עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == '''אשר יולד. ''' המבכרת המקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים, ואם יצא רובו יקבר, מאי טעמא, דקרינן ביה אשר יולד {{תוספת|עא|ר"ל בשיעור יציאה כזו נקרא ילוד וחלה קדושה עליו והוי כבכור שמת שצריך קבורה.}}. (חולין ס"ט ב' ברש"י). '''אשר יולד וגו' תקדיש. ''' משעת לידתו הוא קדוש, מלמד שהבכור אתה מונה לו שנה משעת לידתו {{תוספת|עב|ר"ל ולא משעה שנרצה לקרבן דהיינו משמונת ימים, כמש"כ ומיום השמיני והלאה ירצה. ומסקנת הגמרא הבבלית בר"ה ו' ב' דזה רק בבעל מום שנולד במומו שעומד לישחט, אבל בתם שעומד להקרבה מונין לו משעה שנרצה לקרבן דהיינו מיום השמיני ללידתו.}}. (ירושלמי ר"ה פ"א ה"א). '''בבקרך ובצאנך. ''' למעט שותפות עובד כוכבים שפטורה מן הבכורה {{תוספת|עג|וכן מותר בגיזה ועבודה, ואין לומר דבא למעט שותפות בכלל אפילו עם ישראל, יען דכמו כן כתיב בענין בכור גם בלשון רבים בקרכם וצאנכם (לעיל י"ב ו'), וזו היא דעת חכמים כאן בברייתא, אבל במשנה בכורות ב' א' ילפי פטור שותפות עובדי כוכבים בבכור מלשון כל פטר רחם בבני ישראל (פ' בא) או מפסוק דפ' במדבר הקדשתי לי כל בכור בישראל ודרשינן בישראל ולא בעובדי כוכבים, ותוס' שם ד"ה והמשתתף כתבו דשניהם צריכי, דמכאן ילפינן פטור שותפות עובדי כוכבים בהעובר ומן בישראל למדין פטור שותפות עובדי כוכבים בהאם, יעו"ש, אבל לא משמע כן מסוגיא שלפנינו, אלא דמאן דיליף מן בקרך וצאנך ממעט כל מיני שותפות, משום דאל"ה היה הגמרא שקיל וטרי אליבא דר' אלעאי מנ"ל פטור שותפות בהאם. ולבד זה דבריהם מופלאים, דבאמת לא משכחת לה שותפות בהעובר אם לא שיקנה לו גם חלק בהאם, דאל"ה נחשב העובר דבר שלא בא לעולם שאין מקנין אותו, וכך כתבו התוס' עצמם בריש בכורות שם, וצ"ע. ויש להעיר נ"מ אם ניליף פטור שותפות עובדי כוכבים מבכורה מפסוק בקרך וצאנך או מן בישראל, והוא לענין בהמת הפקר אם חייבת בבכורה לאחר שזכו בה, דבקרך וצאנך משמע שלך, משא"כ בישראל ודוחק לומר דבישראל ממעט הפקר, ואיך שהוא חידוש גדול שלא העירו הפוסקים בפרט עקרי כזה.}}. (חולין קל"ה א'). '''הזכר. ''' יכול אפי' יצתה נקבה לפניו, ת"ל (פ' בא) פטר כל רחם {{תוספת|עד|ולולא זאת הו"א אפילו יצתה נקבה לפניו, ואע"פ דכתיב בכור, הו"א כל שהוא בכור לשנים לאחיו הזכרים, וכמו ותאמר הבכירה אל הצעירה, וע"ע לפנינו בפ' בא.}}. (בכורות י"ט א'). '''הזכר. ''' להוציא טומטום ואנדרוגינוס שפטורין מן הבכורה {{תוספת|עה|דאינו בכור כלל אלא בריה בפני עצמה. ואמנם זה הוא רק בכלל הענין, אבל בפרטיו יש חילוק בין אנדרוגינוס לטומטום, דבאנדרוגינוס אין לו כל דין בכור, אבל בטומטום בבהמה שאין זכרות ונקבות שלה במקום אחד, אז אם מטיל מים במקום זכרות הוי זכר [לתנו לכהן] ובמטיל במקום נקבות הוי נקבה.}}. (שם מ"ב א'). '''תקדיש לה'. ''' תניא, מניין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו, ת"ל כל הבכור אשר יולד תקדיש לה' {{תוספת|עו|ר"ל אע"פ שהוא קדוש מאליו בכ"ז מצוה להקדישו בפה לשם בכור, והא דכתיב בפ' בחקתי (כ"ז כ"ו) אך בכור שור אשר יבכר לה' לא יקדיש, בא להורות שאם מתפיס על בכור שם קרבן אחר עובר בלאו. ומה דנ"מ בזה שאם לא הקדישו קדוש מאליו הוא לענין זה שא"צ לברך כשנותנו לכהן, משום דכל היכי דאיתא בי גזא דרחמנא הוא, ולא דמי לבכור אדם ופטר חמור דמברכין על הנתינה לכהן, משום דהתם מברכין על מצות הפדיון, והיינו על הממון שנותן לכהן תמורתו. וע"ע לפנינו בפ' בא בפסוק באדם ובבהמה כתבנו עוד בענין זה.}}. (ערכין כ"ט א'). '''לא תעבד וגו'. ''' תניא, אין לי אלא שור בעבודה וצאן בגיזה, מניין ליתן את האמור של זה בזה ואת של זה בזה, ת"ל לא תעבוד ולא תגוז {{תוספת|עז|ו' מוסיף על ענין ראשון וילמדו שניהם זה מזה, והרבותא בזה אע"פ שאין דרך גיזה בשור ועבודה בצאן.}}. (חולין קל"ז א'). '''בבכר שורך. ''' בבכור שורך אי אתה עובד, אבל אתה עובד בבכור אדם {{תוספת|עח|נראה לפרש ענין זה ע"פ מ"ש בסוף זבחים קי"ג ב' דבכור וכהן בכלל מעלה אחת להן, דקודם שהוקבעו כהנים לעבודת הקודש היתה עבודה בבכורות, ובכהנים קיי"ל המשתמש בהם מעל [עיין ירושלמי ברכות פ"ח ה"ד ובט"ז לאו"ח ס"ס קכ"ח ולפנינו בר"פ אמור כ"א ח' בדרשה וקדשתו] קמ"ל דבבכור אינו כן. ונראה הטעם בזה משום דכיון דבכור אדם שייך בו פדיון אין קדושתו חמורה כ"כ כקדושת כהנים, משא"כ בכור בהמה אין בו פדיון.}}. (בכורות ט' ב'). '''בכור צאנך. ''' בכור צאנך אי אתה גוזז, אבל אתה גוזז פטר חמור {{תוספת|עט|זו דעת ר' שמעון, ודעת ר' יהודה דצאנך בא למעט שלך ושל אחרים, והוא לטעמיה בריש בכורות דשותפות עובדי כוכבים חייבת בבכורה, ולכן צריך למעט גיזה בבכור שותפות, משא"כ לדידן דקיי"ל שותפות עובדי כוכבים פטורה בכלל מן הבכורה כמש"כ בדרשה לעיל א"צ היתר לגיזה אחרי דחולין גמורים הוא, ולכן השמטנו מבפנים דעתיה דר' יהודה אע"פ דבכ"מ ר"י ור"ש הלכה כר"י.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף