עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לב == '''מפני שיבה תקום וגו'. ''' ת"ר, שיבה כל שיבה במשמע {{תוספת|רלט|ר"ל אפילו עם הארץ, רק שאינו רשע ועבריין.}}, יכול אפילו מפני זקן אשמאי {{תוספת|רמ|בור ועבריין, אבל אין ר"ל רשע – דפשיטא הוא שאין מחויבין בכבודו.}}, ת"ל והדרת פני זקן, אין זקן אלא מי שקנה חכמה {{תוספת|רמא|לשון נוטריקו"ן הוא, זה קנה חכמה, כך פירש"י. ויש להוסיף באור משום דסתם זקן מאסף חכמה ע"י נסיונות רבים בקורות ימי חייו, וכמ"ש באיוב אמרתי ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה, וממילא מבואר שכל מי שקנה חכמה ואפילו צעיר לימים ג"כ צריך להדרו, ועיין ביו"ד סימן רמ"ד ולפנינו בר"פ חיי בפ' ואברהם זקן. ויש להעיר במ"ש ביבמות ק"א א' לענין חליצה דכתיב וקראו לו זקני עירו דרשו לרבות אפילו הדיוטות, ולמה לא דרשו כמו הכא אין זקן אלא מי שקנה חכמה, וי"ל משום דבאמת אין להוציא המלה זקן מפשטה שכוללת זקן בשנים, ואפילו הדיוט, ורק הכא שאני, דמקודם כתיב מפני שיבה תקום, וא"כ כבר זכר ענין זקנה, ולמה כפל עוד והדרת פני זקן, ולכן דריש דקאי על חכם וכדמפרש. ודע דלפי מש"כ דגם חכם צעיר לימים הוא בכלל זקן וחייבים בהדורו, יתחייב שגם מפני העוסק בצדקה ומע"ט אע"פ שאינו ת"ח חייבים ג"כ בהדורו, יען שגם הוא כלול בשם זקן, שכן מצינו במגילה י"ז ב' שכוללין בתפלת י"ח בברכת על הצדיקים גם את גרי הצדק, דכתיב והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתך גר, הרי דמפרש זקן – צדיק, וכ"מ בקדושין ל"ג ב' שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוא דאפילו מר שמואל קאים מקמיה, ובשבת ל"א ב' משמע דאפילו רק מי שהוא ירא ה' באמת חייבים לעמוד מפניו, דאיתא התם, ניקום מקמיה דגבר דחיל תטאין הוא, וכן הסברא נותנת דעיקר למוד התורה הוא ע"מ לעשות, ובפוסקים לא נתבאר מזה. – והנה שיעור השיבה שחייבים לעמוד מפניו כתב הרא"ש דהוא בן שבעים שנה, ומשנה מפורשת באבות בן שבעים לשיבה, אבל בסידור האר"י בהקדמת התפלה כתב דצריך לעמוד מפני בן ששים שנה, והוא פלא, דלא משמע כן ע"פ המשנה דאבות הנ"ל ולשון פסוק זה, ואפשר לומר דסמך על מה שתרגם אונקלוס מפני שיבה – מן קדם דסבר באורייתא, והדרת פני זקן – ותהדר פני סבא, הרי שפירש זקן – זקן ממש, ובמשנה דאבות הנ"ל מבואר בן ששים לזקנה, אך דברי התרגום סותרים להגמרא דמפני שיבה פירושו שיבה ממש, וזקן פירושו ת"ח, כמבואר לפנינו, ועיין ברמב"ן, וצ"ע. אך לכאורה צ"ע כלל לשון המשנה הנ"ל בן ששים לזקנה ממ"ש בסוף [[בבלי/מועד קטן/כח/א|מו"ק כ"ח א']] דשמואל הנביא מת בן נ"ב שנה וכתיב ביה ויהי כי זקן שמואל {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ח#|ש"א ח']]}} הרי דקורא הכתוב זקן גם לפחות מבן ששים, וי"ל ע"פ המבואר ב[[בבלי/תענית/ה/ב|תענית ה' ב']] דזקנה דכתיב בשמואל לא זקנה בימים אלא שקפצה עליו זקנה קודם זמנו שנעשה חלוש, כ"מ בגמרא.}}. {{ממ|[[בבלי/קידושין/לב/ב|קדושין ל"ב ב']]}}. '''תקום והדרת. ''' יכול יעמוד מפניו בבית הכסא ובבית המרחץ, ת"ל תקום והדרת, לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור {{תוספת|רמב|ומפרש בגמרא לענין בית המרחץ דדוקא בבתי גואי, אבל בבתי אבראי, והוא במקום שעומדים שם לבושים יש הידור, וכ"פ ב[[שולחן ערוך/יורה דעה/רמד#|יו"ד סי' רמ"ד]], אבל הרמב"ם [[רמב"ם/תלמוד תורה/ו#|פ"ו מת"ת]] לא חילק בזה וכתב סתמא בעוד שלענין ק"ש {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/ג#ג|פ"ג ה"ג]]}} חילק כן, ואולי כיון הרמב"ם למ"ש ב[[בבלי/ברכות/מז/א|ברכות מ"ז א']] אין מכבדין אלא בפתח הראוי למזוזה, ומבואר ב[[בבלי/יומא/יא/א|יומא י"א א']] דבית המרחץ פטור ממזוזה מפני שאינו בית דירה, ולכן אין נ"מ בזה.}}. {{ממ|[[בבלי/קידושין/לב/ב|קדושין ל"ב ב']]}}. '''תקום והדרת. ''' אקיש קימה להידור והידור לקימה, מה הידור שאין בה ביטול מלאכה אף קימה שאין בה ביטול מלאכה {{תוספת|רמג|ר"ל בהידור לא שייך ביטול מלאכה, שהרי הוא רק נשיאת פנים ודרך ארץ בעלמא, וכך בקימה חייב רק בכזו שאין בה ביטול מלאכה, ומטעם זה אין הפועלים מחויבים לעמוד מפני ת"ח או מפני זקן בשעה שעוסקים במלאכתם.}}, ומה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאי בה חסרון כיס {{תוספת|רמד|ר"ל אחרי דאוקימנא דבשאין בה ביטול מלאכה עסקינן, וממילא אין בזה חסרון כיס, מקשינן לו גם הידור ג"כ באופן כזה, והיינו שאינו מחויב להדרו בממונו.}}. {{ממ|[[בבלי/קידושין/לג/א|שם ל"ג א'}}. '''תקום והדרת. ''' תניא, איזוהי קימה שיש בה הידור, הוי אומר זה ד אמות {{תוספת|רמה|ר"ל דבשיעור כזה ניכר שמלפניו הוא עומד וזהו הידור, ובכלל זה הוא שמחויב לעמוד עד שיעבור מלפניו.}}. {{ממ|[[בבלי/קידושין/לג/א|שם שם]]}}. '''והדרת. ''' איזוהי הידור, לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו {{תוספת|רמו|עיין מש"כ בעניני פרטים אלו לענין מורא אב בריש פרשה זו ובסמוך אות רנ"א, יעו"ש.}}. {{ממ|תו"כ}}. '''והדרת פני זקן. ''' תניא, חכם שנתמנה מוחלין לו על כל עונותיו, מאי טעמא, דכתיב והדרת פני זקן וכתיב בתריה וכי יגור אתך גר, מה גר מוחלין לו על כל עונותיו, אף חכם שנתמנה מוחלין לו על כל עונותיו {{תוספת|רמז|הגר הוא כקטן שנולד. ובטעם הדמיון יתכן דסמיך גם אסיפא דקרא, דכאן כתיב והדרת פני זקן ובגר כתיב לא תונו אותו דאיירי באונאת דברים שלא יצערו אותו כפי שיתבאר שזה ג"כ ענין הידור וכבוד, ומדמינן גם לענין זה.}}. {{ממ|[[ירושלמי/ביכורים/ג/ג|ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג]]}}. '''ויראת מאלהיך. ''' יכול יעצים עיניו כמו שלא ראהו ת"ל תקום ויראת, דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך {{תוספת|רמח|ר"ל דאלהים יחקר זאת. ועיין משכ"ל בפסוק י"ד בדרשה דלפני עור אות פ'.}}. {{ממ|[[בבלי/קידושין/לב/ב|קדושין ל"ב ב']]}}. '''ויראת מאלהיך. ''' תניא, ר' שמעון בן אלעזר אומר, מניין לזקן שלא יטריח, ת"ל זקן ויראת {{תוספת|רמט|יתכן דמפרש דגם הזקן חייב בהדור זקנותו, וזה כשנוהג עצמו במעשים נאים ומשובחים וכמש"כ במשלי ט"ז עטרת תפארת שיבה [אם] בדרך צדקה תמצא, ואחת מן המדות הנאות ומשובחות שימנע עבורו טרחת זולתו, דבהיפך מזה משפיל הדר הזקנה, וכדמפרש בגמרא שיסבב דרך הליכתו היכי דאפשר כדי שלא יבאו אחרים לידי טרחה לעמוד מפניו. ואמנם זה השואף לכבוד יכול להתנצל בפני אדם שלא היה בידו למנוע מזה, על זה דריש דגם על זה נאמר ויראת מאלהיך, שכיון שזה דבר המסור ללב האלהים יחקר זאת איך היתה כונתו, וסמיך כל זה ע"ד רמז ואסמכתא על סמיכת הלשון זקן ויראת.}}. {{ממ|[[בבלי/קידושין/לב/ב|שם שם]]}}. '''ויראת מאלהיך.''' אמר ר' אלעזר, כל ת"ח שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ח#יג|קהלת ח יג]]}} וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים, מורא זו איני יודע מה היא, כשהוא אומר ויראת מאלהיך הוי אומר מורא זו קימה {{תוספת|רנ|כנראה מפרש הלשון מלפני האלהים כמו ונקרב בעה"ב אל האלהים שענינו רב ודיין, ומדייק ע"ד אסמכתא שתלמודו משתכח מלשון וטוב לא יהיה ע"פ הדרשה הידועה אין טוב אלא תורה.}}. {{ממ|[[בבלי/קידושין/לג/ב|שם ל"ג ב']]}}. '''אני ה'.''' אמר ר' סימון, מאי דכתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן אני ה', אמר הקב"ה, אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחלה {{תוספת|רנא|דריש סמיכות הלשון, ורומז למ"ש בפ' וירא שהיה אברהם יושב ושכינה עומדת לפניו, ועיי"ש במדרשים, ועיקר טעם דרשה זו יתבאר ע"פ מ"ש בירושלמי ר"ה [[ירושלמי/ראש השנה/א/ג|פ"א ה"ג]] בנוהג שבעולם מלך גוזר גזירה רצה מקיימה הוא רצה אחרים מקיימין אותה, אבל הקב"ה גוזר גזירה ומקיימה תחלה, מאי טעמא דכתיב {{ממ|פ' אמור}} ושמרו את משמרתי אני ה', אני הוא ששמרתי מצותיה של תורה תחלה, ע"כ, וה"נ כן. ויש סמך ראיה מכאן דגם לפני גר מצוה לעמוד בערך שמצוה לעמוד מפני ישראל, שהרי אברהם גר היה, ועיין בדרשה הבאה כוללין בתפלה גרי הצדק וכו'. – ודע כי ע"ד הפשע י"ל שייכות סמיכות הלשון ויראת מאלהיך לוהדרת פני זקן עפ"י מש"כ מהרש"א ב[[מהרש"א - חידושי אגדות/בבא קמא/מא/ב|ב"ק מ"א ב']] בהא דשמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, ומכיון שבא לאת ה' אלהיך תירא פירש, עד שבא ר"ע ודרש את – לרבות ת"ח, וכתב מהרש"א דשמעון העמסוני פירש מפני שהיה ירא לרבות שום דבר להשוותם לכבוד המקום [וכ"פ רש"י ב[[רש"י/קידושין/נז/ב|קדושין נ"ז ב']]], ור"ע דריש לרבות ת"ח דס"ל דאין זה משוה מוראו ת"ח למורא המקום, יען כי המורא מהם הוא מוראו, יעוי"ש. והנה למעלה מבואר והדרת, איזהו הידור לא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו וכו', ומבואר ב[[בבלי/קידושין/לא/א|קדושין ל"א א']] דמדות אלו הם מדות היראה, דכן דורש שם עה"פ איש אמו ואביו תיראו איזוהי מורא לא ישב במקומו וכו', וזה הוא דמפרש הכתוב כאן, דלכאורה קשה איך אפשר לרבות מורא בו"ד כי הלא זה הוי פחיתת המקום, וכמו שחשש שמעון העמסוני, ועל זה מסיים הכתוב ויראת מאלהיך, ר"ל שמורא זו היא גופה מורא המקום וכדעת ר"ע עפ"י באור מהרש"א, ודו"ק.}}. {{ממ|[[ירושלמי/ביכורים/ג/ג|ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג]]}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף