עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''מבשרם. ''' מבשרם ולא מן העצמות ולא מן הגידים ולא מן הטלפים שלהם {{תוספת|כב|ר"ל דאין אזהרת לאו עליהם אבל איסורא איכא. וטעם הדיוק מדלא כתיב לא תאכלו מהם, ומדכתיב מבשרם ממעטינן אלו שאינן בכלל בשר, וכהאי גונא באו דרשות הרבה כאלה בפ' ויקרא ובפ' צו, ועיין בחולין ע"ז ב' באה דרשה זו מלשון בנבלתם, ומוסיף שם עור וקרנים, ואנחנו העתקנו דרשת התו"כ מלשון מבשרם משום דהיא פשוטה יותר כמש"כ, ובזה יתורץ קושית התוס' בחולין קכ"ו ב' ד"ה בנבלתה, שנביא להלן פ' כ"ד אות ע"ב, יעוי"ש. – וע' ברמב"ם פ"ג ה"ו ממאכלות דאע"פ שחלב בהמה טמאה וביצי עוף טמא אסורין מן התורה, בכ"ז אין לוקין עליהם שנאמר מבשרם לא תאכלו על הבשר הוא לוקה ואינו לוקה על הביצה ועל החלב, עכ"ל, ולא מצאתי דרשה זו. וי"ל דאזיל הרמב"ם בשיטתו ודרכו בחבורו להסמיך דין הפשוט לו על לשון התורה באותו ענין, כמש"כ בכ"מ בחבורנו. ואמנם לא העתקנו דרשה זו בפנים כדרכנו, מפני שיש חולקים עליו בזה, כמש"כ המ"מ.}}. (תו"כ). '''ובנבלתם לא תגעו. ''' תניא, יכול יהיו ישראל מוזהרין על מגע נבילה, ת"ל (פ' אמור) אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא, בני אהרן מוזהרין ואין בני ישראל מוזהרין, והלא דברים ק"ו, ומה טומאה חמורה אין מוזהרין, טומאה קלה לא כש"כ {{תוספת|כג|טומאת מת הוי טומאה חמורה וטומאת נבילה טומאה קלה.}}, אלא מה ת"ל ובנבלתם לא תגעו – ברגל. מכאן היה ר' יצחק אומר, חייב אדם לטהר עצמו ברגל {{תוספת|כד|ר"ל כונת הכתוב לומר שאם תרצו להיות טהורים כגון ברגל שמחויבים לטהר עצמם משום עולת ראיה שצריך להביא לעזרה אז לא תגעו בנבילה, משא"כ בשאר ימות השנה, ולפי"ז ממילא מוכח דחייב לטהר עצמו ברגל. וע' ביבמות כ"ט ב' כתב רש"י ברגל ישראל מוזהרים על הטומאה מן ובנבלתם לא תגעו, משמע דס"ל דדרשה גמורה היא, וכ"נ דעת רמב"ם סוף הלכות טומאת אוכלין, יעוי"ש, ולפי"ז ממילא החיוב לטהר עצמו ברגל הוי ג"כ מדאורייתא. אבל הרמב"ן בנימוקיו כתב דעיקר ענין זה מטהרה ברגל הוא מדרבנן והדרשה שלפנינו היא אסמכתא בעלמא, יעוי"ש. ובאמת כן מורה פשטות הענין, דהלא עיקר הפסוק לא כתיב בענין טומאה ברגלים, ונראה דאפילו לדעת רש"י ורמב"ם אין חיוב בזה"ז טבילה ברגל, שהרי טעם הדבר שהוזהרו ישראל על הטומאה ברגלים הוא כדי שיהיו נכונים לכנס למקדש ולאכול קדשים וכמש"כ הרמב"ם שם, ואין לנו כזה בזה"ז, ועיין מש"כ ר"פ אמור בפסוק לשארו הקרוב אליו, דמפירש"י ביבמות שם מוכח דגם נשים חייבות לטהר עצמן ברגל. וע"ע מענין זה בשו"ת שאגת אריה סי' ס"ו וס"ז.}}. (ר"ה ט"ז ב'). '''טמאים. ''' תניא, טמאים – מלמד שמצטרפין זה עם זה {{תוספת|כה|יתבאר עפ"י מה דקי"ל בכל האיסורין המיוחדין באזהרה שאם אכל חצי זית מזה וחצי זית מזה אין מצטרפין לעונש, כגון דם וחלב פגול ונותר, כמבואר ברמב"ם פ"ד ופי"ד ממאכלות, ולפי"ז הו"א דגם בבהמות טמאות ג"כ הדין כן שאם אכל חצי זית ממין זה וחצי זית ממין זה אין מצטרפין לעונש, על זה אומר דמדכתיב טמאים הם לכם בסוף הענין אע"פ דבכל מין לעצמו גמל שפן וארנבת כתיב ביחוד טמא הוא לכם כמבואר בפוסקים וא"כ לאיזו כונה כלל עתה לכולם ביחד שטמאים הם, אלא ללמדך שכולם ביחד מצטרפין זע"ז, ולא שנא בשר עם בשר ולא שנא בשר עם חלב.}}, טמאים – לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהם {{תוספת|כו|דבזה משונה לשון טומאה מלשון אכילה, דשם אכילה יונח רק על דבר שדרכו לאכול, ואינו כולל ציר ורוטב וקיפה, משא"כ לשון טומאה כולל כולם, ולכן מדכתיב טמאים הם, מרבינן ציר ורוטב וקיפה. וע' בתוס' חולין צ"ט א', דדרשה זו אסמכתא היא, משום דבאמת ציר טמאים אינו אסור אלא מדרבנן, משום דזיעה בעלמא הוא עי"ש ולקמן בפסוק ל"א בדרשה אלה הטמאים.}}. (תו"כ). '''טמאים הם. ''' הם – פרט לשאין בהם בנותן טעם {{תוספת|כז|דהמלה הם מיותרת לגוף הענין, ולכן דרשינן שדוקא הם אסורין, והיינו שמורגש מציאותם בטעם.}}. (תו"כ). '''טמאים הם לכם. ''' לכם – מותרים הם בהנאה {{תוספת|כח|ר"ל שטמאים הם לכם לצרכיכם לאכילה, אבל אם אינו לכם לאכילה רק להנאה מותרין. ונראה דאע"פ דבעלמא דרשינן ממלת לכם אף הנאה בכלל, אך שאני הכא משום דכל הפרשה איירי בענין אכילה, א"כ גם הא דטמאים הם לכם מוסב אענין שלמעלה דהיינו על אכילה, ועוד נבאר ענין זה בסמוך.}}. (שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף