עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''על פי התורה. ''' נביא וזקן למה הם דומין, לפלך ששלח שני פלמטרין שלו למדינה, לאחד מהם כתב אם אינו מראה לכם חותם שלי אל תאמינו לו, ולאחד כתב אע"פ שאינו מראה לכם חותם שלי תאמינו לו, כך בנביא כתיב (פ' ראה) ונתן אליך אות או מופת, ברם הכא כתיב על פי התורה אשר יורוך {{תוספת|נד|ור"ל כשאומרים הסנהדרין כך צותה התורה אתה מחויב להאמין להם בלא אות ומופת כלל, וי"ל דזה הוי בכלל לא בשמים היא.}}. (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד). '''על פי התורה. ''' מלמד שעל דברי תורה חייבים מיתה ואין חייבים מיתה על דברי סופרים {{תוספת|נה|ע' ברמב"ם פ"ג ה"א מממרים וז"ל, מי שאינו מודה בתורה שבע"פ אינו זקן ממרא האמור בתורה אלא הרי זה בכלל האפיקורסים, עכ"ל. והכ"מ לא גילה מקור להדברים, וי"ל שסמך על הדרשה שלפנינו, ומפרש שדברי סופרים הם דברים שבע"פ והיינו דבר שאינו מפורש ממש בתורה, וכפי שידוע שיטתו בחיבורו דכל דבר שאינו מפורש בתורה קרוי דברי סופרים כמבואר בנו"כ ריש הלכות אישות, וכן משמע מלשון הגמרא בסנהדרין פ"ז א' בענין זה עה"פ דלעיל כי יפלא ממך דבר זה הלכה, היינו הלכה למשה מסיני ולא אמרו סתם דבר זה דברים שבעל פה, מבואר דעל דברים שבע"פ אין נקרא זקן ממרא לענין דיניו, וכן אמרו בשבת קל"ח ב' דבר ה' זו הלכה. וע"ע לעיל ר"פ ח'.}} [ספרי]. '''אשר יאמרו וגו'. ''' אשר יאמרו לך תעשה – זו מצות עשה, לא תסור מן הדבר – זו מצות לא תעשה {{תוספת|נו|פשוט דמדייק כפל הלשון במובן אחד, אשר יאמרו לך תעשה דהיינו לא תסור. ועי' עוד לקמן אות נ"ט.}}. (שם). '''לא תסור. ''' גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה, ובאיזו ל"ת אמרו, תרגמא רב בר שבא קמיה דרב כהנא, בלאו דלא תסור {{תוספת|נז|יתבאר עפ"י הדרשה הבאה כל מילי דרבנן אסמכו על לאו דלא תסור, ואמר כאן דרק מצות ואיסורי דרבנן שיסודם בלאו דלא תסור הם נדחים מפני כבוד הבריות, אבל לא איסורי דאורייתא, והסברא בזה דבמצות דרבנן אמרינן הם אמרו והם אמרו, כלומר הם אמרו בחיוב המצוה והם אמרו בדחויה מפני כבוד הבריות, אבל במצוה דאורייתא אין כבוד הבריות דוחה אותה, דאין עצה ואין חכמה ואין תבונה נגד ה', ולכן אם הלך בשוק ונודע לו שהוא לבוש בגד שעטנז, אז אם השעטנז דאורייתא פושטו אפילו בשוק ואם שעטנז דרבנן אינו פושט עד שמגיע לביתו. ואמנם יש דברים היוצאים מן הכלל דאפילו מצות דאורייתא נדחים מפני כבוד הבריות, כמו מצות השבת אבידה דכתיב לא תוכל להתעלם ודרשינן פעמים שאתה מתעלם כגון בזקן ואינו לפי כבודו ויתבאר אי"ה לפנינו בפ' תצא, וע' לפנינו בפ' נשא בפרשת נזיר בפ' לאביו ולאמו ולאחותו ודרשינן שם לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה מפני כבוד הבריות, ונתבאר שם.}}. (ברכות י"ט ב'). '''לא תסור. ''' כל מילי דרבנן אסמכו חכמים על לאו דלא תסור {{תוספת|נח|עיין בס' המצות להרמב"ם בשורש הראשון וברמב"ן ומפרשים שם שהאריכו הרבה אם מצות דרבנן הם ממש בכלל הלאו דלא תסור וא"כ העובר עליהם עובר בלאו או כי הוא רק ע"ד אסמכתא ורמז, והאריכו בזה הרבה. ובאמת נראה מסוגיית הגמרא דשבת כ"ג א' דכלפי מה שאמר אחד מן החכמים דסמכינן זה על לא תסור אמר חכם אחד דסמכינן זה אפסוק דפ' האזינו שאל אביך ויגדך, ואותו הפסוק בודאי הוי רק אסמכתא, ואם היתה הסמיכות בלא תסור ללאו גמור לא היו מקבילים הסמיכות זל"ז. ומה שתלו יסוד דבריהם בדברי הרמב"ם בהלכות ממרים (פ"א ה"ב) כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בל"ת שנאמר לא תסור וגו', אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבע"פ ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזירות והתקנות וכו' עכ"ל, ולמדו מזה דדעתו דעל כל מצות דרבנן עובר בל"ת – תמיהני מאוד, כי הן דברי הרמב"ם אלה מוסבים רק על תורת הב"ד שבירושלים שבלשכת הגזית, וכמו שכתב בהלכה הקודמת, ב"ד הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבע"פ ועליהם הבטיחה התורה ע"פ התורה אשר יורוך וכו', ואח"כ מתחיל ההלכה שהעתקנו כל מי שאינו עושה כהוראתן וכו', וכן מורה מפורש כל הפרק ההוא ורוב הלכות ממרים דקאי הכל על ב"ד הגדול שבלשכת הגזית, אבל בזמנים שאח"כ לא איירי כלל הרמב"ם בזה שיעברו על לאו דלא תסור, ואע"פ דפשוט הוא דמצוה וגם חובה יש לשמוע לדברי חכמים שבכל דור וכמבואר בדרשה דלעיל (פ' ט') אל השופט אשר יהיה בימים ההם הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך, אבל בודאי לא שייך לומר דיש בזה משום לאו גמור. ותמיהני על הרמב"ן שהעמיק הרחיב הרעיון והדבור בענין זה, ומנקודה זו שהערנו אשר הוא יסוד לעיקר הדברים העלים עין, וצע"ג.}}. (שם שם). '''לא תסור. ''' מברכין על נר חנוכה אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה, והיכן צונו, אמר רב אויא, לא תסור וגו' {{תוספת|נט|ואף כי עיקר מצות הפסוק לא תסור קאי על הב"ד הגדול בכ"ז יש גם מצוה וחיוב לשמוע לדברי חכמים שבכל דור כפי הדרשה דלעיל בפסוק ט' וכפי שהובא באות הקודם. – ודע שכתב הרמב"ם בפ"א ה"ג מברכות וז"ל, כל המצות שהן מדברי סופרים מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו, והיכן צונו בתורה שכתוב בה אשר יאמרו לך תעשה, עכ"ל. ואחרי אשר כידוע כל דברי הרמב"ם באים בדיוק נמרץ [וכמש"כ בס' משפטי שמואל סי' ק"כ שיש לדקדק בדבריו כמו בדברי הגמרא] יש להעיר מה ששונה בזה מלשון הגמרא בדרשה שלפנינו שאמר והיכן צונו – בלא תסור, והוא תפס תחלת הפסוק אשר יאמרו לך תעשה, וקשה לומר שעשה כן שלא במתכוין. ונראה לומר כי כיון בזה למש"כ הרא"ש בפ"ק דכתובות סי' י"ב דלא מצינו ברכה על ל"ת אלא רק אעשה, יעו"ש. וא"כ א"א שיסוד ברכת המצות דרבנן הוא על לא תסור, דלא שייך ברכה על זה כיון דהוא ל"ת, ולכן תפס הרמב"ם רישא דקרא זה אשר יאמרו לך תעשה, [ועיין בדרשה הקודמת אות נ"ו מהספרי] ומה שבגמרא נקטו סוף הפסוק לא תסור אולי הוא לתכונת הקצור או מטעם אחר, ועכ"פ קרוב הדבר להכונה שכתבנו.}}. (שבת כ"ג א'). '''מן הדבר. ''' אין זקן ממרא חייב עד שיורה לבטל מקצת ולקיים מקצת [מצוה], דכתיב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך, מן הדבר ולא כל הדבר {{תוספת|ס|כגון האומר אין תפלין כדי לעבור על דברי תורה פטור, משום דאין זו הוראה, דזיל קרי בי רב הוא, וא"צ להוראתו, אבל אם אמר שצריך חמש פרשיות להוסיף על דברי תורה חייב, דהיינו מן הדבר ולא כל הדבר.}}. (הוריות ד' א'). '''ימין ושמאל. ''' יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם, ת"ל ימין ושמאל, כשיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל {{תוספת|סא|יתבאר בבאור דרשה הבאה.}}. (ירושלמי הוריות פ"א ה"א). '''ימין ושמאל. ''' ואפילו נראין בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שמע להם {{תוספת|סב|מה שנראה לו בכלל לדרוש כזה אע"פ דמצינו בכ"מ שכן הוא ע"ד צחות הלשון והמליצה להחזיק תקיפת האמירה, י"ל דמדייק מדלא כתב לא תסור ימין ושמאל מכל הדבר אשר יגידו לך וכמש"כ בפ' ואתחנן (ה' כ"ט) לא תסורו ימין ושמאל, וכן בסמוך (פ' כ') לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל, ומדסמיך כאן ימין ושמאל אל ההגדה ש"מ דאשמעינן שלא יסור אע"פ שבההגדה עצמה נראה לך ימין ושמאל וכדמפרש. – והנה לפנינו בספרי הגירסא אפילו מראים בעיניך, והעתקנו כגירסת הגר"א ז"ל אפילו נראים בעיניך, שהוא לשון מתוקן, אבל הכונה אחת היא, כלומר אפילו אם דעתך וסברתך נוטה להיפך מדעתם וסברתם, יען כי כידוע בכל דבר יש דעות וסברות שונות וכמ"ש בברכות נ"ח א' הרואה אוכלסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין כל הדעות שוות, וכמו שאנו רואים בהלכה אחת דעות מהופכות, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, וכל כך הדבר פשוט בעיניך כי האמת אתך כאשר אתה יודע להבחין בין ימינך לשמאלך, בכ"ז תשמע לדעתם וסברתם. ומבואר מזה דרק אז מחויבים לשמוע להם באמרם על ימין שהוא שמאל רק אם נראה לך כן, אבל אם באמת אומרים על ימין שהוא שמאל כגון שמתירין את החלב ואת העריות בודאי אסור לשמוע להם, וכך מפורש בירושלמי הוריות שהבאנו בדרשה הקודמת, יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם, ת"ל ימין ושמאל, כשיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל, וזה יתבאר כפי שכתבנו. ורמב"ן בנמוקיו כאן כתב וז"ל, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כימין לשמאל, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או איך אהרוג את האיש הנקי הזה אלא תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות וכו', ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, עכ"ל. ודברים אלו מורים לכאורה שאפילו כשמתירים איסור גמור שבתורה ג"כ צריך לשמוע להם, אבל דברי הירושלמי שהבאנו בדרשה הקודמת סותרים אותם מפורש, וגם אין הסברא נוטה לזה כלל, אלא הדברים נכוחים ומתקבלים כמש"כ. ואמת שמצינו בר"ה כ"ה א' דרשה אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש – אתם כתיב, אתם ואפילו מזידים, כלומר אפילו עברו ב"ד את החודש במזיד שלא כדין, והרי זה לכאורה מפורש כרמב"ן, אבל כבר הוכחנו במקומו בפ' אמור דגירסא זו אפילו מזידין מוטעת היא וצ"ל אתם אפילו אנוסים, וכ"ה בתו"כ וברמב"ם, יעו"ש. וצריך לדחוק ולפרש כונת הרמב"ן ע"פ הדרך שכתבנו, דלא שמתירין מפורש את החלב וכו', אלא נראה לך כן שכך יוצא ע"פ סברתם ושקול דעתם שמוטעים הם בעיניך, וכמש"כ, ודו"ק.}} [ספרי].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף