תורה תמימה/ויקרא/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תורה תמימה ‏ ויקרא יא

ב

ותאכל אותם. שריפת נשמה וגוף קיים . (סנהדרין נ"ב א')

וימותו. תניא, ר' אליעזר אומר, לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן, ומאי דרוש, ונתנו בני אהרן אש על המזבח (פ' ויקרא), אמרו, אע"פ שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט . (עירובין ס"ג)

וימותו לפני ה'. בפנים, א"כ למה נאמר ויקרבו, והא מישאל ואלצפן לוים היו ואסורים לכנס לשם, אלא מלמד שהטילו חנית של ברזל וגררום לחוץ. (תו"כ)

ג

וידם אהרן. אמר לו משה לאהרן, אהרן אחי, לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה, וכיון שידע אהרן שבניו ידועי מקום הם, שתק וקבל שכר, שנאמר וידם אהרן . (זבחים קט"ו ב')

בכתנתם. בכתנות הנישאים, או אינו אלא בכתנות הנושאים, ת"ל ולבני אהרן תעשה כתנות, כתנות לכהנים ולא כתנות ללוים, ומישאל ואלצפן לוים היו. (תו"כ)

ו

ויאמר משה. תניא, רבי אומר, בגדולה מתחילין מן הגדול, שנאמר ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר . (תענית ט"ו ב')

ראשיכם אל תפרעו. מכאן דאבל אסור בתספורת, דמדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכו"ע אסירי . (מו"ק י"ד ב')

ראשיכם אל תפרעו. תניא, מניין לאיסור תספורת באבל שלשים יום, כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב בנזיר (פ' נשא) גדל פרע שער ראשו, מה להלן שלשים יום אף כאן שלשים יום . (שם י"ט ב')

ראשיכם אל תפרעו. תניא, אבל שלא פרע ולא פירם חייב מיתה, שנאמר ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמותו, הא אחר שלא פרע ולא פירם חייב מיתה [שם כ"ד א']

ראשיכם אל תפרעו. אל תגדלו פרע, יכול אל תפרעו מן הכובע, נאמר כאן פרע ונאמר להלן (פ' נשא) גדל פרע שער ראשו, מה פרע דהתם גידול שער אף פרע דהכא גידול שער . (תו"כ)

ובגדיכם לא תפרמו. תניא, אבל חייב בקריעה, דקאמר להו רחמנא לבני אהרן ובגדיכם לא תפרמו מכלל דכולי עלמא מחייבי . (מו"ק ט"ו א')

ואחיכם וגו'. ת"ר, כשמתו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו, פתח ר' טרפון ואמר, ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה וגו', ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת, דכתיב (ס"פ צו) ויקריבו בני אהרן את הדם אליו כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה . (מו"ק כ"ח ב')

ז

לא תצאו. יכול אפילו שלא בשעת עבודה ת"ל (פ' אמור) ומן המקדש לא יצא ולא יחלל, אימתי אינו יוצא ולא יחלל הוי אומר בשעת עבודה . (תו"כ)

כי שמן משחת ה'. תניא, מניין לאבילות שבעת ימים מן התורה, א"ר הושעיא, כתיב כי שמן משחת ה' עליכם, כשם שנתרויתם משמן המשחה כל שבעה כך שמרו על אחיכם כל שבעה . (ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה)

משחת ה' עליכם. יכול אין לי אלא אהרן ובניו שנתרבו בשמן המשחה, מניין לכהנים של כל הדורות , ת"ל כי שמן משחת ה' עליכם . (תו"כ)

כדבר משה. קיימו עליהם מצות משה רבן. (תו"כ)

ט

יין ושכר. תניא, ר' אלעזר אומר, יין ושכר אל תשת, אל תשתהו כדרך שכרותו, הא אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהוא פטור [בריתות י"ג ב'].

יין ושכר וגו'. תניא, מניין לשתויי יין שאם עבדו עבודתן מחוללת, ת"ל יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהבדיל בין הקודש ובין החול . (זבחים י"ז ב')

אתה ובניך. אין לי אלא בביאה, ביציאה מניין, ת"ל אתה ובניך, ומניין לעשות את המזבח כאהל מועד ת"ל אתה ובניך, ומניין שאינו חייב אלא בשעת עבודה ת"ל אתה ובניך . (תו"כ)

אתה ובניך אתך. מהו אתך – בדומין לך, מה אתה כשר אף בניך כשרים, יצאו חללים ובעלי מומין . (שם)

בבואכם. בשעת ביאה לא תהא שיכרות . (ב"מ צ' ב')

ולא תמותו. מכאן לשתויי יין שהם במיתה . (סנהדרין פ"ג ב')

חקת עולם. נאמר כאן חקת עולם ונאמר במחוסרי בגדים (פ' תצוה) חקת עולם, מה התם לא חלקת בין עבודה לעבודה אף כאן לא תחלק בין עבודה לעבודה . (זבחים י"ח א')

י

ולהבדיל. תניא, ר' יהושע בן לוי אומר, כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה הווין ליה בנים ראוים להוראה שנאמר ולהבדיל ולהורות . (שבועות י"ח ב')

ולהבדיל וגו'. ת"ר, ולהבדיל בין הקודש ובין החול, אלו דמין וערכין חרמין והקדשות בין הטמא ובין הטהור – אלו טומאות וטהרות . (כריתות י"ג ב')

יא

ולהורות וגו'. ת"ר, להורות – זו הוראה, את כל החקים – אלו מדרשות , אשר דבר ה' – זו הלכה, ביד משה – זו גמרא , יכול אף המשנה, ת"ל ולהורות ור' יוסי ב"ר יהודה אומר, יכול אף גמרא, ת"ל ולהורות . (שם שם)

יב

בניו הנותרים. תניא, אשריהם לצדיקים לא דיין שזוכין לעצמן אלא שזוכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות, שכמה בנים היו לו לאהרן שראויין להשרף כנדב ואביהוא, שנאמר הנותרים, אלא שעמד להם זכות אביהם . (יומא פ"ז א')

אצל המזבח. וכי אצל המזבח אכלוה, אלא בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר, מכאן למזבח שנפגם שאין אוכלין בגינו שירי מנחה, קדשי קדשים מניין, ת"ל כי קודש קדשים היא . (זבחים ס"א א')

אצל המזבח. אצל המזבח ולא בהיכל ולא על גב המזבח . (תו"כ)

יג

ואכלתם אותה במקום קדוש. מה ת"ל אותה – אותה במקום קדוש ואין אחרת במקום קדוש . (זבחים נ"ה א')

וחק בניך. חק בניך ולא חק בנותיך [תו"כ]

מאשי ה'. מלמד שאין להם לכהנים אלא לאחר מתנות האשים . (שם)

כי כן צויתי. ת"ר, כי כן צויתי, כאשר צויתי (פ' י"ח), כאשר צוה ה' (פ' ט"ו), – כי כן צויתי – באנינות יאכלוה,, כאשר צויתי – בשעת מעשה אמר להם, כאשר צוד, ה, – ולא מעצמי אני אומר . (זבחים ק"א א')

יד

תאכלו במקום טהור. תניא, אמר רבי נחמיה, תאכלו במקום טהור, וכי ראשונים בטומאה אכלום אלא טהור מכלל שהוא טמא, טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב, ואיזה הוא, זה מחנה ישראל . (שם נ"ה א')

ובנותיך אתך. אתך – בזמן שאתך . (יבמות פ"ז א')

טו

על אשי החלבים. ת"ר, כיצד מצות תנופה, מניח אימורין על פיסת היד וחזה ושוק עליהן, מאי טעמא, דכתיב שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים . (מנחות ס"ב א')

טז

ואת שעיר החטאת דרש. תניא, שעיר זה שעיר נחשון, חטאת זו חטאת שמיני, דרש – זה שעיר של ראש חודש, יכול שלשתן נשרפו ת"ל והנה שורף, אחד נשרף ולא שלשתן נשרפו . (זבחים ק"א ב')

דרש דרש. כאן חציין של תיבות שבתורה . (קדושין ל' א')

דרש דרש. שתי דרישות למה, אמר להו, מפני מה חטאת זו נשרפה ואלו מונחות (זבחים ק"א ב')

והנה שרף. איני יודע איזו , כשהוא אומר (פ' י"ז) ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם – הוי אומר זה שעיר של ר"ח . (שם שם)

בני אהרן הנותרים. בני אהרן – מלמד שאף אהרן היה בקצף , הנותרים – שלא היה פינחס עמהם . (תו"כ)

יז

מדוע לא אכלתם וגו'. אמר לו שמא נכנס דמה לפני ולפנים , אמר לו הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה, שמא חוץ למחיצתה יצתה, אמר לו הן בקודש היתה, שמא באנינות הקריבוה ופסלוה, אמר לו וכי הם הקריבוה אני הקרבתיה שמא אגב מררייכו פשעתו בה ונטמאה, אמר לו, משה, וכי כך אני בעיניך שאני מבזה קדשי שמים ותקראנה אותי כאלה, ואפילו אלה וכאלה אין אני מבזה קדשי שמים, אמר לו, אם כן מדוע לא אכלתם כאשר צויתי באנינות יאכלוה, אמר לו, משה, שמא לא שמעת אלא באנינות לילה, דאי ביום – ק"ו ממעשר הקל ואמרה בו תורה [ר"פ תבא] לא אכלתי באוני ממנו, קודש חמור כש"כ, מיד וישמע משה ויטב בעיניו . (זבחים ק"א א')

יח

אל הקודש פנימה. ת"ר, פנימה, אין לי אלא פנימה, היכל מניין, ת"ל אל הקודש פנימה, א"כ מה ת"ל פנימה, אמר רבא, בא זה ולימד על זה . (שם פ"ב א')

יט

ואכלתי חטאת. [והקרבתי חטאת לא נאמר אלא ואכלתי חטאת, מלמד שכהן גדול מקריב כשהוא אונן] . (מו"ק י"ד ב' ברש"י)

ואכלתי חטאת היום. היום אסור והלילה מותר, [מכאן לאנינות מן התורה שאינה נוהגת אלא ביום] . (תו"כ)

כ

וישמע משה. הודה ולא בוש לומר לא שמעתי אלא שמעתי ושכחתי . (זבחים ק"א ב')

וישמע משה. קשה ההקפדה שגרמה לו למשה לטעות, ומי גרם לו שהקפיד – על שטעה . (תו"כ)

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

ביאורי תורה תמימה

---

---

---

שולי הגליון

---

---