עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== נג == '''כשכיר שנה בשנה. ''' תניא, השכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, דאמר קרא כשכיר שנה בשנה, שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת {{תוספת|ערה|כפי המתבאר בגמרא עיקר ענין זה חדשו חז"ל ע"פ הסברא, ורק סמכו זה אלשון זה הפסוק. ונ"מ בענין זה לדינא, דמותר להוזיל סכום השכירות אם יקדים השוכר לשלם ואין בזה משום איסור רבית באגר נטר כמו במכירה, משום דאע"פ דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף מ"מ אינו מחויב לשלם עד לבסוף כפי שיתבאר, משא"כ במכירה אסור כן, משום דכיון שמשך הסחורה כבר נתחייב ליתן המעות וכשמתנה באופן כזה הרי הוא נוטל שכר המתנת המעות, וכבר כתבנו בפרשה זו (לעיל פ' ל"ו) בענין רבית שהרבה אנשים אין נזהרים במסחרם בפרט איסור רבית זה, ולפיכך גם בשכירות אם מרבה לו על השכר מדממתין לו מסוף זמן השכירות אסור ג"כ. – ודע דמה דקיי"ל בעלמא ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף אינו סותר לדין זה דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, כי אף דלכאורה הם ענינים סותרים זא"ז, אבל באמת ענינים שונים הם, דהפי' ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, שהאומן המקבל עליו לעשות בשכר לא אמרינן שבגמר המלאכה הוא קונה כל השכירות אלא כל פורתא ופורתא דעבד קמא קמא קני שכרי', ומ"מ אינה משתלמת אלא לבסוף. ונ"מ בהא דקני קמא קמא הוא לענין המבואר בע"ז י"ט ב' הגיע לכיפה שמעמידין בה ע"ז אסור לבנותה וקאמר ר"א שאם בנה שכרו מותר, ומפרש בגמרא הטעם משום דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, ואימת קמיתסר במכוש אחרון, ומכוש אחרון לית ביה שוה פרוטה, וכן נ"מ לענין קדושין אם קידש אותה בשכר שיעשה לה נזמים וטבעות, אז אם ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף הוי כל פרוטה ופרוטה אצלה מלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת, ומבואר כל זה בקדושין מ"ח א', יעו"ש. וממוצא דבר שנתבאר מבואר עוד שמה שהעתיקו הפוסקים ענין זה ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף במלים שונים, שכירות משתלמת מתחלה ועד סוף, כמדומה לי שאין זה נכון, יען דכפי המתבאר שני ענינים הם, דהא דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף הוא רק שקונה את השכירות, ונ"מ כמו שכתבנו, אבל לענין תשלומין משתלמת היא לבסוף, ודו"ק.}}. (ב"מ ס"ה א'). '''לא ירדנו בפרך לעיניך. ''' תניא, יכול יכנס לביתו לידע מה הוא עושה לו, ת"ל לעיניך, אין אתה מצוה אלא לעיניך {{תוספת|רעו|ר"ל שאין אתה מחויב לחקור על זה, ובתרגום יונתן תרגם לא ישעביד ביה בקשיא ואנת חמי ליה, עכ"ל, והוא עפ"י דרשה זו דתו"כ, וזו היא גם כוונת רש"י בפירוש פסוק זה.}}. (תו"כ).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף