עריכת הדף "
תורה תמימה/בראשית/לח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כה == '''היא מוצאת.''' היא מתוצאת מבעי לי, {{תוספת|כו|היא מתוצאת הוי משמע לשון הוצאה בעל כרחה, והיא מוצאת משמע לשון מציאה, (רש"י). ואין הדברים מבוארים מלבד דהבנין התפעל לא נמצא בשרש זה בכה"ג גם קשה דכפי הידוע לא יורה הבנין הזה על פעולה מוכחת יותר מהבנין הפעל. ולולא מסתפינא הי' באפשר להגיה בגמרא היא הוצאה מבעי ליה כלומר בלשון עבר, כי התורה מספרת כאן דבר שכבר היה וכמו בסיפיה דקרא, והיא שלחה וגו' ומדכתיב בל' בינוני – מוצאת (שהתמונה הזאת בביאה בספור דברים שהיו כבר מורה ג"כ התמדת הפעולה והשנותה) משמע שלא היתה ההוצאה רק פעם אחת כי אם כמה פעמים ולכן דרשו כי לאחר שנמצאו סימניה בא סמאל וכו'. ולפי"ז אין אנו צריכין לפרש בדרך אל תקרי מצאת אלא מוׁצאת – לשון מציאה, כי באמת גם בתמונה מוּצאת נכללת כל הדרשה הזאת.}}, אמר רבי אלעזר, לאחר שנמצאו סימניה בא סמאל ורחקן ובא גבריאל וקרבן {{תוספת|כז|ר"ל לאחר שנמצאו החותם ופתילים ומטה בא סמאל [שר של אדום] ורחקן לסימנים כדי שתשרף ולא יצא גזע בית דוד ממנה [מפני שדוד הכה את אדום בגיא מלח] ובא גבריאל וקרבן.}}. (סוטה י' ב'). '''לאיש אשר אלה לו.''' ותימר לי' מימר {{תוספת|כח|ר"ל ותימר לי' מפורש שממנו הרה.}}, אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, מלמד שנוח לו לאדם להפיל עצמו לתוך בבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים {{תוספת|כט|ולכן לא הגידה מפורש משום דאם לא הי' מודה מעצמו היתה נשרפת. וטעם הדבר דנוח לו לאדם בזה הוא משום דאמרינן בב"מ נ"ח ב' שלשה יורדים לגיהנם ואינם עולים וחד מינייהו המלבין פני חבירו ברבים. – ובתוס' כאן הקשו למה לא חשיב זה בין השלשה דברים דקיי"ל שיהרג ואל יעבור עליהם, ותרצו משום דלא חשיב רק הדברים המפורשים בתורה, עכ"ל, ומשמע מדבריהם דעכ"פ לדינא שוה דבר זה לאלה הדברים דקיי"ל יהרג ואל יעבור. אבל לולא דבריהם נראה לדעתי ברור דלא שייך כלל לחשוב זה בין אלה הדברים, יען דהלשון נוח משמע דאינו מעצם הדין, רק מדרך המדות והמוסר האנושי, ומי שאינו עושה כן אינו נקרא רשע רק שאינו בעל מדות נכונות, משא"כ אלה הג' דברים שיהרג ואל יעבור עליהם הם מן הדין ממש והעובר עליהם הוא רשע גמור כעובר על עקרי הדת, ודו"ק.}} [שם שם]. '''ותאמר הכר נא.''' א"ר חמא ב"ר חנינא, בהכר בישר לאביו – הכר נא הכתונת בנך היא, בהכר בשרו אותו, הכר נא למי החותמת והפתילים {{תוספת|ל|הנה בפשטות יתבאר הענין ע"פ הכלל הידוע במדה שאדם מודד מודדין לו (סוטה ט' ב'), אמנם אינו מבואר השתוות הענינים בזה, כי הלא רק המלות שוים ולא הענינים. ויש לבאר כונת הענין בכלל, משום דבאמת הנה ענין ירידת יוסף למצרים והזדווגות יהודה ותמר, שני אלה הענינים היו בתכליתם ענינים רצויים, כי מכירת יוסף היתה נסבה לירידת ישראל למצרים, אשר זה הבטיח הקב"ה לאברהם, ולהתוצאות הנכבדות שאח"כ ממתן תורה וכו', ומאורע יהודה ותמר היתה לתכלית הקמת מלכי בית דוד, בחיר ה', כנודע. אמנם אע"פ שהענינים בתכליתם היו רצויים ונעלים, אבל סבותיהם היו מגונות ומכוערות, ירידת ישראל למצרים נתגלגלה ע"פ מכירת יוסף ע"י אחיו וע"פ אונאה ליעקב בשחיטת שעיר עזים וכל המסתעף ממאורע זו, והזדווגות יהודה ותמר היתה באופן בזוי ומכוער כמבואר בפרשה. ולפי זה י"ל דזו היא כונת הגמרא בענין דרשא זו, בהכר בישר בהכר בשרוהו, כלומר יהודה הוציא דבר גדול לאור, היא ירידת ישראל למצרים, בדרך מגונה וצער [ותלו זה ביהודה יותר מבשאר אחיו, מפני כי על ידו ועל פי עצתו נעשתה מה שנעשתה, כמבואר לעיל] שלמו לו מדה כנגד מדה, להוציא ממנו ענין גדול לאור, היא תולדות בית דוד, ג"כ ע"י אופן מגונה וצער. וחז"ל כללו רעיון זה בהשתוות המלים הכר והכר כדרכם בקודש לחוג במחוג רעיון שלם במלים שונים ושוים לתכלית הרמז והזכרון, כנודע. [לאחר שנסדרו הדברים לדפוס שמעתי תוכן ענין זה בשם המ"מ מדובנא)}} [שם שם] '''ותאמר הכר נא.''' אין נא אלא לשון בקשה, אמרה לו, בבקשה ממך, הכר פני בוראך ואל תעלם עיניך ממני {{תוספת|לא|הוכרחה לבקשו, יען כי לא היו עדים זולת הקב"ה, וזהו הכר פני בוראך הכר והודה האמת שהוא חותמו של הקב"ה.}}. (סוטה י' ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף