה אינה יוצאה בראשי אברים, אף עבד עברי אינו יוצא בראשי אברים, וצ"ע.}}. (קדושין כ׳ א'). '''אם בגפו וגו'. ''' ת"ר, אם בגפו יבא בגפו יצא, ר׳ אליעזר בן יעקב אומר, יחידי נכנס יחידי יצא, מאי היא, אמר רב נחמן בר יצחק, הכי קאמר, יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית, אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית {{תוספת|כח|דבר מסירת שפחה כנענית לעבד עברי מבואר בפ' ראה דכתיב שם (ט"ו י"ח) כי משנה שכר שכיר עבדך, שכיר אינו עובד אלא ביום ועבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה, ואי אפשר לפרש עובד ממש בלילה, דהא כתיב (שם) כי טוב לו עמך ודרשינן עמך במאכל ובמשתה ובמנוחה וכו', אלא הכונה שרבו מוסר לו שפחה כנענית ואפי' בעל כרחך והולדות שייכות להאדון, וזהו הענין שעובדו ביום ובלילה. וטעם הדבר דאין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית י"ל עפ"י הסברא משום דחזינן שהקפידה התורה שלא ישאר העבד בעבדותו לעולם, ומטעם זה צותה התורה לרצוע אזן העבד הנשאר לאחר שש שנות העבודה וכמ"ש בקדושין כ"ב ב' בטעם הרציעה מפני שקנה אדון לעצמו, כפי שיתבאר בסמוך לפנינו בפ' ו', ומטבע האדם דביש לו אשה ובנים הוא כרוך לבני ביתו ומשתדל להיות חפשי להם, משא"כ באין לו אשה ובנים אינו מקפיד כ"כ על שעבודו, ולכן באין לו אשה ובנים חששה התורה דלכשיתנו לו שפחה כנענית יתקשר באהבתו אליה, ומחמת זה לא יאבה לעולם לצאת מעבדותו ויעבוד גם אחר זמנו, משא"כ ביש לו אשה ובנים לא חיישינן שיאבה לעבוד לעולם, כי אדרבה ישתדל להיות חפשי להם ולכן התירה התורה למסור לו שפחה כנענית רק ביש לו אשה ובנים, ודו"ק. – והנה בתחלת פסוק הסמוך הובאה דרשה ממכילתא, אם אדוניו יתן לו אשה, אתה אומר אם זה רשות, או אינו אלא חובה, כשהוא אומר אם בגפו יבא בגפו יצא הרי אם זה רשות ולא חובה, ור"ל הוי דבר הלמד מענינו, יליף אם זה דאם אדוניו מן אם דאם בגפו, מה זה רשות אף זה רשות, ולפי דרשה זו קשה מאי פריך כאן בבאור דברי ר' אליעזר שאמר יחידי נכנס יחידי יצא, והלא לפי דרשה הנ"ל הענין פשוט שאם לא נתן לו אדוניו אשה אז יצא בגפו, וגם בכלל באור זה נוח מאוקימתא אם יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית, משום דלפי"ז הו"ל לומר בגפו יהיה ולא בגפו יצא, כיון דעיקר החידוש על ההויה לבדו בלא שפחה כנענית. ואפשר לומר דלכן לא ניחא ליה לפרש דברי ר' אליעזר בן יעקב עפ"י הדרשה שבמכילתא שכתבנו, משום דלפי"ז הוי כל הדברים בזה מיותרים, דפשיטא הוא שאם לא מסר לו רבו שפחה כנענית פשיטא שיצא בגפו, כי איך אפשר בענין אחר, ומאי משמיענו בזה.}}. (שם שם). '''אם בעל אשה הוא. ''' באשה ישראלית הכתוב מדבר, או אינו אלא באשה כנענית, כשהוא אומר (פ׳ ג׳) אם אדוניו יתן לו אשה, הרי כנענית אסורה {{תוספת|כט|צ"ע היאך הוי ס"ד דמיירי באשה כנענית דאסורה לישראל כמו שתרגם אונקלוס הפסוק דפ' תצא לא יהיה קדש מבני ישראל לא יסוב בר ישראל שפחה, ואולי יהיה מכאן ראיה לשיטת הרמב"ם בפ"א מאישות ובפי"ב מאיסורי ביאה דמן התורה אין מלקות בנשואי שפחה לישראל, וס"ל דהפסוק לא יהיה קדש הוא אזהרה לפנוי ופנויה דרך זנות, ורבים מהראשונים חולקים עליו בזה, וצ"ע.}}. (מכילתא). '''ויצאה אשתו עמו. ''' א"ר שמעון, אם הוא נמכר אשתו מי נמכרת [ומה ת"ל ויצאה אשתו עמו], אלא מכאן שרבו חייב במזונות אשתו {{תוספת|ל|ועיין ברש"י בפסוק זה הביא דרשה זו וכתב מכאן שרבו חייב במזונות אשתו ובניו, עכ"ל. וצ"ל דבניו אגב רהיטא נקטיה משום דבאמת לבנים ילפינן מפסוק דפ' בהר ויצא מעמך הוא ובניו, ועי' בנמוקי רמב"ן ולפנינו בפ' בהר שם.}}. (קדושין כ"ב א׳). '''ויצאה אשתו עמו. ''' יכול יהא חייב במזונות ארוסה ושומרת יבם שלו, ת"ל אשתו עמו, אשתו להוציא שומרת יבם שאינה אשתו, עמו להוציא ארוסה שאינה עמו {{תוספת|לא|ועיין בנמוקי רמב"ן בפסוק זה הביא עוד דרשות ממכילתא דר' שמעון דאפי' נשא אשה אחר המכירה מדעת האדון ג"כ חייב במזונותיה, וגם מעשה ידיה שייך לבעלה ולא להאדון, ופי' הרמב"ן דר"ל שיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה, אבל כשהיא ניזונית מהאדון מעשה ידיה להאדון, אבל הרמב"ם בפ"ג ה"ג מעבדים תפס הדרשה כפשטה דלעולם מעשה ידיה לבעלה, יעוי"ש, ועי' בסמוך. ועוד דרשו במכילתא דר"ש הנ"ל, אשתו עמו, לומר שלא תפרשנ' מאשתו ובניו שאינו מחויב להיות רק עם השפחה שמסר לו אלא הדבר ברשות העבד. וכל אלה הדברים הם ממדות החמלה והרחמים שקבע הקב"ה לזכות הנמכר והמשועבד שדעתו שפלה ונמוכה, ולפי טעם זה משמע קצת כדעת הרמב"ם בענין מעשה ידיה דלעולם שייכים לבעלה אפי' כשניזונית מהאדון, כמש"כ.}}. (מכילתא).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף