עריכת הדף "
תורה תמימה/שיר השירים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''אל תראני וגו'. ''' מהו אל תראוני שאני שחרחרת, אמרה כנסת ישראל לנביאים אל תראוני בשחררותי ולהגיד דלטוריא על ישראל{{תוספת|צה|דלטוריא – רכילות, והלשון חנף יבא (איוב י״ג:ט״ז) מתרגמינן דילטור ייעול. וכונת הדרשה, דמפני שאין הקב"ה רוצה בחובתן של ישראל לכן אינו רוצה לשמוע חובה עליהן, ואמרה כנס"י בטעם הדבר לפי שאין שחררותי יסודית אלא רק ששזפתני השמש, שלמדתי מגוים שאני בתוכם, אבל בפנימותי לבנה וטהורה אני, והלשון אל תראוני אפשר לפרש לפי"ז מלשון בזיון ולכלוך וכמו לראוה בך (יחזקאל כ״ח:י״ז) מוראה ונגאלה (צפניה ג׳:א׳) וכן והסיר את מראתו (פ' ויקרא), ואמר בזה אל תראוני, כלומר אל תביישוני בשמועות ממעשים מגונים שלנו כי אינם מגונים מצד עצמם אלא מפני שהורגלתי על ידי גדולי בין האומות, וכמבואר.}}. (שם). '''ששזפתני השמש. ''' על שעשיתי ארות של סוסים לשמש, דכתיב (מלכים ב כ״ג:י״א) וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית ה'{{תוספת|צו|ביאשיהו המלך כתיב זה. והבאור הוא, כי מלכי יהודה היו מיחדים סוסים לעבודת השמש לרכוב בהם לקראתו בבקר ממקום שבאים בה לבית ה'.}}. (מ"ר). '''ששזפתני השמש. ''' אומרים ישראל לאוה"ע, אנו רק שמשה של עבודת כוכבים שזפתני, אבל אתם שזופים אתם ממעי אמכם, שבזמן שהאשה מתעברת משתחוות לעבודת כוכבים היא ובנה{{תוספת|צז|ור"ל אנו דחטאנו בא במקרה אפשר שתעבור ע"י תשובה וכמו השזיפה בלהט השמש שעוברת ע"י רחיצה, משא"כ דבר הבא בתולדה אין לו תקנה.}}. (שם). '''ששזפתני השמש. ''' רבי יצחק פתר קרא במלחמת מדין, שבשעה שהלכו ישראל למלחמת מדין היו נכנסין זוגות זוגות אצל האשה והיה אחד מפחם פניה ואחד מפרק נזמיה{{תוספת|צח|כדי לנוולה, תחת שהיו מתיפות בעת שהסיתו את ישראל בשטים. ומפחם הוא מענין שחרות כמו בברכות כ"ח א' מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה, ובמ"ר בראשית פי"ח נתפחמו פני הנשים מן השמש. ובעל מת"כ פי' מפחם מכה ומשפיל, וכנראה גריס מפחס, בסמ"ך, והוא מענין גרירה ומחיקה, וכמו בע"ז נ"ג א' פחסה אע"פ שלא חסרה, אבל ממש"כ נראה עיקר גירסתנו וכמו שבארנו, אחרי שכן יונח פעל זה ביחס לקלקול תואר פני הנשים.}}, והיא אומרת להם, וכי אין אנו מבריותיו של הקב"ה שאתם עושין לנו כך, והיו ישראל אומרים להן, לא דייכן שנטלנו את שלנו מתחת ידיכן{{תוספת|צט|שנענשנו על ידיכן בשטים.}}, הדא הוא דכתיב, ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש{{תוספת|ק|ור"ל והוי לפי"ז הלשון ששזפתני השמש רמז לההוקעה נגד השמש שע"י זה השחרו פניהם של ישראל כלהוטי השמש.}}. (שם). '''בני אמי וגו'. ''' רבי מאיר אומר, בני אמי – בני אומתי, אלו דתן ואבירם, נחרו בי – נתגרו בי, מלאו את הדיין חרון אף עלי{{תוספת|קא|דריש אמי מלשון אום, אומה, ונחר מלשון חרון אף, והדיין מוסב על הקב"ה, וכן ביתר הדרשות הבאות בלשון זה.}}, שמוני נוטרה את הכרמים, עד שהיה משה עושה דין בין בנותיו של יתרו{{תוספת|קב|ר"ל בין בנות יתרו ובין הרועים כמבואר בתורה.}} לא היה לו לעשות דין ביני ובין אחי אשר במצרים, הדא הוא – כרמי שלי לא נטרתי. (שם). '''בני אמי וגו'. ''' רבי יוסי אומר, בני אמי – בני אומתי, אלו המרגלים, שמוני נוטרוה וגו', על שנתעכבתי במדבר מ"ב מסעות לא הוי לי לכנס לא"י, הדא הוא כרמי שלי לא נטרתי{{תוספת|קג|ע' מש"כ לעיל אות ק"א וצרף לכאן. והמ"ב מסעות מפורשות בפ' מסעי מ"ב פעמים ויסעו, אבל ויסעו הא' אינו מן החשבון, מפני שצריך לגופיה, ור"ל שמוני נוטרה כרמים אחרים, היינו מסעות אחרות, ולא נסיעה שלי לא"י.}}. (שם). '''בני אמי וגו'. ''' בני אמי, בני אומתי, זה ירבעם בן נבט, שמוני נוטרה וגו', משמירת שני עגליו של ירבעם לא שמרתי משמרת כהונה ולויה, הדא הוא כרמי שלי לא נטרתי{{תוספת|קד|עיין משכ"ל אות ק"א, ונסמך בזה על עוד אגדה אחת, דביום שהעמיד ירבעם את העגלים באותו יום נתנשאה רומי צרתה של ירושלים, ואז היתה תחלת הגלות ובטול התמיד והמשמרות.}}. (שם). '''בני אמי וגו'. ''' בני אמי – בני אומתי, זה אחאב, שמוני נוטרה וגו', מפטם ומאכיל לצדקיהו בן כנעני וחביריו, ונביא אחד של אמת היה לו, זה מיכיהו, והאכילוהו לחם צר ומים לחץ (מלכים א כ״ב:כ״ז), הדא הוא כרמי שלי לא נטרתי{{תוספת|קה|עייין משכ"ל אות ק"א.}}. (שם). '''בני אמי וגו'. ''' בני אמי – בני אומתי, זו איזבל, שמוני נוטרה וגו', מאכלת ומפטמת לנביאי הבעל והאשרה, ולאליהו אמר (מלכים א י״ט:ב׳) כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם, הדא הוא כרמי שלי לא נטרתי{{תוספת|קו|עיין מש"כ לעיל אות ק"א. והנה בכל הדרשות האלה תחַוֶה כנ"י את דעתה כי לא טבעה ותכונתה הביאיה לעשות מעשים רעים כאלה, כי אם אחדים מבניה יצאו מן הכלל לעשות מעשים אשר לא יעשו.}}. (מ"ר). '''בני אמי וגו'. ''' בני אמי – בני אומתי, זה צדקיהו המלך, שמוני נוטרה וגו', שהיה מפטם לפשחור בן מלכיה וחביריו, (ירמיה ל"ח א') ונביא אחד של אמת היה לו, זה ירמיהו, וכתיב ביה (ירמיה ל"ו) ונתן לו ככר לחם מחוץ האופים שהוא פת קיבר שחורה מסיבים של שעורים שנמכרת חוץ לפלטיא, הדא הוא כרמי שלי לא נטרתי{{תוספת|קז|פלטיא הוא השוק הגדול, ומפני שחרותו ופחיתותו של לחם זה לא היו רשאים למכרו באותו השוק. וע"ל אות ק"א.}}. (שם). '''כרמי שלי וגו'. ''' מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים – לפי שכרמי שלי לא נטרתי, מי גרם לי לשמור שני ימים טובים של גליות בסוריא ולקבל שכר על אחד – זה שלא שמרתי יום אחד בארץ. מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא ולקבל שכר על אחת – זה שלא הפרשתי חלה אחת בארץ{{תוספת|קח|דבחו"ל חייבו חכמים להפריש ב' חלות, אחת לאור ואחת לכהן, כמבואר בפ' בתרא דמס' חלה.}}. (ירושלמי עירובין פ"ג ה"ט).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף