תוספות/פסחים/נח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(לע"נ מאב"ן זצ"ל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''{{עוגן1|מידי}} ר"ע כסדר הפסח שחל להיות ערב שבת קתני.''' אע"ג דלרבא נמי איכא למיפרך כדפריך בסמוך רבה בר עולא מידי כסדרו בחול בעלמא כן סדרו בשבת בערב הפסח קתני רבא לא חשיב ליה פירכא דהא ר' ישמעאל אמתני' קאי דקתני דערב הפסח שוה בין בחול בין בשבת ועליה פליג רבי ישמעאל ולכך לא היה צריך להזכיר בדבריו ערב הפסח: | '''{{עוגן1|מידי}} ר"ע כסדר הפסח שחל להיות ערב שבת קתני.''' אע"ג דלרבא נמי איכא למיפרך כדפריך בסמוך רבה בר עולא מידי כסדרו בחול בעלמא כן סדרו בשבת בערב הפסח קתני רבא לא חשיב ליה פירכא דהא ר' ישמעאל אמתני' קאי דקתני דערב הפסח שוה בין בחול בין בשבת ועליה פליג רבי ישמעאל ולכך לא היה צריך להזכיר בדבריו ערב הפסח: | ||
'''{{עוגן1|חיישינן}} למיכמר בישרא.''' הואיל ואין הדחת קרביו דוחה שבת כדאמר בפרק [אלו דברים] {{ממ|[[בבלי/פסחים/סה/ב|לקמן דף סה:]]}}: | '''{{עוגן1|חיישינן}} למיכמר בישרא.''' הואיל ואין הדחת קרביו דוחה שבת כדאמר בפרק [אלו דברים] {{ממ|[[בבלי/פסחים/סה/ב|לקמן דף סה:]]}}{{הערה|ה{{ממק|צל"ח}} מעיר מדוע הוצרכו התוס' לפרש שהפסח יסריח בגלל קרביו ולא פירשו סתם שאי אפשר לצלות את הבשר בשבת והבשר יעמוד ללא צלייה. עיי"ש מה שביאר.}}: | ||
{{שומר דף בבלי|דברי}} | {{שומר דף בבלי|דברי}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:10, 5 באפריל 2021
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
דיוני הלומדים על מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
תמיד נשחט. מאחרינן ליה תרתי שעי. אבל טפי לא שלא היו ריצין לעשות כל כך בצמצום סמוך לחשיכה ורבא דמפרש לקמן מילתיה דר' ישמעאל כסדרו בחול בעלמא כן סדרו בשבת ערב הפסח וקרב הפסח (בשמונה)[1] ומחצה היינו בדוחק משום מכמר בישרא:
מוקמינן ליה אדיניה בו' שעות ומחצה. בריש אמר להן הממונה (יומא דף כח:) פריך ונשחטיה מכי משחרי כתלי פי' מתחלת שבע ומשני משום דלא מכווני:
רבי ישמעאל סבר מוספין קודמים לבזיכין. דוקא בשבת דערב הפסח פליגי דאיכא היתירא שמקדמים אותו מפני עשיית הפסח שאחריו ולא שייך למיגזר אטו חול אבל בשבת דעלמא קרב כסדר החול גזירה שבת אטו חול:
וקעבדינן ליה בז' ומחצה. וא"ת וליעבדיה בתחלת שמונה ופי' בקונטרס לפי שאין חלוק הלחם כלה בסוף שבע ואין נראה לר"י דהא לר"ע קאמר בזיכין בחמש ומוספין בשש משמע לר"ע ליכא שהייה בהקטרה וחילוק לחם אלא שעה ונראה לר"י כלשון אחר שפי' בקונטרס:
מידי ר"ע כסדר הפסח שחל להיות ערב שבת קתני. אע"ג דלרבא נמי איכא למיפרך כדפריך בסמוך רבה בר עולא מידי כסדרו בחול בעלמא כן סדרו בשבת בערב הפסח קתני רבא לא חשיב ליה פירכא דהא ר' ישמעאל אמתני' קאי דקתני דערב הפסח שוה בין בחול בין בשבת ועליה פליג רבי ישמעאל ולכך לא היה צריך להזכיר בדבריו ערב הפסח:
חיישינן למיכמר בישרא. הואיל ואין הדחת קרביו דוחה שבת כדאמר בפרק [אלו דברים] (לקמן דף סה:)[2]: