עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''לא תקם ולא תטר. ''' תניא, איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה, אמר לו השאילני מגלך אמר ליה לאו, למחר אמר לו זה השאילני קרדומך, אמר לי איני משאילך כדרך שלא השאלתני אתה, זו היא נקימה, אמר לו הילך, אינני כמותך שלא השאלתני – זו היא נטירה {{תוספת|קיט|מפרש דנקימה היא בפועל ונטירה היא בלב, ולכן פרשו שנקימה היא באומר איני משאילך ונטירה במשאילו רק שמזכיר האיבה הצפונה בלבו. ועיין מש"כ בבאור אגדה זו בבאור רזוו"ה לפסוק זה.}}. (יומא כ"ג א'). '''לא תקם ולא תטר. ''' א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי, כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח, ואע"פ דכתיב לא תקם ולא תטר – ההוא בממון הוא דכתיב {{תוספת|קכ|כבר נתעוררו בספרי אגדה ומוסר ותמהו על חז"ל בעלי מדות נעלות שייחסו לת"ח לקיים מדה מגונה זו, וכן אמרו בשבת ס"ג א' אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגרהו על מתניך, ועיין בגה"ש מש"כ בזה. ולי נראה דלכן דמו ערך המדה ההיא לנחש ע"פ המבואר בע"ז ל' ב' דמטבע הנחש כל מה שמזקין נחלש כח הארס שבו, יעו"ש. וזוהי הכונה כאן דאע"פ שראוי לת"ח לנקום ולנטור למצערים אותו, מפני כבוד ומעמד התורה, וכמ"ש במו"ק ע"ז א' שמנדין את המבזה ומצער ת"ח [ובריב"ש סי' ר"כ כתב בשם הראב"ד דאסור לו למחול על צערו ובזיונו], בכ"ז צריך שתהא נקימתו בערך ארס הנחש, והיינו שבמשך הזמן תחלש מעט מעט, וכמבואר, ודו"ק. – והנה מבואר מסוגיא זו מפורש דעל צער הגוף אין עוברין על לא תקם ולא תטור, וכ"פ בסמ"ג לאוין י"ב וי"ג. ותמה אני על הרמב"ם שהשמיט חילוק זה בפ"ז מדעות בענין זה, ונ"ל שהוא מפרש דכיון דסמיך הגמ' חילוק זה בנדון ת"ח, כונת הגמ' דרק ת"ח אינו עובר על זה משום כבוד התורה וכמש"כ, אבל באינש דעלמא אסור לנקום ולנטור אפי' כשצערוהו צער הגוף, וסמך לדבר שכן מפרש הרמב"ם, שכן בפ"ז מת"ת כתב כן מפורש לענין ת"ח.}}. (שם שם). '''לא תקם ולא תטר. ''' [כיצד לא תקם ולא תטר, משל לאדם שהיה מחתך בשר ומחת סכינא לידו השניה, האם יחזור וימחא לידיה, וה"נ כן] {{תוספת|קכא|כלומר דמפרש עד היכן ירחיק האדם עצמו ממדת נקימה ונטירה, ונותן משל לאדם שעשה מלאכה בסכין וירד הסכין לתוך ידו וכי תעלה על הדעת שינקום מידו ויחתוך ידו השניה על שחתכה הראשונה כן הדבר הזה שיחשב האדם אותו ואת חבירו לגוף אחד וממילא לא יעלה לו על הדעת לנקום נקמתו ממנו כמו מגוף עצמו.}}. (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד). '''ואהבת לרעך כמוך. ''' תניא, מניין למומתין בסייף שהוא מן הצואר, אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אמר קרא ואהבת לרעך כמוך – ברור לו מיתה יפה {{תוספת|קכב|המיתה מן הצואר כלומר מצד הסימנים] היא מיתה קלה מפני שהוא מת מהר ואין היסורים גדולים כמו מיתה אחרת. וע"ע העשך לדרשה זו ס"פ שופטים בפסוק ואתה תבער דם הנקי מקרבך (כ"א ט') ומש"כ שם.}}. (כתובות ל"ז ב'). '''ואהבת לרעך כמוך. ''' אמר רב יהודה אמר רב, אסור לאדם לקדש את האשה, עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו והתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך {{תוספת|קכג|מדברי כל הפוסקים מבואר דלאו דוקא איסור ממש יש בזה אלא ר"ל ראוי לעשות כן, שכן כתב הרמב"ם בפ"ג הי"ט מאישות ובפכ"א מאיסו"ב ובאה"ע סי' ל"ה רק שראוי לעשות כן, ויותר מזה פסקו באה"ע שאם א"א כן כגון שהוא ברחוק מקום וכדומה מניעות שונות אין חיוב בזה, ולא מצאתי מי שהעיר מניין להם להפוסקים להוציא פשיטות לשון הגמרא מפשטיה דאמרו אסור, ומה הכריחם לזה. ואמת שמצינו כ"פ בש"ס הלשון אסור שאינו אסור ממש אלא רק מדת חסידות יש בזה, כמו אסור להסתכל בפני אדם רשע ומתבאר במגילה כ"ח א' דאין זה מצד הדין ממש, מדשאלו לריב"ז במה הארכת ימים והשיב מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע, ואם היה זה מצד הדין מאי רבותיה, וכן אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה [עי' ע"ז כ' א'], וכן הא דאסור לעשות שותפות עם העובד כוכבים שאין זה אלא מדת חסידות כמש"כ התוס' ריש בכורות ב' ב' ור"ן ספ"ק דע"ז, וכן הא דאסור לקדש בתו קטנה (קדושין מ"א א') כמש"כ הרמב"ם בפי"ג הי"ט מאישות ושארי פוסקים שאין זה רק מצות חכמים ועוד לשונות כאלה, וא"כ אפשר לכאורה גם כאן לפרש כן. אבל באמת כאן א"א לפרש כן, שהרי מטעם המבואר כאן אמרו בנדה י"ז א' אסור לשמש המטה ביום שנאמר ואהבת לרעך כמוך ושמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, כפי שיבא בסמוך, והתם פסקו כל הפוסקים לאיסור ממש, וא"כ הלא גם כאן בהכרח הפירוש והדין כן. וגם מגוף הסוגיא שבכאן מבואר מפורש דאיסור ממש הוא, דמקודם אמר על המשנה האיש מקדש בו ובשלוחו השתא בשלוחו מקדש בו מבעי, ומשני דקמ"ל מצוה בו יותר מבשלוחו, ואיכא דאמרי בהא איסורא נמי איכא הדרב דאמר אסור לקדש עד שיראנה, ואי נימא דהאי אסור אינו אלא מצוה א"כ מאי מוסיף האיכא דאמרי על לשון ראשון דמצוה בו, ודו"ק. – ועוד יש להעיר מה שלא העירו חז"ל על הקלקול שאפשר לצאת מנשואין בלא הכרה, שמא ישנאנה ויהיו בניה בני שנואה שעליהם אמר הכתוב וברותי מכם המורדים והפושעים, כמבואר בנדרים כ' ב', ובאמת הרמב"ם בפ"ג הי"ט מאישות כתב טעם זה. ואולי מפרש כן בטעם הגמ' הוא דאסור לקדש עד שיראנה, וזה הטעם אפשר לצרף לדרשה הבאה שאסור לשמש מטתו ביום שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ויהיו הבנים כבני שנואה.}} (קדושין מ"א א'). '''ואהבת לרעך כמוך. ''' בית הסקילה היה גבוה שתי קופות וקומה שלו הרי שלש, ומי בעינן כולי האי {{תוספת|קכד|ר"ל כיון דטעם הגובה הזה הוא לדחוף אותו משם שימות, ולזה הלא לא בעינן שיעור שלש קומות [דהיינו שש אמות] ואנן קי"ל בב"ק נ' ב' דשיעור מיתה הוי קומה עשרה טפחים.}}, א"ר נחמן, אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה {{תוספת|קכה|וכשהגובה הוא ביותר ימות מהר. ואמנם עם כ"ז אין עושים גבוה טפי משום דמנויל, שיתפרקו גופו ואבריו וכרסו נבקעת.}}. (סנהד' מ"ה א'). '''ואהבת לרעך כמוך. ''' איבעיא להו, בן מהו שיקיז דם לאביו, אמר רב מתנה, ואהבת לרעך כמוך {{תוספת|קכו|החשש בזה שמא לא יכונן בפעולתו ויהיה חייב על עושה חבורה באביו, אך מכיון דהוי לרפואה מותר דהוי בכלל ואהבת לרעך כמוך, ולא הוזהרו ישראל לעשות לחבריהם אלא דבר שאינו חפץ לעשות לעצמו. ועי' ביו"ד סי' רמ"א דאם יש רופא אחר יעשה אחר, ובפ' משפטים כתבנו מזה בארוכה.}}. (שם פ"ד ב'). '''ואהבת לרעך כמוך. ''' אמר רב חסדא, אסור לאדם לשמש מטתו ביום, שנאמר ואהבת לרעך כמוך, מאי משמע, אמר אביי, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו {{תוספת|קכז|עיין מש"כ השייך לדרשה זו לעיל סוף אות קכ"ג, ורמב"ם פכ"א ה"י מאיסו"ב כתב הטעם מפני שעזות פנים היא לו, ולא ידעתי למה השמיט טעם הגמ'.}}. (נדה י"ז א'). '''ואהבת לרעך כמוך. ''' תניא, א"ר עקיבא, ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל גדול בתורה {{תוספת|קכח|רומז למ"ש באגדה דשבת ל"א א' בההוא גר שבא לפני הלל שילמדנו כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת ואמר לו מה דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה, ואידך פירושא הוא זיל גמור. ומה שנראה לר"ע להסמיך דרשתו על לשון זה הוא משום דבפשיטות קשה הענין לצות על אדם שיאהב את חבירו כמו שאוהב את עצמו, מפני שזה דבר הנמנע בטבע, וגם ר"ע עצמו ס"ל (ב"מ ס"ב א') חייך קודמין לחיי חבירך ולכן דריש שהאהבה הזאת פירושו העדר השנאה והיינו שלא יעשה נגד רצונו, ואם לאדם כך מכש"כ להקב"ה, וזו היא גם כונת הלל הזקן כמש"כ, וע' ברש"י בשבת שם, ועוד כתבנו מענין זה בפ' בראשית בפסוק זה ספר תולדות אדם ובפ' ואתחנן בפ' ועשית הישר והטוב, וכאן אין להאריך.}}. (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד). '''אני ה'. ''' מה טעם ואהבת לרעך כמוך – אני ה', אני ה' בראתיו לכבודי, לפיכך אם עושה מעשה צדק ויושר אתה אוהבו ואם לאו אי אתה אוהבו {{תוספת|קכט|יתבאר עפ"י המבואר בפסחים קי"ג ב' שאם רואה בחבירו דבר עבירה והוכיחו ולא קיבל מצוה לשנאותו, וכבר כתבנו מזה בפ' הקודם אות קי"ב, יעוי"ש.}}. (אדר"ן פ' ט"ז).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף