תורה תמימה/דברים/טו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  22 בספטמבר 2022
 
שורה 182: שורה 182:
'''כי טוב לו עמך. ''' מלמד שאם רבו חולה אינו נרצע {{תוספת|נט|עמש"כ באות הסמוך.}}. (שם שם).
'''כי טוב לו עמך. ''' מלמד שאם רבו חולה אינו נרצע {{תוספת|נט|עמש"כ באות הסמוך.}}. (שם שם).


'''כי טוב לו עמך. ''' מהו עמך – עמך במאכל, עמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא פת קיבר, אתה שותה יין ישן והיא יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ע"ג תבן, מכאן אמרו, כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו {{תוספת|ס|יתכן דמדייק מדלא כתיב כי טוב לו אצלך, כמו ואהיה אצלו אמון (משלי ח'), היהודים היושבים אצלם (נחמיה ד'), ואיש היה עומד אצלי (יתזקאל מ"ג) ועוד, ובעלמא מבואר כי הלשון עמך מורה על יחס ההשתוות לשניהם, וכמ"ש במ"ר פ' לך, מתחלה כתיב וילך אתו לוט אברם עיקר ולוט טפל לו ובחזירתו שלא היה עוד טפל לו כתיב ויעל אברם ולוט עמו, ובמ"ר פ' וישלח וארבע מאות איש עמו – כעמו, מה הוא וכו', ועיין מש"כ בר"פ בשלח בפ' ויקח משה את עצמות יוסף עמו, וגם כאן כונת הראיה דכיון שאומר העבד דלכן אינו רוצה לצאת מפני שטוב לו עמך, היינו מפני שהוא שוה לך, מבואר שכן צריך להתנהג עמו.
'''כי טוב לו עמך. ''' מהו עמך – עמך במאכל, עמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ע"ג תבן, מכאן אמרו, כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו {{תוספת|ס|יתכן דמדייק מדלא כתיב כי טוב לו אצלך, כמו ואהיה אצלו אמון (משלי ח'), היהודים היושבים אצלם (נחמיה ד'), ואיש היה עומד אצלי (יתזקאל מ"ג) ועוד, ובעלמא מבואר כי הלשון עמך מורה על יחס ההשתוות לשניהם, וכמ"ש במ"ר פ' לך, מתחלה כתיב וילך אתו לוט אברם עיקר ולוט טפל לו ובחזירתו שלא היה עוד טפל לו כתיב ויעל אברם ולוט עמו, ובמ"ר פ' וישלח וארבע מאות איש עמו – כעמו, מה הוא וכו', ועיין מש"כ בר"פ בשלח בפ' ויקח משה את עצמות יוסף עמו, וגם כאן כונת הראיה דכיון שאומר העבד דלכן אינו רוצה לצאת מפני שטוב לו עמך, היינו מפני שהוא שוה לך, מבואר שכן צריך להתנהג עמו.


וזה הוא גם טעם הדרשות הקודמות, שאם אינו אוהב את רבו, שאם אין רבו אוהב אותו, שאם הוא חולה, שאם רבו חולה, אינו נרצע, שנאמר כי טוב לו עמך, והיינו משום דבעינן שיהיה יחס גופם והרגשותיהם שוין זה לזה. –
וזה הוא גם טעם הדרשות הקודמות, שאם אינו אוהב את רבו, שאם אין רבו אוהב אותו, שאם הוא חולה, שאם רבו חולה, אינו נרצע, שנאמר כי טוב לו עמך, והיינו משום דבעינן שיהיה יחס גופם והרגשותיהם שוין זה לזה. –
61

עריכות