עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כח == '''וכי יגח. ''' ת"ר, אין נגיחה אלא בקרן, שנאמר (מלכים א כ״ב:י״א) ויעש לו צדקיהו קרני ברזל ויאמר באלה תנגח את ארם, ואומר (פ׳ ברכה) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח {{תוספת|קפח|צריך ביאור שמקדים להביא מדברי קבלה לדברי תורה ואין כן דרך הגמ' בכ"מ, ואפשר לומר משום דהראיה מד"ק כאן יוחר מכרחת היא מאשר הראיה מד"ת, יען כי מפסוק וקרני ראם קרניו אין ראיה שאך ורק בקרן הוי נגיחה ולא בדבר אחר, משום די"ל דכך היה המעשה שהיו קרניו קרני ראם לכן אמר בהם עמים ינגח, אבל אין ה"נ שגם בדבר אחר שייך נגיחה, משא"כ בצדקיהו שעשה לו לכתחלה דבר לנגח ולתכלית זו עשה קרנים ולא דבר אחר מבואר שאין נגיחה אלא בקרן, ולכן הקדים ראיה זו, וכעין סברא זו כתבנו בפ' ויחי בפסוק לא יסור שבט מיהודה, יעו"ש.}}. (ב"ק ב׳ ב׳). '''כי יגח. ''' מאי שנא גבי אדם כתיב כי יגח וגבי בהמה כתיב כי יגוף (פ׳ ל"ה) אדם דאית לי' מזלא כתיב כי יגח בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף {{תוספת|קפט|פירש"י אדם דאית ליה מזלא שיש לו דעת לשמור את עצמו או שאינו נוח למות בגגיפה דהיא דחיפה קטנה בקרן, משא"כ נגיחה היא דחיפה חזקה ועקירה ממקום העמידה [מלשון מגיח ממקומו, שופטים כ'], וצ"ע דבשבת נ"ג ב' פירש אדם דאית ליה מזלא מלאך שלו מליץ עליו, ובאמת כפירושו ההוא משמע בגמ' שם אדם דאית ליה מזלא מסייע ליה בהמה דל"ל מזלא לא מסייע לה, משמע דיש איזה כח המסייע, וכן נראה ראיה דא"א לפרש כפירושו כאן משום שיש לו דעת לשמור עצמו, שהרי קי"ל בב"ק מ"א א' מועד לעובד כוכבים לא הוי מועד לישראל, ואי ס"ד דתלי בדעת עצמו ליזהר מאי שנא עובד כוכבים מישראל לענין שמירה עצמית, ואולי י"ל דשם הוי הטעם משום דמועד לבן פטור אינו מועד לבן חיוב, יעו"ש. ובגמ' כאן תלו סברא זו לענין מועדים כפי שיתבאר, ובנמוקי יוסף בסוגיא דב"ק ל"ז א' הביא בשם רמ"ה פי' אחר בהא דאדם אית ליה מזלא משום דבאדם כתיב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, אבל גם לפי"ז צ"ע החילוק בין עובד כוכבים לישראל, שהרי פסוק זה נאמר לבני נח, ועי' בפסחים ח' ב' וברש"י שם, וצ"ע. – ומסיים בגמ' בנוגע לדרשה זו, ומלתא אגב אורחיה קמ"ל, דמועד לאדם הוי מועד לבהמה, ומועד לבהמה לא הוי מועד לאדם, ופירש"י מדתלה הכתוב נגיחה באדם ונגיפה בבהמה משמע דהבהמה נוחה היא למות מן האדם, ובזה משמיענו הכתוב, דשור שהוא מועד להרוג את הבהמה ג' פעמים לא חשיב העדאה לגבי אדם, שאם נגח אדם ומת דינו כתם דאינו משלם את הכופר [כפי שיתבאר בסמוך] אבל מועד לאדם כש"כ הוא דהוי מועד לבהמה, ומשכחת לה מועד להרוג את האדם אף דמחויב מיתה גם בפעם הראשונה כגון שלא עמד בדין אחר פעם הראשונה והשניה עד שנגח ג' פעמים, עכ"ל. והנה מש"כ אם נגח אדם ומת, הנה באמת שייך דין זה גם בניזקין, והיינו שאם הוא מועד להזיק את הבהמה אינו מועד להזיק את האדם, ונראה דמש"כ ומת הוא משום דענין זה סמיך הגמ' על הפסוק שלפנינו דאיירי בהמית, לכן צייר הענין באופן כזה, ועי' בסוגיא דב"ק ל"ז א'.}}. (שם שם). '''וכי יגח. ''' שור האצטדין שנגח אינו חייב מיתה, שנאמר וכי יגח ולא שיגיחוהו {{תוספת|קצ|שור האצטדין נקרא זה המיוחד לנגיחות שמלמדין אותו ליגח, ואע"פ דמלמדין אותו רק ליגח שור ולא אדם, אך מכיון שמלמדין אותו ליגח שוב אינו מבחין בין שור לאדם. ועיין ברמב"ם פ"ו ה"ה מנז"מ וז"ל, שוורים שמשחקין בהם ומלמדין אותן ליגח זא"ז אינם מועדים זל"ז ואפי' המיתו את האדם אין חייבים מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו, עכ"ל. וכתב על זה בהשגות הראב"ד בזה"ל, כי יגח וכו', א"א, ולמה לא להוי כשור שהוא מועד לשופרות, ועוד שכבר פסק למעלה משסה כלבו של חבירו בחבירו חייב בעל הכלב, עכ"ל. וכתב המג"ע וז"ל, תמה אני אם קושיות אלו עומדות בפני הראב"ד, שהרי הלכה זו משנה היא, שור האצטדין אינו חייב מיתה, והוא כלשון ר"מ ממש, ולפיכך אין תרעומת זו על ר"מ אלא על המשנה והגמ' והמקרא, עכ"ל, וכמה מן התימה בכל אלה הדברים, הוא הבין שדברי הראב"ד מוסבים על מש"כ הרמב"ם אין חייבין מיתה שנאמר כי יגח, אבל באמת דבריו מוסבים על דברי הרמב"ם אין מועדין זל"ז, שאין דברים אלו במשנה, ועל זה תכון קושייתו, וכ"מ בהה"מ שכתב, ועל מש"כ [הרמב"ם] אין מועדין זל"ז כתוב בהשגות ולמה לא וכו', עכ"ל. והציון הראשי שבדברי הראב"ד כי יגח שבא בטעות הוא אטעיתיה לבעל מגדל עוז טעות גדולה ונמרצה.}}. (ב"ק ל"ט א׳). '''וכי יגח. ''' בניין לעשות כל המיתות כנגיחה {{תוספת|קצא|שיתחייב סקילה בכל אופן שהמית.}}, הרי אתה דן, מועד בסקילה ותם בסקילה, מה מועד עשה בו כל המיתות כנגיחה אף תם נעשו בו כל המיתות כנגיחה {{תוספת|קצב|במועד כתיב [בפסוק הסמוך] והמית, וזה שם כולל לכל אופני מיתה, וילפינן גם לתם, ומה שפרט הכתוב וכי יגח, הוא מפני שדבר הכתוב בהוה, שדרך השור להמית ע"י נגיחה, ובמכילתא באו עוד דרשות בהוכחת דבר זה, אך מפני שאין נ"מ בהם הבאנו זו הפשוטה יותר.}}. (מכילתא). '''וכי יגח שור. ''' ת"ר, שור שור שבעה {{תוספת|קצג|ר"ל שבע פעמים כתיב שור בפרשה זו בענין תם ומועד.}}, להביא שור האשה, שור היתומים, שור האפוטרופוס, שור ההקדש, שור המדבר, שור הגר שמת ואין לו יורשים שחייבין מיתה {{תוספת|קצד|בס"ה ששה רבוים, וחד אצטריך לגופיה, וברבוי שור האשה פירש"י דלא נימא מדכתיב בעל השור לשון זכר, עכ"ל. ונראה כונתו מדלא כתיב בעליו, וכמו לקמן בפרשה אם בעליו עמו. ומה שפירש רק רבוי זה ולא הרבויים אחרים, נראה משום דבשור האשה מוכרח לפרש כן, משום דלכאורה קשה ל"ל לרבות שור האשה והא קי"ל (קדושין ל"ה א' ובכ"מ), השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, ולכן פירש דהו"א הכא שאני מדכתיב בעל השור, כמבואר.}}. (ב"ק מ"ד ב׳). '''וכי יגח שור. ''' מניין לעשות כל בהמה כשור, נאמר כאן שור ונאמר בדברות האחרונות שור, מה שור האמור להלן עשה בו כל בהמה כשור אף שור האמור כאן עשה בו כל בהמה כשור {{תוספת|קצה|ושם בדברות האחרונות כתב מפורש ושורך וחמורך וכל בהמתך, ומה דכתיב כאן שור הוא מפני שדבר הכתוב בהוה דדרך הנגיחה בשור, ובמשנה ב"ק נ"ד ב' חשיב כל הדברים דכתיב שור והדין נוהג בכל הבהמות, וענין זה שלפנינו חסר שם, ונראה דט"ס הוא ובמקרה חסר פרט זה וצריך להשלימו, וראיה לזה שהרי בתוספתא ב"ק פ"ו ה"ז באו מועתקים כמעט דברי המשנה ושנוי גם פרט זה שלפנינו.}}. (מכילתא). '''את איש. ''' מניין לעשות את הקטנים כגדולים, הרי אתה דן, הואיל ותם בסקילה ומועד בסקילה, מה מועד עשה בו קטנים כגדולים אף תם עשה בו קטנים כגדולים {{תוספת|קצו|ובמועד כתיב מפורש או בן יגח או בת יגח (פ' ל"א), ובמכילתא באו עוד דרשות להוראת ענין זה והעתקנו את זו שהיא פשוטה יותר וכמש"כ לעיל אות קצ"ב.}}. (מכילתא). '''ולא יאכל. ''' ת"ר, ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שנבילה היא ואסורה באכילה ומה ת"ל ולא יאכל את בשרו, מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה {{תוספת|קצז|ובירושלמי ערלה פ"ג ה"א ופסחים פ"ב ה"א הגירסא שאם שחטו עד שלא נגמר דינו והוא ט"ס וצ"ל אחר שנגמר דינו, ועי' בט"ז ליו"ד ריש סי' קנ"ג.}}. (ב"ק מ"א א׳). '''ולא יאכל. ''' אין לי אלא באכילה, בהנאה מניין, א"ר אבהו, כתיב ולא יאכל וכל מקום שנאמר לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע {{תוספת|קצח|ורש"י בפ' זה כתב דילפינן איסור הנאה מבעל השור נקי, וזהו אליבא דס"ד דגמרא, ולא ידעתי למה לא פי' כפי מסקנת הגמ' דילפינן מן ולא יאכל כמבואר לפניני, ובעל השור נקי אצטריך לדרשות אחרות כפי שיבא לפנינו.}}. (שם שם). '''ולא יאכל. ''' שור הנסקל אסור ואוסר בכל שהוא, דתניא סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו. ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שלא יאכל ומה ת"ל ולא יאכל – מגיד שאסור אף בהנאה {{תוספת|קצט|ר"ל מכיון דאסור בהנאה לכן אוסר בכל שהוא, ונראה דאין הכונה שאם נתערב שור הנסקל בהרבה שורים אפילו באלף לא בטל דלזה א"צ הטעם שאסור בהנאה, רק מפני שהוא בריה ובריה אפילו באלף לא בטל וכמ"ש מפורש בזבחים ע"ג א', אלא הכונה שאם נתערבה תערובתו בשארי דברים אוסרת בכל שהוא, ועי' בתוי"ט פ"ה מ"ט דע"ז בשם הר"ן, וצ"ע.}}. (ירושלמי ע"ז פ"ה הי"ב). '''את בשרו. ''' אין לי אלא איסור הנאת בשרו, הנאה עורו מנלן, ת"ל את בשרו – את הטפל לבשרו ומאי ניהו – עורו {{תוספת|ר|פשוט דמדייק יתור הלשון את, וגם אחרי הנפעל לא יכון מלת את המורה על הפעול, ודרשו את כמו עם, כלומר מה שמחובר ומצורף לבשרו דהיינו עורו, וזה טעם הדרשה שבסמוך להביא חלבו ודמו.}}. (ב"ק מ"א ב׳). '''את בשרו. ''' את – להביא דמו וחלבו ועורו {{תוספת|רא|כמש"כ באות הקודם וצרף לכאן.}}. (מכילתא). '''את בשרו. ''' אמר רב אחדבוי בר אמי אמר רב, המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת, מאי טעמא, דכתיב ולא יאכל את בשרו, בשרו אסור פרשו מותר {{תוספת|רב|טעם היתר הפרש י"ל משום דלא נחשב כגופו וכדאמרי' בעלמא פירשא בעלמא הוא. (חולין קט"ז ב', בכורות ז' ב'] וכ"מ באגדה דשבת קנ"א ב' עה"פ וזריתי פרש על פניכם, יעו"ש. ובב"ק מ"ז א' מבואר דב צת תרנגולת נקרא פירשא בעלמא, ונ"מ בזה לענין נזקין למה דקי"ל דתם משלם מגופו אינו משלם מפרשו וכן תרנגולת מביצתה.}}. (תמורה ל׳ ב'). '''ובעל השור נקי. ''' ת"ר, ובעל השור נקי, ר' אליעזר אומר נקי מחצי כופר, ר' יוסי הגלילי אומר נקי מדמי ולדות, ר' עקיבא אומר, נקי מדמי עבד {{תוספת|רג|הנה לדינא קיי"ל ככולהו תנאי, דנקי מחצי כופר ומדמי ולדות ומדמי עבד, משום דכל אחד לא פליג אחבריה בעיקר הדין, רק ס"ל דאותן הדברים שמרבים בעלי הפלוגתות לא צריך קרא, דמסברא ידעינן זה וכ"מ בתוס' כאן. אך יש להעיר בדרשת ר"א נקי מחצי כופר, מהיכי תיתא הו"א לחייב תם בכופר, אחרי דכל ענין כופר כתיב במועד, וכפי הנראה הרגיש רש"י בזה וכתב דלא נימא דתם משלם חצי כופר כמו בנזקין חצי נזק, עכ"ל. ובטעם הפטור י"ל משום דבמועד קנסה התורה להבעלים שלא שמרו כראוי, משא"כ בתם אינו אשם בדבר. – ור' יוסי הגלילי דריש נקי מדמי ולדות, שאם נתכוין להזיק שור אחר ונגף אשה ויצאו ילדיה או שנתכוין לאשה עצמה אינו משלם לבעל דמי ולדות משום דנסקל הוא, ואע"פ דזה כבר ידעינן מדרשה דלעיל וכי ינצו אנשים, אנשים ולא שוורים, אצטריך בכ"ז דרשה זו, משום דמדרשה אנשים ולא שוורים הו"א אנשים כי נתכונו זה לזה אע"פ דיש אסון באשה יענשו, וכי נתכונו לאשה עצמה לא יענשו משום דקם ליה בדרבה מיניה, אבל שוורים אפי' נתכונו לאשה עצמה ג"כ יענשו לשלם דמי ולדות, דלא שייך בהו קם ליה בדרבה מיניה, לכך אצטריך בעל השור נקי דלעולם פטורין מדמי ולדות. ובדעת ר"ע שדרש נקי מדמי עבד פרשו התוס' דר"ל שפטור משלשים שקלים של עבד המבוארים בפרשה, ויש מפרשים דאפילו דמים לא משלם וכש"כ קנס, עכ"ל. וברמב"ם פ"י הי"ד מנז"מ כתב מזה ברחבה בזה"ל, יראה לי שאע"פ שהתם שהמית בכונה עבד או שפחה פטור מן הקנס שהוא שלשים סלע, אם המית שלא בכונה משלם חצי דמי העבד מגופו כאילו המית שור חבירו או חמורו, עכ"ל. והמפרשים תמהו מניין לו דבר זה, אבל האמת הוא שדבריו וכן דעת הפירוש הראשון שבתוס' נובעים מירושלמי ב"ק פ"ד סוף הלכה ה', דאיתא שם פלוגתת אמוראי בדבר זה אם הפטור הוא רק משלשים שקלים או גם מדמי עבד, ופסק הרמב"ם כמ"ד דרק משלשים שקלים פטור משום דהוי קנס, ומש"כ זה בלשון יראה לי י"ל משום דבירושלמי לא הוכרע הדבר והכריע הוא מסברא.}}. (ב"ק מ"א ב', מ"ב א׳ וב׳). '''ובעל השור נקי. ''' ר' יהודה אומר ובעל השור נקי – נקי בידי שמים {{תוספת|רד|ומפרש הטעם דהו"א דעכ"פ חייב בדיני שמים משום דבאה תקלה על ידו, קמ"ל.}} [מכילתא]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף