עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כו == '''אם שמוע תשמע. ''' א"ר זירא, בא וראה, מדת הקב"ה אינה כמדת בו"ד, מדת בו"ד כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק, אבל הקב"ה אינו כן אלא מלא מחזיק, ריקן אינו מחזיק, שנאמר אם שמוע תשמע, אם שמוע – תשמע, ואם לאו לא תשמע {{תוספת|לז|דריש אם שמוע – אם כבר שמעת תשמע עוד, והוא ע"ד המאמר יהיב חכמתא לחכימין.}}, דבר אחר, אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע {{תוספת|לח|ע"ד המאמר מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה.}}. (ברכות מ׳ א׳). '''אם שמוע תשמע. ''' מכאן אמרו, שמע אדם מצוה אחת משמיעין לו מצות הרבה, שנאמר אם שמוע תשמע {{תוספת|לט|כונת הדרשה כעין זו שבהקודמת, ומכוונת דרשה זו כלפי הדרשא בפ' עקב (ח' י"ט) והיה אם שכח תשכח מכאן אמרו שכח אדם מצוה אחת משכחין אותו מצות הרבה, וכאן אמר ההיפך בשמיעה.}}. (מכילתא). '''והישר בעיניו תעשה. ''' זה משא ומתן, מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה רוח הבריות נוחה הימנו ומעלין עליו כאילו קיים כל התורה {{תוספת|מ|אפשר לומר בטעם מעלת המו"מ באמונה, משום דלרגלי זה פוגש האדם הרבה נסיונות בדברים שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו, ומכיון שעומד בהם זכותו גדול.}}. (שם). '''והאזנת למצותיו. ''' והאזנת – ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, מלמד שהקורא את שמע צריך להשמיע לאזניו {{תוספת|מא|בבבלי ברכות ט"ו א' יליף זה מדכתיב בק"ש שמע ישראל ודרשינן שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, ומחלוקת חכמים ור' יוסי, דחכמים ס"ל דבדיעבד אם לא השמיע לאזנו יצא ור' יוסי ס"ל דגם בדיעבד לא יצא, ופשוט דקיי"ל כחכמים, ובס' ברכ"י לאו"ח סי' קפ"ה הביא בשם ס' חרדים דרוב הפוסקים הסכימו דאם לא השמיע לאזנו לא יצא, והוא פלא, שהרי בכל ספרי הפוסקים שלפנינו, רי"ף ורמב"ם וסמ"ג וטוש"ע, לענין ק"ש ולענין ברהמ"ז, בכולם אפסקא בפשיטות כחכמים דאם לא השמיע לאזנו יצא, ויותר מזה נפלא הדבר, כי בגמרא גופא פסקו כחכמים, ואם נאמר דט"ס בס' חרדים [ואף כי המשך לשונו לא משמע כן] וצ"ל דיצא, גם כן לא יונח לנו הלשון רוב הפוסקים במקום כל הפוסקים, ואף יתפלא ביותר על הברכ"י וכן על ס' שערי תשובה לאו"ח סי' קפ"ה שהעתיקו בשמו לא יצא ולא העירו מאומה על הפלא הזה.}}. (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד). '''והאזנת למצותיו וגו׳. ''' והאזנת למצותיו אלו משניות, ושמרת כל חקיו – אלו הלכות {{תוספת|מב|יתכן דדריש כן משום דדיני המשנה הם המסורים מפה לאזן מחכמי דור ודור, ולכן רמוז זה בלשון והאזנת משא"כ ההלכות הן הנלמדות ע"פ חקי הלמודים הקבועים בי"ג מדות, וזה מרומז בכלל שמירת אלה החקים שעליהם בנוים יסודי ההלכות.}}. (מכילתא). '''ושמרת כל חקיו וגו'. ''' ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך. מכאן שכל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו {{תוספת|מג|מהמשך הלשון דריש, ויתכן דרומז למש"כ במשלי ג' במעלות התורה רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, ולכל בשרו מרפא (שם ד'), וכך אמרו בעירובין נ"ד א' חש בראשו יעסוק בתורה, חש בכל גופו יעסוק בתורה.}}. (ברכות ה׳ א׳). '''כל המחלה וגו׳. ''' הלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך אין לו חלק לעולם הבא {{תוספת|מד|בגמרא בפרקין (ק"א א') מוקי ר' יוחנן דאיירי ברוקק בה, ולפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה, ופירש"י שכן דרך מלחשים לרקוק קודם הלחש, ור"ל כיון שמקודם רוקק ואח"כ אמר כל המחלה וגו' כי אני ה' רופאך, הרי מזכיר ש"ש על הרקיקה, אבל הטור יו"ד סי' קע"ט פירש שדרכם להזכיר השם מקודם ואח"כ רוקקים, יעו"ש, ולפי' הטור מסייע מנהגנו שרוקקים בתפלת עלינו קודם שמזכירים את השם משום דדוקא אם מזכיר את השם ואח"כ רוקק אז אסור דמיחזי כבזיון, אבל לרש"י דגם רקיקה קודם ההזכרה אסור קשה מנהגנו זה, ומש"כ הטור בסי' הנ"ל, דהיכא דניכר שלשם כבוד רוקק כמו בתפלת עלינו אין קפידא, לדעתי אין זה מספיק, שהרי גם הלוחש אינו מכוין לבזיון השם, ואדרבה מזכירו בכבוד כי הוא רופא כל בשר, ובכ"ז מבואר דאסור משום דבכל אופן אין מדרך הכבוד להזכיר ש"ש ברקיקה. והיוצא מזה דלפירש"י ראוי למנוע מלרקוק בעלינו, וכן ראיתי גדולי החכמים נוהגים כן, וכן נהגתי אחריהם.}}. (סנהדרין צ׳ א׳). '''כי אני ה' רופאך. ''' וכי מאחר שלא שם מחלה – רפואה למה, א"ר יוחנן, מקרא זה בעצמו נדרש, אם שמוע תשמע וגו', אם תשמע – לא אשים ואם לא תשמע אשים ואעפ"כ אני ה' רופאך {{תוספת|מה|נראה הכונה משום דמחלת מצרים היתה בלא רפואה כדכתיב (פ' תבוא) בשחין מצרים וגו' אשר לא תוכל להרפא, אבל בישראל אף כי ישים מחלה יעשה כזו שתוכל להרפא.}}. (שם ק"א א׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף