עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''ובאת. ''' לרבות בית דין שביבנה {{תוספת|מד|נראה הכונה דקמ"ל דאעפ"י דעיקר פרשה זו איירי בענין זקן ממרא והוא אינו חייב מיתה רק על המראתו כנגד הוראת ב"ד שבלשכת הגזית כדלקמן, בכ"ז לכתחלה מצוה לשמוע להוראת כל ב"ד גדול, ובזה כלול החיוב לכל אדם מישראל, ועל יסוד זה סמכו חז"ל להסמיך כל מצוה דרבנן על לאו דלא תסור, כדלקמן, וטעם דיוק דרשא זו הוא מיתור לשון ובאת.}} [ספרי]. '''אל הכהנים וגו'. ''' תניא, ובאת אל הכהנים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, בזמן שיש כהן יש משפט ובזמן שאין כהן אין משפט {{תוספת|מה|והא דדרשינן במכות ז' א' על הפ' דפ' מסעי והיו אלה לכם לדורותיכם בכל מושבותיכם למדנו לסנהדרין שנוהגין לדורות – פשוט הדבר דהכונה שם שיהיו סנהדרין דנין דיני ממונות ודיני קנסות וכדומה לבד דיני נפשות, דעיקר הקפידא דהכא שיהי' משפט בשעת הבית הוא רק לענין דיני נפשות וכמ"ש בברכות נ"ח א' אנן מיומא דגלינן מארעא לית לן רשות למקטל, ובמכילתא פ' משפטים [הובאה בראשונים ולפנינו חסרה], מעם מזבחי תקחנו למות, בזמן שיש מזבח אתה ממית ובזמן שאין מזבח אי אתה ממית, וע' לפנינו בפ' משפטים ובפ' מסעי שם.}}. (סנהדרין נ"ב א'). '''אל הכהנים הלוים. ''' מצות ב"ד שיהיו בו כהנים ולוים, יכול אם אין בו יהיה פסול, ת"ל ואל השופט – אע"פ שאין בו כהנים ולוים כשר {{תוספת|מו|הענין יתבאר בפשיטות, כי בעת שהיו ישראל שרויים על אדמתם בא"י וכל אחד הי' לו חלק ונחלה אדמת שדה וכרם היו הכהנים והלוים מתפרנסים בכבוד מאת כל העם במתנות כהונה ולויה, כמבואר כ"פ בתורה, והם היו מוקדשים לתורה ולעבודה אשר זה הי' תכלית מתנותיהם מבני ישראל וכמש"כ בד"ה ב' ל"א ויאמר לתת מנת הכהנים והלוים למען יתחזקו בתורת ה', ולכן הי' עול ההוראה נתונה עליהם מפני ששעתם היתה פנויה מטרדות זמניות, וכמו שמבני ישכר היו יודעי בינה מפני שפרנסתם היתה מצויה להם מזבולן, כנודע באגדות, ועל כן תלה הכתוב כ"פ ההוראה בכהנים ולוים, כמו יורו משפטיך ליעקב (פ' ברכה), כי לא תאבד תורה מכהן (ירמיהו י״ח:י״ח), כי שפתי כהן ישמרו דעת (מלאכי ב׳:ז׳), אך כל אלה לא לעכובא שההוראה דוקא בכהנים ולוים ולא בישראלים, יען שכל ישראל ראוים לכתר תורה ללמוד וללמד לדון ולהורות וכמ"ש באגדות כתר תורה כל הרוצה ליטול יבא ויטול [ע' אדר"ן פ' מ"א], ומכיון שזכה אדם לכתר תורה והגיע להוראה מחויב להורות ואם אינו מורה עליו הכתוב אומר ועצומים כל הרוגיה [ע' סוטה כ"ב א']. ומה שזכר הכתוב ענין זה על הרוב בכהנים ולוים תפס ע"ד ההוה כמש"כ ובזה תתבאר דרשת הספרי כאן, כי לכתחלה מצות ההוראה בכהנים ולוים, כמו שקבעה התורה סדר ההנהגה בישראל, אבל אם אין כהנים ולוים בודאי כשרים גם ישראלים. ולפי"ז צ"ל דמ"ש רבא ביומא כ"ו א' לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא שבא או משבט לוי או משבט ישכר, גם הוא ע"ד ההוה קאמר שהם מקורי בעלי ההוראה כמבואר בטעם הדבר וכמו שסיים הוא דבלוי כתיב יורו משפטיך ליעקב [וה"ה לכהנים] ובישכר כתיב ומבני ישכר יודעי בינה לעתים.}} [ספרי]. '''אשר יהיה בימים ההם. ''' וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו, אלא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך {{תוספת|מז|ר"ל אין לך לדחות מלילך לדון באמתלא כי לא כדיינים מומחים שבדורות הקודמים הדיינים שבזה"ז, אלא כל דיין בדורו חשוב מומחה וגדול בערכו כדיין מומחה בדורות הקודמים, ומביא עוד לראי' מפסוק דקהלת ז' אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה, ור"ל שלפי שהדורות היו טובים וצדיקים מן אחרונים לפיכך היו הימים הראשונים טובים מאלה שאי אפשר שיהיו אחרונים כראשונים, כ"פ רש"י.}}. (ר"ה כ"ה ב'). '''אשר יהיה בימים ההם. ''' דרש רבי יוסי הגלילי, וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו, אלא זה שהיה קרוב ונתרחק {{תוספת|מח|ר"ל היה קרוב ונתרחק ע"י אישות, כגון שמתה אשתו וכדומה כשר לדון בעת שנעשה רחוק, והוא הדין לענין עדות שכשר לעדות שיראה להבא.}}. (סנהדרין כ"ח ב'). '''דבר המשפט. ''' אלו דקדוקי משפט {{תוספת|מט|ר"ל דלא לבד המשפט דורשין מפיהם כי אם גם דבריו ופרטיו ודקדוקיו. ומדייק זה מיתור לשון דבר, דדי הי' לכתוב והגידו לך את המשפט.}} [ספרי].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף