עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לא == '''ובתי החצרים. ''' אלו הן בתי החצרים, שני חצרים של שני בתים, אע"פ שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים {{תוספת|קסה|בתי החצרים הם בתי עיירות פרזות באין חומה מוקפת להם מסביב, ונראה דלכן נקראו בשם בתי חצרים יען שמפני היותן פרזות הן פרוצות ופתוחות כמו בתי החצרים שבשדה העשויים עבור עובדי השדה, ומטעם זה הוקשו דין בתי החצרים לדין שדה אחוזה כפי שיתבאר בסמוך. ואמנם יתכן שלפעמים גם אם העיר מוקפת חומה דינה בכל זאת כעיר שאינה מוקפת חומה, והיינו שאין בהעיר שיעור חצרים ובתים הראויים להיות בעיר, ובאופן כזה אין העיר נקרא עיר רק כפר, ושיעור זה הוא שיהיה בה לא פחות משלש חצרות ובכל חצר ב' בתים, ואם פחות מזה – נקרא כפר או חצר אע"פ שמוקפת חומה, ויליף זה מלשון ובתי החצרים, דסתם רבים שנים, והיינו אם יש רק שני חצרים של שני שני בתים נקרא כפר, וזו היא כונת הדרשה שלפנינו והסמוכה. ובגמרא פריך ואימא בית וחצר, ר"ל הלא י"ל דלכן אמר בתי מפני שהם שני בתים בית אחד לכל חצר, ומשני א"כ לכתוב רחמנא חצרים, ואי משום דהו"א חצר בלא בית משמע, זה אינו, דההיא קרפף מקרי.}}. (שם ל"ג ב'). '''אשר אין להם חמה. ''' ת"ר, ממשמע שנאמר בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה {{תוספת|קסו|דבתי החצרים היינו בתי ערי הפרזים כמש"כ בדרשה הקודמת.}}, מה ת"ל אשר אין להם חומה, אע"פ שיש להם חומה כמי שאין להם חומה {{תוספת|קסז|והיינו עיר שאין בה אלא שתי חצרות אע"פ שהיא מוקפת חומה נחשבת כעיר פרזית, ודרשה זו היא פירושא דדרשה הקודמת.}}. (שם שם). '''חמה סביב. ''' ת"ר, חומה ולא שור איגר {{תוספת|קסח|שאין לה חומה בפני עצמה אלא מוקפת בתים זה לזה וחומות חיצונות של בתים נעשות חומה לעיר, והיינו שור איגר שגגותיה חומותיה, כי גג מתרגמינן איגר.}}, סביב – פרט לטבריא שימה חומתה {{תוספת|קסט|ר"ל שהים שלה היא חומתה מצד אחד, ומדכתיב חומה סביב בעינן שסביב סביב תהיה מוקפת חומה מכל צד.}}. (שם ל"ב א'). '''על שדה הארץ יחשב. ''' הקישו הכתוב לשדה אחוזה, מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי החצרים כן {{תוספת|קע|ולא כמו בתי ערי חומה שנחלטין לאחר שנה כמבואר לעיל אלא נגאלין לעולם, וטעם הדבר פירש הרמב"ן בנמוקיו שהחצרות הבנויות על פני השדה למושב האכרים ועובדי האדמה הם כמו חלק מן השדות, ולכן נגאלין לעולם כמו השדות, כיון שמחיתו תלויה בהם, ועיין מש"כ לעיל בפסוק כ"ט. ומטעם זה נראה שיש לבתים אלו כח יפה שבבתים ושבשדות כמבואר בדרשה הסמוכה, אך צ"ע לפי טעם זה למה לא יהיה גם לשדות זכותי בתי ערי חומה לענין שיגאלו מיד וכל י"ב חודש אחרי דטעם זכיות בתי החצרים מפני שהם דומין לשדה והם חלק מן השדה, א"כ כש"כ שדה עצמה, וי"ל.}}, יכול כשם ששדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים אף בתי החצרים כן, ת"ל גאולה תהיה לו מיד {{תוספת|קעא|מיתור לשון זה מדייק, והא דשדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים נתבאר לעיל ריש פסוק ט"ו.}}. (ערכין ל"ג א'). '''וביבל יצא. ''' תניא, יכול הואיל ונתנה להם כח יפה שבשדות ושבבתים לא יצא ביובל, ת"ל וביובל יצא {{תוספת|קעב|הכח יפה שבשדות הוא שיוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדה אחוזה, כמבואר בדרשה הקודמת, וכח יפה שבבתים הוא שנגאלין מיד וכל שנים עשר חודש כבתי ערי חומה כמבואר לעיל, וקמ"ל כאן דביובל יצא, ואין הכונה דהו"א שלא ישוב ביובל לבעליו, דהא אמר דהוקש לשדה אחוזה שיוצא ביובל, אלא ר"ל דלפעמים יצוייר אופן שבין אם תדונם כשדה אחוזה ובין אם תדונם כבית עיר חומה אין מן הדין שתצא ביובל, וזה יצוייר בשני אופנים, הא' כגון אם הקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד ההקדש ופגע בו יובל אחר שנה, שאם תדינהו כבתי ערי חומה יוחלט ללוקח, ואם תדינהו כשדה אחוזה יוצא לכהנים, וכן יצוייר זה אם מכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה, שאם תדינהו כבית עיר חומה דינו שיוחלט ללוקח, ואם תדינהו כשדה אחוזה דינו שישלים שנה אחר יובל וזה מלמדנו יתור הלשון וביובל יצא, שגם באופן כזה יצא ביובל, והטעם הוא משום שלבד שיש לו כח יפה שבשדות ושבבתים יש לו גם כח יפה מיוחד מצד עצמו, וטעם היפוי כח הזה עיין מש"כ לעיל אות ק"ע בשם רמב"ן.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף