עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כט == '''וזה לכם הטמא. ''' תנא דבי ר' ישמעאל, סימני שרצים היו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבע, שנאמר וזה לכם הטמא {{תוספת|עו|מבואר אצלנו כ"פ דלשון זה מורה על הוראה באצבע, ועיין מש"כ בענין דרשה זו לעיל פ' ב' בדרשה זאת החיה.}}. (מנחות כ"ט א'). '''וזה לכם הטמא. ''' לימד על דם השרץ והשרץ שמצטרפין זה עם זה {{תוספת|עז|ר"ל שאם אכל חצי זית בשר וחצי זית דם משרץ מצטרפין לשיעור שלם. ודין זה נתבאר לעיל בפ' ויקרא בפ' כל חלב וכל דם לא תאכלו (ג' י"ז).}}. (כריתות ד' ב'). '''וזה לכם הטמא. ''' זה טמא ואין חלב ודם מהלכי שתים טמא אלא טהור {{תוספת|עח|ר"ל חלב ודם של אדם, ונתבאר זה אצלנו לעיל בפ' ד' בדרשה טמא הוא לכם.}}. (כריתות נ"ב א'). '''וזה לכם הטמא. ''' שאל ר' מתיא בן חרש את ר' שמעון בן יוחאי, מניין לדם שרצים שהוא טמא, אמר ליה, דאמר קרא וזה לכם הטמא {{תוספת|עט|פירש"י האי קרא מיותר הוא דהא כתיב קרא אחרינא אלה הטמאים לכם, עכ"ל. ופי' זה קשה דהא כמה דרשות דרשינן מפסוק זה כמובא למעלה, ובתוס' כתבו דמיתורא דו' דוזה דריש או מה' דהטמא, דדי היה לכתוב וזה לכם טמא בשרץ, ובמ"ר פ' חיי פ' ס' מבואר מפורש כפי' השני של התוס', דכך איתא שם, אמר רב אחא, יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, פרשה של אליעזר עבד אברהם שנים וג' דפים, הוא אומרה ושונה, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא, ר' שמעון בן יוחאי אומר, טמא הטמא, ע"כ.}}. (מעילה י"ז א'). '''בשרץ השורץ על הארץ. ''' כתיב בשרץ השורץ כל מקום שהוא שורץ וכתיב על הארץ, הא כיצד, ודאי מגעו טמא, ספק מגעו טהור, מכאן לספק טומאה צפה בין בכלים בין בקרקע טהורה {{תוספת|פ|ר"ל בין צפה בכלים על המים בין צפה בקרקע שבמים ומסופק אם נגע בהכלי. ובאור הדבר, דסתם לשון השורץ משמע בכל מקום שהוא שורץ בין בים בין ביבשה, ולשון על הארץ משמע שזוחל על הארץ ולא צף במים, ולכן דרשינן שאם נגע ודאי האדם בו טמא בכל אופן בין במים בין בקרקע, ואם ספק נגע בטומאה שצפה על פני המים טהור בין שנמצא צף במים שבכלים בין במים שבקרקע, משום דספק מגע צף לעולם טהור. וע' בתוי"ט פ"ד מ"ח דטהרות כתב בטעם טהרה ספק טומאה צפה מפני שמדאורייתא ספק טומאה טהור, יעו"ש. ולדעתי דבריו קשים מאוד, דהא בסוגיא שלפנינו מבואר דספק טומאה צפה טהור אפילו ברשות היחיד, ובשארי ספיקות טומאה ברה"י טמא מדאורייתא, כידוע בכ"מ בש"ס. ובאמת י"ל בטעם טהרה זו משום דכיון דהטומאה צפה ואינה מונחת לעולם במקום אחד יש יותר להסתפק אם נגע בה, מפני שבכל רגע היא מתנועעת ועל כל רגע יש רגלים לדבר דנדה ממקומה וממילא לא נגע בה, וא"כ הוי זה הספק יותר נוטה לצד הטהרה משארי ספיקות, ולכן טהור אפילו ברה"י, ודו"ק.}}. (נזיר ס"ד א'). '''בשרץ השורץ על הארץ. ''' ת"ר, מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים ת"ל על הארץ, אי על הארץ יכול על הארץ יטמא ירד לים לא יטמא, ת"ל השורץ, כל מקום ששורץ {{תוספת|פא|דדי היה לכתוב וזה לכם הטמא בשרץ הארץ, וכתיב בשרץ השורץ, דרשינן כל מקום שהוא יכול לשרוץ לרחוש ולנוע, וגם בים הוא שט, ולכן הא דכתיב על הארץ בא להורות ממין הארץ ולא למעוטי ירד לים.}}, מניין לרבות עכבר שחציו בשר וחציו אדמה ת"ל בשרץ {{תוספת|פב|הנה בכלל הוראת פעל שורץ מורה על הזיחול וריחוש, וגם על פריה ורביה, וכמו שרצו בארץ ורבו בה, וירבו וישרצו, ועכבר שחציו בשר וחציו אדמה אינו פרה ורבה אלא נוצר מאליו מהאדמה, והו"א כיון דאינו פרה ורבה לא שייך עליו תואר השורץ וטהור הוא, על זה מרבה מיתור לשון בשרץ, אחרי דכתיב בסמוך אלה הטמאים לכם בכל השרץ, ולכן אתא לרבות אפילו עכבר כזה שאינו נופל בו הוראת שורץ רק להוראת זיחול ושריצה, ולא גם להוראת פו"ר. – ובדבר מציאות עכבר כזה נמצא כתוב, בספרי הטבע שבמצרים מחוז טהיביסיא נמצאת בריה שהראש והחזה והידים הם בשר ואחוריה אדמה, ובמשך איזה ימים תתהפך כולה לבשר, וזה מכוון למ"ש באגדת חלק צ"א א' צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה ולמחר השריץ [ר"ל מהלך] ונעשה כולו בשר, עי"ש ברש"י. וע' בבעה"ט בפסוק זה שכתב השורץ בגימטריא כשעורה ששיעורו כשעורה, עכ"ל. ודבריו מופלאים, הן מצד הדין והן מצד הגימטריא, כי שיעור טומאה בשרץ מבואר בחגיגה י"א א' שהוא בכעדשה, וגם המספר אינו מכוון, כי מספר השרץ [חסר ו'] עולה תקצ"ה ומספר כשעורה עולה תר"א, ובדפוסים חדשים הגיהו ותקנו בדבריו, ואין הדברים מכונים. אבל האמת הברורה שט"ס קל בדבריו וצ"ל שיעורו כשערה, שכן הוא הדין לענין טומאת ביצת השרץ שצריכה להיות נקובה בשעור שערה כמבואר בסוגיא כאן ולפי"ו עולה הדין והמספר מכונים.}}. (חולין קכ"ו ב'). '''והצב למינהו. ''' ת"ר, הצב למינהו – להביא הערוד ובן הנפילים וסלמנדרא {{תוספת|פג|ערוד בא מן הצב ומן הנחש. ובן הנפילים הוא שרץ מין צב, והוא שוכן במים ושורץ ביציו ביבשה, וקים להו לחז"ל דמין צב הוא, ומרבה אותו מלמינהו דמורה דצב יש בו מינים שונים וכמש"כ לעיל בפ' כ"ב אות ס"ט. וסלמנדרא הוא שרץ הנוצר מן האור מהסקת תנור שבע שנים, כן פירש"י בסנהדרין ס"ג ב', וכאן פירש שנברא מן האור ע"י כשפים, וברמב"ם פ"ד מאה"ט נשמט דין זה, וצ"ע.}}. (חולין קכ"ז א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף