תוספות הרא"ש/סוכה/ה/א
יו"ד ה"א מלמעלה קדש למ"ד מלמטה. זה תחת זה לא מסתבר דאין דרך קריאתו, אלא נראה לפרש קודש ל' בסוף שיטה העליונה והשם בתחילת שיטה התחתונה וקורא זה יו"ד ה"א מלמעלה כיון שבתחילת קריאתו הוא למעלה לצד ימין[1]:
ציץ וזר לא נתנה בהן תורה מדה. והא דאמרי' לעיל דציץ רחב שתי אצבעות אין זה אלא מדרבנן משום דכתיב על מצח שיעור מצח וסתם מצח רחב ב' אצבעות, ומיהא ריב"א כתב דהציץ הי' מונח בראש משום דקשיא לי' מאי שנא גבי כה"ג דקרוי מצנפת כדכתיב ונתת המצנפת על ראשו וכתיב ובמצנפת בד יצנוף ואמרינן בפ"ק דגיטין בזמן שמצנפת בראש כהן גדול, וגבי הדיוט נקרא מגבעות, א"ו משונות זו מזו דשל הדיוט גדולה משל כ"ג שהציץ היה דוחה אותה וכן התפילין כדאמרינן בפ"ב דזבחים שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין, וכהן הדיוט אע"ג דהוה ליה נמי תפילין היה מניחם במקום שכהן גדול היה מניח את הציץ דמקום יש בראש כדי להניח בו שני תפילין כדאמרינן בריש המוצא תפילין , ואע"ג דכתיב גבי ציץ מצח הא מתרגמינן בית עינוהי ואמרינן בפרק האומר בקידושין גבי ינאי המלך הקם להם בציץ שבין עיניך משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפלין שהן בגובה של ראש:
- ↑ זהו דעת הראב"ד הביאו רבנו בחיי פ' תצוה וכן כתוב גם בס' הישר לרבנו תם סי' שכ"א. ובגליון הספר הלז כת"י כתוב מוגה פה בכתב ישן שכן צ"ל קודש ל' בתחילת שיטה התחתונה והשם בסוף שיטה העליונה [א"נ] באלכסון [היה כתוב] ואתו [קודש] למ"ד בסוף שיטה העליונה והשם [בתחילת] שיטה התחתונה וקורא זה וכו' כמו שכתוב בפנים ואין ביניהם אלא שלפ"ד המגיה הביא הרא"ש גם דעת התוספות עי"ש. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר