עריכת הדף "
תורה תמימה/שיר השירים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == '''הנך יפה. ''' הנך יפה רעיתי הנך יפה, הנך יפה במצות הנך יפה בגמילות חסדים{{תוספת|קעב|ר"ל אפילו בדברים שיש בהם חסרון כיס, או גם טרחא שבגוף בגמלות חסד שבגוף.}}, הנך יפה במצות עשה הנך יפה במצות לא תעשה{{תוספת|קעג|ר"ל גם במצות ל"ת שהן קשין לאדם להכניע את יצרו, וכמ"ש בתו"כ ס"פ קדושים, ראב"ע אומר, שלא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי אפשי לבא על הערוה, אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך.}}, הנך יפה במצות הבית בחלוקת תרומות ומעשרות, הנך יפה במצות השדה בלקט שבחה ופאה ומעשר עני והפקר{{תוספת|קעד|מצות תכופות בחסרון כיס מרובה, וזה נסיון יותר גדול.}}, הנך יפה בכלאים הנך יפה בסדין בציציתי{{תוספת|קעה|כי כלאים וסדין בציצית [שהוא כלאים] הם תרתי דסתרי, ועל זה אמר הנך יפה להתרחק מהדבר במקום עבירה והנך יפה לשמור זה הדבר בעצמו במקום מצוה.}}, הנך יפה בתשובה הנך יפה במעשים טובים, הנך יפה בעוה"ז הנך יפה בעוה"ב{{תוספת|קעו|ר"ל הנך יפה בתשובה כשהנך יפה במע"ט, והיינו שאתה עושה תשובה מאהבה, והנך יפה בעוה"ב כשהנך יפה בעוה"ז במעשים טובים שאתה עושה. ובמ"ר יש עוד תוספת ענינים וגירסות שונות.}}. (שם). '''הנך יפה. ''' הנך יפה רעיתי הנך יפה, למה קלסה בלשון כפול – לומר, שאם בקש לו לעשות אומה אחרת יכול [אבל היא אינה יכולה להמירו]{{תוספת|קעז|ור"ל לפי שהוא יכול להמירה ואינה ממירה מפני אהבתו לכן מקלסה באהבה יתירה, משא"כ היא אותו אינה יכולה להמירו, וכמו האיש והאשה שהוא מוציא לרצונה ושלא לרצונה, והיא אינה יכולה להתגרש שלא מרצונו.}}. (שם). '''עיניך. ''' עיניך אלו סנהדרין שהם עינים לעדה, הדא הוא דכתיב והיה אם מעיני העדה (פ' ויקרא), ובשם שכל רמ"ח אברים שבאדם אינם הולכים וחוזרים אלא אחר העינים, בך ישראל אין יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין. (שם). '''עיניך יונים. ''' אמר רבי לוי, מלמד שכל כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה, ושעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה{{תוספת|קעח|ר"ל מדתלה היפוי במראה העינים ולא פרע מעלות כל הגוף שמע מינה דמעלות כל הגוף תלויות במעלת העינים. וכלל ענין זה משל היא למדות פנימיות שבאדם, שאם עיניו יפות, כלומר שהוא עין טובה במדות אנושיות, אז יש לקוות כי הוא בכלל איש מתוקן בתורה ובמע"ט ובהליכות עולם, וכמש"כ עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה', שענינו קיום מצות ה' בנוגע לו ולבני אדם, וכי על כן מכונים האבות בשם ישרים כמ"ש בלעם תמות נפשי מות ישרים ודרשו על זה כאברהם יצחק ויעקב, והיינו משום עין יפה שהיתה להם בכלל לכל בני אדם וכמ"ש במ"ר פ' וירא עה"פ דמשלי עוצם עיניו מראות ברע זה אברהם שלא ראה און בישמעאל, וכן התפלל על אנשי סדום אע"פ שהיה שנא אותם מחמת רשעתם כמו שמתבאר מדבורו עם מלכם (פ' לך) והקב"ה אמר לו אהבת צדק ותשנא רשע – אהבת להצדיק את בריותי ותשנא להרשיען (מ"ר וירא פמ"ט) וזה ג"כ מפני העין טובה שבו, וכן היה יצחק ויעקב נוחים להתפייס מאבימלך ומלבן, ועל כן נקרא ספר בראשית ספר הישר על שם קורות האבות המסופר בו שנקראו ישרים דהיינו בעלי עין יפה.}}. (מ"ר פרשה ד' פסוק א'). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה תמה אף ישראל תמימים{{תוספת|קעט|כי יש בעופות בעלי ערמה כמו עורב, משא"כ היונה.}}, ומה יונה נאה בהלוכה{{תוספת|קפ|שאינה קופצת בהלוכה.}} כך ישראל נאים בהלוכם כשהם עולים לפעמי רגלים{{תוספת|קפא|וכמש"כ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, שדרשוהו על עולי רגלים.}}. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו מצויינת{{תוספת|קפב|במיני צבעונים.}} כך ישראל מצויינים בתגלחת במילה ובציצית. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו צנועה{{תוספת|קפג|אין הפי' צנועה במה שאינה מזדווגת אלא לבן זוגה, כמש"כ בסמוך, יען דזה חשיב בסמוך למעלה בפני עצמה, אלא הפי' צנועה בהליכותיה ובמדותיה.}} כך ישראל צנועים, ומה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה כך ישראל, שנאמר (תהילים מ״ד:כ״ג) כי עליך הורגנו כל היום. (שם). '''עיניך יונים. ''' מה יונה זו מכפרת על העונות{{תוספת|קפד|כמש"כ (בס' ויקרא) ובן יונה או תור לחטאת.}} כך ישראל מכפרים על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג הוא כנגד שבעים אומות, כדי שלא יצדה העולם מהן{{תוספת|קפה|תרגום תוהו ובהו – צדיא וריקניא, ור"ל שלא יהא העולם ריק מהם.}}. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו משעה שמכרת את בן זוגה שוב אינה ממירה אותו באחר, כך ישראל משעה שהכירו להקב"ה לא המירוהו באחר. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת בה קנה ושובכה{{תוספת|קפו|כי בכל שובך יש הרבה קנים ואינה צריכה לחפש.}} וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה, כך הן ג' שורות של תלמידי חכמים כשהן יושבין לפניהם כל אחד ואחד מכיר את מקומו{{תוספת|קפז|ר"ל התלמידים של החכמים כשהם יושבין לפני הסנהדרין יושבים בסדר כזה שכל אחד מכיר את ערך מקומו, ועי' סנהדרין ל"ז א'.}}. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו אע"פ שאתה נוטל גוזליה מתחתיה אינה מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אע"פ שחרב ביהמ"ק לא בטלו שלש רגלים בשנה{{תוספת|קפח|ועי' בשו"ת תשב"ץ ח"ב ס"ס ר"א דמכאן רמז לעלות לרגל אף בזמן הזה. ואמנם אין זה אלא רמז קל, יען דלא אמר שלא בטלו העליה לרגל אלא הרגלים עצמן, משום דהו"א כיון דעיקר שמחת הרגלים אינו אלא בזמן שביהמ"ק קיים כמבואר בפסחים ק"ט א' שאין שמחה אלא בבשר קדשים, ולכן הו"א דמשחרב ביהמ"ק כיון דאי אפשר בשמחה אמתית אין חיוב גם בעיקר הרגל, קמ"ל. והרמז שכ' התשב"ץ יבואר בהמשל שובך מיונה, וירושלים רמז לשובכן של ישראל.}}. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו מחדשת גורן בכל חודש וחודש{{תוספת|קפט|ר"ל שעושה גוזלות בכל חודש, ומכנה זה בשם גורן כמו שעת חדוש התבואה בשדות, המכונה בשם גורן, כמ"ש בב"מ פ' איזהו נשך הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן, שפירושו בשעת בכור התבואה.}} כך ישראל מחדשין בכל חודש וחודש תורה ומעשים טובים{{תוספת|קצ|אולי הכונה למה שמחדשין הלבנה בכל חודש, שעל זה אמרו (סנהדרין מ"ב א') דהוי כהקבלת פני השכינה, ויש בכלל זה גם תורה [קבלת התורה] גם מעשים טובים.}}. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו שוגרת רגליות הרבה{{תוספת|קצא|כלומר משלחת רגליה למרחוק משובכה, ומלשון הגמרא ב"ב כ"ג א' שגר היונה.}} וחוזרת לשובכה, כך ישראל כתיב בהו (הושע י"ד) יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור, ממצרים זה דור המדבר, מארץ אשור אלו עשרת השבטים, אלו ואלו סופם והושבתים על בתיהם נאם ה'. (שם). '''עיניך יונים. ''' כיונה, מה יונה זו הביאה אורה לעולם בימי נח{{תוספת|קצב|כלומר בשורה טובה ושמחה כי תם המבול.}} כך ישראל מביאין אורה לעולם, שנאמר (ישעיה ס') והלכו גוים לאורך. (מ"ר). '''עיניך יונים. ''' רבי אומר, יש מין יונה שמאכילים אותה, וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה, כך ישראל בשעה שהזקן יושב ודורש, הרבה גרים מתגיירים אז, הדא הוא דכתיב (ישעיהו כ״ט:כ״ד) בי בראותו ילדיו וגו' וסמיך ליה וידעו תועי רוח ביה{{תוספת|קצג|דפי' הכתוב, כי בראות יעקב את ילדיו ובניו שהולכים בדרך הטובה והנם מקדשים את ה', ומתוך כך אותם שהיו תועי רוח יתבוננו עתה במעשה ה' ויתנו כבוד לשמו.}}. (שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף