עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ז== '''ונסכו רביעת ההין.''' ת"ר, ונסכו רביעית ההין – [בשל ערבית איירי] ושל שחרית ילמד משל ערבית{{תוספת|יז|הנה כאן כתיב פעם אחת שטעון נסכים וצריך ללמוד אחד מחבירו או של שחרית משל ערבית או של ערבית משל שחרית, וס"ל לרבנן דמה דכתיב ונסכו רביעית ההין לכבש האחד קאי אכבש של ערבית משום דמיניה סליק כדכתיב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשירית האיפה וגו' ונסכו וגו', וא"כ ילפינן של שחרית משל ערבית, ודעת רבי בגמ' דילפינן של ערבית משל שחרית ומפרש המשך הכתובים באופן אחר, ועיין בבאור פלוגתתם בפירוש [[רבינו חננאל/יומא/לד/א|רבינו חננאל]] בגליון הש"ס ובהגהות הגר"ב רנשבורג לש"ס.}}. {{ממ|[[בבלי/יומא/לד/א|יומא ל"ד א']]}}. '''בקדש.''' תניא, ר' אליעזר ב"ר צדוק אומר, יין קרוש של נסכים שורפין אותו במקום קדוש, מאי טעמא, יליף קודש קודש מנותר, מה נותר שריפתו בקדושה אף האי שריפתו בקדושה{{תוספת|יח|איירי ביין המתקבץ מנסכים הנשפכים בין כבש למזבח ומנקים אותם כדי שלא יסתמו החלל, ואמר בזה דצריך לשרפם במקום קדוש בעזרה, ויליף זה מנותר, דכמו דתלי התם דבר השריפה משום דקודש הוא כך נסכים מדנסוכם בקודש צריכים ג"כ שריפה, ומדנותר נשרפת במקום קדוש כך נסכים, דשניהם קדושה אחת. ובספרי כאן הגירסא בקודש יתנסכו ובקודש יתבלעו, וזה כדעת חכמים ב[[בבלי/מעילה/יא/א|מעילה י"א א']] דס"ל דשיתין [חללים שבמזבח] מחוללין ויורדין עד התהום, וא"כ לא שייך בהו שריפה, אך הגר"א הגיה ובקודש ישרפו, וכנראה ס"ל דהלכה כראב"צ, וי"ל בטעמו משום דכיון דהגמ' שקיל וטרי הרבה לאוקים המשנה כראב"צ משמע דס"ל לסתמא דגמ' דהלכה כמותו. ורמב"ם השמיט כל ענין זה דראב"צ, וב[[רמב"ם/בית הבחירה/ב#|פ' ב' מבית הבחירה]] העתיק המשנה דמדות {{ממ|[[משנה/מדות/ג#ג|פ"ג מ"ג]]}} לענין השיתין שהיו מנקין מקבוץ הדמים הנקרשים, אבל מענין הנסכים לא ביאר מאומה, וקשה לומר דס"ל דהלכה כחכמים שהבאנו שהשיתין היו מחוללין עד התהום, וא"כ לא נקרש ולא נקבץ מאומה, יען שהרי הוא בעצמו פסק שהיו מנקין מקבוץ דמים וא"כ גם מקבוץ יין היו צריכין לנקות, וגם כפי שביארנו משקלא וטריא של הגמרא מתבאר דהלכה כראב"צ ולכן לא נתבאר לי דעתו בזה, ובכלל פליאה גדולה היא שהשמיט לבאר כל ענין זה.}}. {{ממ|[[בבלי/סוכה/מט/א|סוכה מ"ט א']] [[בבלי/סוכה/מט/ב|ב']]}}. '''בקדש.''' תניא, רבי אומר, אומר אני אף משנכנסו ישראל לארץ אין נסכים קרבים אלא מבפנים{{תוספת|יט|ר"ל באהל מועד ולא בבמה.}}, מאי טעמא, דכתיב בקדש הסך נסך{{תוספת|כ|וסמיך על סוף הפסוק נסך שכר לה', ודריש לה' כמו לפני ה' והבמות אין נקראות לפני ה', כמו שבארנו בר"פ ויקרא, ועיין מש"כ לעיל בפ' שלח {{ממ|[[תורה תמימה/במדבר/טו#א|ט"ו א']]}} לענין נסכים בבמת יחיד.}}. {{ממ|ירושלמי [[ירושלמי/מגילה/א/יא|מגילה פ"א הי"א]]}}. '''הסך נסך.''' תניא, ר' נתן אומר, בקדש הסך נסך, בשני נסוכין הכתוב כדבר, אחד נסוך המים ואחד נסוך היין{{תוספת|כא|כך משמע ליה מכפל לשון הפעל הסך נסך, ומהבדל השם נסך שכר שפירושו נסך של שכר, ואם לא היה רק נסך אחד לא הו"ל לכתוב אלא נסך שכר ולא גם הסך, אלא ודאי שיש שני נסכים, ומרמז לניסוך המים בחג.}}, ואימא תרווייהו דחמרא, אם כן לכתוב קרא או הסך הסך או נסך נסך, מאי הסך נסך – ש"מ תרתי{{תוספת|כב|פירש"י מדשני קרא בדבוריה ש"מ תרתי, ואינו מבואר איך ש"מ. ולולא דבריו נראה לפרש דאם היה כונת הכתוב להורנו רק משני נסכים של יין הו"ל לכפול רק הפעל נסך, ולזה יותר מכוון בלשון אחד או הסך הסך או נסך נסך, אבל ל"ל עוד לציין שהנסך הוא של שכר כיון שהוא דבר ידוע, אלא ודאי שמין נסך אחד הוא של מים, וא"כ אשמעינן בזה דהנסך שבכאן הוא של יין, ולפי"ז צ"ל בגמ' מאי הסך נסך שכר ש"מ תרתי, ודו"ק. וע"ע מש"כ מענין זה בפרשה הסמוכה פ' י"ח, דעיקר ענין ניסוך המים בחג הוא הלכה למשה מסיני, ורק חז"ל מצאו רמז בתורה לזה, ועי"ש עוד בכלל ענין ניסוך המים.}}. {{ממ|[[בבלי/תענית/ג/א|תענית ג' א']]}}. '''הסך נסך שכר לה'.''' אמר ריש לקיש, בזמן שמנסכין יין על גבי המזבח פוקקין את השיתין{{תוספת|כג|סותמין את נקב שבראש המזבח שהנסכים יורדין בו לשיתין.}} לקיים מה שנאמר בקדש הסך נסך שכר לה', מאי משמע, אמר רב פפא, שכר לשון שתיה, לשון שביעה, לשון שכרות{{תוספת|כד|יתכן כי דרשו שכר מלשון עושי שכר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יט#י|ישעיה יט י]]}} במובן סתימה ופקיקה, וכמו ויסכרו מעינות תהום, והכונה בהשאלה מאי משמע כלומר איזה תועלת יוצאת מזה, ומפרש למען יתראה כשתיה שביעה וכו', ולכן צריך שיהיה היין עליו כגרון מלא ושבע, שכן גם דרך בני האדם שהנאת השתיה באה מהגרון, כלומר ע"י ששותין בלגימות גסות וגרון מלא הוא משביע, ולא ע"י שמכניס הרבה יין למעיו ע"י לגימות דקות, ולא דמי לאכילה שהשובע שלה באה רק במלוי כרס.}}. {{ממ|[[בבלי/סוכה/מט/ב|סוכה מ"ט ב']]}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף