עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''תפל עליהם אימתה. ''' תניא, בשעה שעברו ישראל את הירדן לא היתה כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז, שנאמר תפל עליהם אימתה ופחד וגו׳ עד יעבור עמך ה׳ {{תוספת|כב|פירש"י מיד נתרז מתקלקל במעיו, עכ"ל. וזה מפני שמטבע האדם להיות מעיו מתקלקלים מחמת פחד ואימה, וכמ"ש בסוטה מ"ד ב' לענין הירא ורך הלבב שחוזר ממערכי המלחמה שמע קול קרנות ומים שותתין לו על ברכיו חוזר, ופירש"י מים שותתין מי רגלים, מפני היראה, עכ"ל. ותמיהני על המפרשים ביחזקאל ז' שפרשו הפסוק דשם כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים, שהוא משל לחלישת הרגלים שיהיו למים, ולמה לא פרשו כפשוטו דהכונה כל ברכים תלכנה מים, שהוא לשון מליצי על ענין מים שותתין לו על ברכיו, דהא איירי שם במהומת מלחמה ופחד שמועות רעות, אשר כן הוא בטבע, כמש"כ, וצ"ע. ובזה יתבאר מאד האגדה דמגילה ט"ו א' ותתחלחל המלכה מאד, רב אמר שפרסה נדה, ור"י אמר שהוצרכה לנקביה, ולכאורה הדרשות זרות מאד, והמפרשים טרחו הרבה לפרש אבל לפי המבואר שמפני היראה והפחד נפתחין אברי נקיבת חוץ, מתבאר מאד שבאו לפרש עד היכן מדריגת הפחד והאימה שנפלו על אסתר בשעה ששמעה את דברי מרדכי, ואמר רב שנפחדה עד שפרסה נדה, והוא ע"פ מ"ש בנדה ס"ו א' אזל בעתה ונפל ממנה חררת דם [ומ"ש שם ט"ו א' שחרדה מסלקת את הדמים הוא חרדה ממושכת כמבואר בסוטה כ' ב'], ור"י אמר שנפתחו אברי נקיבת מי רגלים והוא ע"פ המבואר ביחזקאל ובגמרא דסוטה שהבאנו דמחמת הפחד שותתין מים על ברכיו.}}. (סוטה ל"ו א׳). '''עד יעבור וגו'. ''' תניא, עד יעבור עמך ה׳ זו ביאה ראשונה, עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה {{תוספת|כג|ביאה ראשונה היא בימי יהושע בן נון, וביאה שניה היא כשעלו מגלות בבל בימי עזרא.}}, מכאן אמרו חכמים, ראויים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם נס בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא {{תוספת|כד|ר"ל ראויים היו שיעלו בימי עזרא מגלות בבל ביד רמה בגדר חפשים ולא יהיו משתעבדים למלכות, כמו בימי יהושע, אלא שגרמו חטאיהם של ישראל ולכן לא הלכו אלא ברשות כורש, וכל ימי מלכות פרס נשתעבדו לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון, ועיין מש"כ בזה בחא"ג סוטה ל"ו א'.}}. (שם שם). '''עם זו. ''' [מכאן שישראל נקראו עם זו] {{תוספת|כה|ר"ל בדרך מליצי אפשר לכנות את ישראל בשם עם זו, וכמו באגדה בסוגיא כאן יבא זה ויקבל זה לעם זו דהוא לשון מליצי על קבלת התורה ע"י משה לישראל, יעו"ש.}}. (מנחות נ"ג ב׳). '''עם זו קנית. ''' מכאן שישראל הם אחד מהקנינים שקנה לו הקב"ה בעולמו {{תוספת|כו|נראה דר"ל חשובים בעיניו כאילו קנאם לעצמו ככל דבר הנקנה שחביב על הקונה אותו, כמ"ש (ברכות ה' א') הקונה שמח.}} [אבות פ"ו מ"י].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף