עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''שש שנים תזרע. ''' תניא, א"ר יוחנן, החורש בשביעית אינו לוקה, מאי טעמא, דכתיב שש שנים תזרע – ולא בשביעית, ושש שנים תזמור – ולא בשביעית, וכל לאו הבא מכלל עשה – עשה {{תוספת|ו|ואין לוקין על עשה. ובאור הדרשה, כי הפסוק הזה לגופיה לא איצטריך, דהא כתיב שדך לא תזרע, ואי משום לעבור עליו בעשה ול"ת הא נמי לא איצטריך, דהא כבר כתיב ושבתה הארץ, אלא ע"כ בא ללמד דעל שאר עבודות קרקע אינו עובר עליהן כי אם בעשה. – והנה מבואר מכאן דחרישה אסור בשביעית מה"ת עכ"פ באיסור עשה, וכי משמע גם מפשטות לשון הגמ' בבבלי ריש מו"ק ב' ב' דפריך זריעה וחרישה בשביעית מי שרי, ומשני בשביעית בזה"ז מדרבנן, משמע דבזמן המקדש אסור מדאורייתא, אבל בשעה"מ ריש הלכות שביעית כתב בשם הרמב"ן דאין כל איסור לעולם מה"ת בחרישה בשביעית, ולכאורה הוא פלא, ובפסוק הסמוך אות י"ד נבאר ענין זה.}}. (ירושלמי כלאים פ"ח ה"א). '''ואספת את תבואתה. ''' תניא, ר' יונתן ב"ר יוסי אומר, מניין לתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה של שביעית אתה כונסה בשביעית, ת"ל ואספת את תבואתה בשביעית {{תוספת|ז|דריש ואספת את תבואתה לקרא דבתריה ובשנה השביעית, דלפעמים ואספת את תבואת השנה העברה אף בשביעית. וטעם הדיוק והדרשה י"ל משום דהו"ל למכתב ואספת את תבואתם, בלשון רבים, כיון דקאי אשדה וכרם, ומדכתיב תבואתה דריש כמו שדריש. אמנם ע"כ בעינן שהביאה שליש משום דלשון תבואה יונח רק על תבואה מבושלת, והיא כזו שהביאה שליש, דאז כשזורעים אותה צומחת. – ועיין בבבלי ר"ה י"ג סוף ע"א דרשת ר' יונתן בר יוסף [אשר כנראה הוא ר' יונתן בר יוסי שבירושלמי] מפסוק דלקמן (כ"א) ועשת את התבואה לשלש השנים, אל תקרא לשלש אלא לשליש, וי"ל דעל יסוד אותה דרשה דאין תבואה מבושלת נקרא אלא לאחר בישול שליש דריש דרשה זו שלפנינו, וכמו שביארנו. ובתוס' שם ד"ה אחר כתבו, תימא, שמואל דפסק דלא אזלינן בתר השרשה אלא בתר גמר פרי אתיא דלא כמאן וכו' עכ"ל, ורש"י הרגיש בזה וכתב וז"ל, למדנו דאשכח שמואל תנא דלא אזיל בתר השרשה וכו', ואני לא ידעתי מאן ההוא תנא, עכ"ל. ולו"ד י"ל דאותו תנא הוא ר' יונתן בר יוסי דהכא בירושלמי, ובס' התוה"מ מטי לדברי רש"י הנ"ל בשם הכ"מ, ובאמת הכ"מ העתיק רק דברי רש"י ואינם דברי עצמו. – ועיין עוד בתו"כ כאן, מנין לאורז ודוחן שהשרישו לפני ר"ה אתה כונסן בשביעית ת"ל ואספת את תבואתה בשביעית, ע"כ. וטעם הדרשה כמש"כ למעלה. והובא דין זה בגמ' ר"ה י"ג א' ומסקנת הגמ' שם דשמואל ס"ל דהכל הולך אחר גמר פרי, ר"ל לא אחר השרשה כברייתא זו, וקי"ל כשמואל, ולכן השמטנו דרשה זו מת."כ.}}. (ירושלמי מעשרות פ"ה ה"ב).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף