תוספות רבי עקיבא איגר/יומא/א

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

[אות א] [במשנה] ללשכת פלהדרין. והיתה בנויה בקודש ופתוחה לחול דאם לא היתה פתוחה לחול הא קי"ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד וכ"ש שאין ישינים שם. תוס' (דף ה' ע"ב) ד"ה דאי רחסה"כ וכו':

[אות ב] שם ומתקינין לו כהן אחר. מדלא קתני מפרישין לו כהן אחר תחתיו משמע דאותו כהן לא היה מפרישין מביתו משום דהפרשה לא מעכבא.גמרא:

[אות ג] שם אשה אחרת מתקינין לו. היינו דכניס לה דבלא"ה לא מקרי ביתו וכדי שלא יהיה לו ב' בתים דבית אחד אמר רחמנא ולא ב' בתים מגרש להשנייה בתנאי ע"מ שלא תמות חברתה וגם מגרש להראשונה בתנאי ע"מ שאכנס לבית הכנסת ואי לא מיית חדא מינייהו או שהשנייה מייתא אינו נכנס לבהכ"נ וכיון דהראשונה לא מתה אגלאי מלתא למפרע דגיטא דחברתה הוי גט למפרע. ואי מייתא הראשונה כיון דחזי דבעי למימת קדים איהו ועייל לבהכ"נ ומשוי לה לגט דידה לגיטא מעליא וקיימא השנייה לאשתו. גמרא:

[אות ד] בתוי"ט ד"ה מביתו. חיישינן שמא ימצא בתוך. וה"ה דהומ"ל דשמא ימצא דם על עד שלו או על שלה אותיום דהיא ודאי נדה. מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה ותמצא נדה מ"מ יכול לטבול ביום השביעי שהוא עיה"כ ולהיות לו הערב שמש דקי"ל בועל נדה אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלא"ה לא היה אפשר להיות עם אשתו בלשכה שיש לו עכ"פ קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה לויה מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו. תוס'. ומ"מ קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו הא משכחת דא"צ להפרישו באשתו יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל וצ"ע (ואפשר משום לא פלוג היו מפרישים לכל כה"ג):

העריכה

[אות ה] במשנה והשביעוהו. הפר"ח בס' מים חיים בפ"א מהלכות עיה"כ הקשה דמאי מהני השבועה הא לפי דעתם היו טועים הפרושים והם אנוסים בדעתם ואפשר שהיו נשבעים לשקר כדי לקיים מצות הקטורת כתקונה לפי שיטתם ותירץ דכיון שהיו יודעים דמשביעים לכל כה"ג איכא מאן דחמירא ליה שבועה ולא היה מכניס עצמו בכך. וע"ש עוד תירץ בע"א:

[אות ו] בתוי"ט ד"ה והשביעוהו. לא יכול שום אדם לדעת. הקשה בספר הנ"ל אמאי צריך להשביעו הא היו יכולים לראות לפני ולפנים דרך פשפש כדפרכינן בסוגיא דגיטין (דף נ"ד ע"ב) ודילמא דחזינא דרך פשפש. וצ"ל דתקנתא דשבועה עדיפא דמהני אף לאותו שנה משא"כ לראותו דרך לול עכ"ל:

חעריכה

[אות ז] במשנה בקריאת הגבר. והרמב"ם (פ"ב מהלכות תמידין) כתב משיעלה עמוד השחר ועי' מ"ש בגליון (ספ"ב דמגילה):

[אות ח] ברע"ב ד"ה תורמין את. בין רב. וכ"כ רש"י וסיים ובלבד שלא יפחות ממלא קומץ דילפינן לה בגז"ש והרים את הדשן מוהרים ממנו בקמצו עכ"ל והוא סוגיא ערוכה פ"ב (דף כ"ד ע"א) ושם פירש"י דהגז"ש רק לענין דלא יפחות מאומד מלא קומץ ואם רצה להוסיף יוסיף דליכא למימר דווקא קאמר דהא לא אפשר לפשוט ברמץ גחלים רותחות ידיו לקמץ עכ"ל. ודברי הרע"ב שסתם בין רב בין מעט דמשמע דאין שיעור בדבר תמוה דהא אינו פחות מקומץ. גם הרמב"ם (בפ"ב מהל' תמידין) לא הביא שיעור דקומץ וכבר תמה בזה המ"ל שם:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.