עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מט == '''או דדו וגו׳. ''' דודו — זה אחי אביו, בן דודו — זה בן אחי אביו {{תוספת|רנה|נראה באורו עפ"י מ"ש ביבמות נ"ד ב' על הפסוק דפ' קדושים ערות דודו גילה, כתיב הכא ערות דודו גילה וכתיב התם או דודו או בן דודו יגאלנו [הוא פסוק שלפנינו] מה התם מן האב ולא מן האם אף הכא מן האב ולא מן האם, והתם מנלן, אמר קרא ממשפחתו, משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה, ע"כ. וזו היא כונת הדרשה לפנינו, דאחי אביו קודם לזכות במצות גאולה מאחי אמו, וכן בן אחי אביו קודם לבן אחי אמו, מבואר מזה דבעלמא שם דוד יונח בין על אחי האב בין על אחי האם, ורק הכא שאני מדכתיב ממשפחתו, אבל לא משמע כן מרש"י בפירושו לירמיה (ל"ב ט"ו) שכתב דלא מצינו בכל המקרא שם דוד על אחי האם, וצ"ע.}} [תו״כ]. '''או משאר בשרו, ''' מלמד שהקרוב קרוב קודם {{תוספת|רנו|יתכן דמדייק מדהו"ל לכתוב או שאר בשרו, ומדכתיב משאר בשרו מורה על הקרוב הקרוב משארו קודם לשארו הרחוק לזכות במצות גאולה, וע' בקדושין כ"א א' הובא דין זה, והרמב"ם פ"ב ה"ז מעבדים כתב וקרוב קרוב קודם שנאמר או דודו או בן דודו יגאלנו, ולא ידעתי למה השמיט דרשת התו"כ שלפנינו דיליף משאר בשרו, וי"ל.}}. (שם). '''ממשפחתי יגאלנו. ''' מלמד שמשפחת אב קרויה משפחה, ומשפחת אם אינה קרויה משפחה {{תוספת|רנז|עיין מש"כ בדרשה דלעיל או דודו, ובב"ב ק"ט ב' מסמיך כלל זה על לשון הפסוק דר"פ במדבר למשפחותם לבית אבותם, ושם נבאר אי"ה מה שנוגע מכלל זה לדינא.}}. (יבמות נ"ד ב). '''יגאלנו. ''' מה ת״ל יגאלנו יגאלנו יגאלנו ג – פעמים {{תוספת|רנח|אחד מאחיו יגאלנו (פ' מ"ח), או דודו או בן דודו יגאלנו, ממשפחתו יגאלנו, ודי היה לכתוב בכולל אחד מאחיו או דודו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו.}}, לרבות כל הגאולות שיהיו כסדר הזה {{תוספת|רנט|מפרש בגמרא דהיינו גאולת בתי חצרים ושדה אחוזה [המבוארים בפרשה זו] והנמכר לישראל, בכולן יהיה סדר גאולתן שוה בכל הפרטים לסדר הגאולה המבואר בנמכר לעובד כוכבים בפ' זו.}}. (קדושין כ״א א'). '''או השיגה ידו. ''' או השיגה ידו — יד עצמו {{תוספת|רס|עי' מש"כ לעיל פ' כ"ו באה דרשה כזו ושם מבואר שהפירוש הוא שאינו מחויב ללות, יעו"ש. והרמב"ם בפ"ב ה"ז מעבדים פסק להיפך דמחויב ללות ולגאול עצמו, והמפרשים תמהו עליו דלא משמע כן בגמרא דקדושין, ויותר הו"ל להתפלא שבתו"כ הדבר מפורש להיפך, אך בלא ספק היו לו גירסות אחרות בענין זה.}} [תו״כ] '''ונגאל. ''' תניא, ונגאל — והכל לשיחרור {{תוספת|רסא|ר"ל כל מי שפודה אותו, בין קרוב בין אחר בין ב"ד, אין אומרים שישתעבד למי שפודהו אלא יוצא לחירות.}}. (קדושין ט״ו ב׳). '''ונגאל. ''' בכל אדם {{תוספת|רסב|ר"ל שמצוה על כל אדם לגאלו אף מי שאינו קרובו, ועיין בקדושין ט"ו ב'.}} [תו״כ].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף