עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''וכתב לו. ''' תנא, וכתב לו את משנה התורה וגו', כותב לשמו שני תורות, אחת שיוצאת ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו {{תוספת|צ|ומפרש בגמרא זו שיוצאה ונכנסת עמו עושה כמין קמיע ותולה בזרועו, ובתוספת עה"ת כתוב בזה"ל, ושמעתי, כי אותו הס"ת התלוי בזרועו לא הי' כתוב בו כי אם עשרת הדברות, ולפי שיש מן אנכי ה' אלהיך עד וכל אשר לרעך תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות קרוי ס"ת, עכ"ל. ושמועה זו כתובה בערוך [ערך תפל ד'] בשם רב נחשון גאון בזה"ל, ומצאנו שאמר רב נחשון הא דאמור רבנן במנחות מ"ג ב' כל שיש לו תפילין בראשו וס"ת בזרועו וכו' זה ס"ת שאמרו כגון שכתוב בו מן אנכי עד אשר לרעך שהן תרי"ג אותיות וכו' עכ"ל. אבל לפנינו הגירסא בגמרא תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחזקת שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק, ע"כ. ואי ס"ד כגירסת רב נחשון גאון וס"ת בזרוע, הרי כאן ארבעה דברים, ס"ת, תפילין, ציצית ומזוזה, ולא שייך לצרף לזה הסמך והחוט המשולש, ולכן אף כי הפי' שבתוספת מצד עצמו מתקבל, אבל אין לסמכו להגמרא דמנחות.}}. (שם שם). '''וכתב לו. ''' לו – לשמו, שלא יתנאה בשל אבותיו {{תוספת|צא|ואעפ"י דגם בכל אדם המצוה לכתוב ס"ת לעצמו ולא לצאת בשל אבותיו כפי שיתבאר לפנינו בס"פ וילך, י"ל דהרבותא כאן אעפ"י שהמלך צריך שיהיו לו שני ס"ת כמבואר בדרשא הקודמת, והו"א דדי שיכתוב לו אחת ואחת יצא בס"ת מאבותיו, קמ"ל דצריך לכתוב לו שניהם משלו.}} [ש□ שם]. '''את משנה התורה. ''' ת"ר, כתב שהיה בימי משה נשתנה ע"י עזרא, דכתיב (עזרא ד׳:ז׳) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית, וכתיב (דניאל ה׳:ח׳) ולא כהלין כתבא למקרי ופשרה להודע למלכא, וכתיב וכתב לו את משנה התורה הזאת, כתב הראוי להשתנות {{תוספת|צב|להבין ביתר באור ענין דרשה זו נעתיק עוד מלשון הגמרא בזה כפי הצריך לענין, בתחלה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, תזרה ונתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי, בררו להם לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון ארמי, מאן הדיוטות כותאי, ע"כ. והבאור הוא, כי בתחלה נכתבה התורה בכתב עברי שכתבו בעבר נהר פרת [ועי' בסוף ספר מאור עינים שהביא תמונת הכתב הזה המאומת ג"כ ע"י המטבעות הישנות אשר מצאו], ולשון הקודש הלשון שבה נאמרה התורה [וכמש"כ לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה והרבה כאלה בשמות אנשים ומקומות, כנודע], וקרוב לזמן עזרא קבלו השמרונים [הם הכותים], גם הם כתב ולשון זה, וכשבא עזרא חשש שעל ידי אחדות הלשונות יתאחדו ישראל עם הכותים, וישראל ילמדו מהם והם ישתדלו לזייף תורתינו, כאשר הם היו חשודים לזיוף כנודע בדה"י, לכן השתדל להבדילם זמ"ז בכתב ולשון, והמציא לכתוב התורה בכתב אשורי ולשון ארמי וכו', וכך הורה הנסיון שע"י זה נשארו ישראל והתורה בטהרתן, וכל כך הי' הדבר נכבד בשעתו עד שאמרו בגמרא כאן ראוי הי' עזרא שתנתן התורה על ידו לישראל [וסמכו זה בלשונות שונות מפסוקים שונים], ופירשו דאעפ"י שלא נתנה תורה על ידו נשתנה הכתב על ידו, הרי ששוו חז"ל ענין שינוי הכתב לנתינת התורה מהטעם שבארנו. ומפני כי מדרך חז"ל בכ"מ להסמיך קבלתם בלשונות הפסוקים כמו שבארנו כ"פ בחבורנו [ע"ל ר"פ דברים], לכן סמכו גם ענין שינוי זה ע"י עזרא הידוע בקבלה על לשונות הפסוקים שבדרשה שלפנינו, דכתיב בעזרא וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית, הרי שהיו אז הכל מכירים כתב ולשון ארמית וכתיב (דניאל ה׳:ח׳) ולא כהלין כתבא למקרי, ואם הי' כתוב בכתב ארמית למה לא היו יכולים לקרות, אלא ע"כ שהי' הכתב ערוך בכתב הקודש שהוא אשורית, ולא הי' יודע אותו רק דניאל ופירש אותו להם וכמש"כ מנא מנא תקל ופרסין וכו', ועל שינוי זה בכלל רמזה לנו התורה בלשון משנה התורה – כתב הראוי להשתנות וכדמפרש. וע"ע לפנינו בפ' ומשה עלה אל האלהים ובפ' תרומה בפ' ווי העמודים ובפ' ואתחנן בפ' ואותי צוה ה' בעת ההיא מה שכתבנו בענין זה.}}. (שם כ"ב א'). '''את משנה התורה. ''' אין לי אלא משנה תורה, שאר דברי תורה מניין, ת"ל לשמור את כל דברי התורה, א"כ למה נאמר משנה התורה שעתידה להשתנות, אחרים אומרים אין קורין ביום הקהל אלא משנה תורה בלבד {{תוספת|צג|נראה דרומז למש"כ בס' יראים סי' רפ"ט שצוה ה' שיקרא המלך ספר דברים בהקהל, ומניין לנו זה דכתיב ביאשיהו ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית (מלכים ב כ״ג:ב׳) דהיינו משנה תורה, יעו"ש. ואל זה רומזת התורה כאן בפרשת המלך שהוא הקורא בפרשת משנה תורה, ורמזה התורה שיכתוב לו משנה תורה לקרות בה בהקהל. ומ"ש משנה התורה שעתידה להשתנות – לא נתבאר פירוש הדברים. ובס' חמרא וחיי כתב בשם המאירי דיש גורסין שעתידה להשנן, ור"ל שמכוין להא דהמלך הי' משננו בפ' הקהל, וכמ"ש אחרים, וכמה מן הדוחק בפי' זה, ואני תמה למה לא פרשו כפשוטו עפ"י הגמ' דסנהדרין כ"ב א', כתב שהי' בימי משה נשתנה ע"י עזרא דכתיב וכו', וכתיב וכתב לו את משנה התורה – כתב הראוי להשתנות, יעו"ש ובדרשה דלעיל, והיא היא כונת הספרי.}} [ספרי].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף