תוספות/סוטה/יא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(דיוק מקור) |
(הערת המהרש"א) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|ולעולם}} מדה טובה מרובה ממדת פורענות.''' ואם תאמר הא מצינו מדת פורענות גדולה ממדת טובה, דכתיב איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב|דברים לב]]}} גבי מדת פורענות וגבי מדה טובה כתיב ורדפו מכם חמשה מאה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו|ויקרא כו]]}} וי"ל דעדיין גבי מדת פורענות מיירי רדיפה ולא הריגה, אבל הכא דכתיב ורדפו מכם חמשה. סיפא דקרא ונפלו אויביכם לפניכם לחרב. מספר הישר: | '''{{עוגן1|ולעולם}} מדה טובה מרובה ממדת פורענות.''' ואם תאמר הא מצינו מדת פורענות גדולה ממדת טובה, דכתיב איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב|דברים לב]]}} גבי מדת פורענות וגבי מדה טובה כתיב ורדפו מכם חמשה מאה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו|ויקרא כו]]}} וי"ל דעדיין גבי מדת פורענות מיירי רדיפה ולא הריגה, אבל הכא דכתיב ורדפו מכם חמשה. סיפא דקרא ונפלו אויביכם לפניכם לחרב{{הערה|המהרש"א מביא מקשים מדברי הגמרא במו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/טז/ב|טז:]]}} שדוד היה זורק חץ על שמונה מאות חלל והיה מתאנח שלא הרג אלף כדכתיב איכה ירדוף אחד אלף. ולדברי התוספות אמאי היה מתאנח הלא הוי התם רק רדיפה בעלמא.}}. מספר הישר: | ||
'''{{עוגן1|מרים}} המתינה למשה שעה אחת.''' לאו דוקא נקט שעה אלא שליש שעה או רביע, דקתני בתוספתא{{הערה|[[תוספתא/סוטה/ד#א|סוטה פ"ד ה"א]].}} מדה טובה מרובה ממדת פורענות על אחת חמש מאות. אבל קשיא לרבי והא במרגלים נפרע מהם יום לשנה יום לשנה{{הערה|עיין תוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/סוטה/א#ט|פ"א מ"ט]]}} וכלי יקר, שהדין היה ארבעים יום כנגד ארבעים יום אלא שהמתין הקב"ה וכל שנה לא נפרע מהם אלא יום אחד כמבואר שבכל שנה היו מתים בתשעה באב ט"ו אלף מישראל, ובכך לא מת אף אחד מישראל טרם הגיע לגיל שישים.}}, אם כן היתה מרובה מדת פורענות ממדה טובה של מרים, ועוד בפ"ק דחגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ה/ב|דף ה:]]}} דדרש רבי יוחנן אותי יום יום ידרושון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נח#ב|ישעיה נח]]}} שכל העוסק בתורה אפילו יום אחד כאילו עוסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות כתיב במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד|במדבר יד]]}}. אלמא דכי הדדי נינהו. | '''{{עוגן1|מרים}} המתינה למשה שעה אחת.''' לאו דוקא נקט שעה אלא שליש שעה או רביע, דקתני בתוספתא{{הערה|[[תוספתא/סוטה/ד#א|סוטה פ"ד ה"א]].}} מדה טובה מרובה ממדת פורענות על אחת חמש מאות. אבל קשיא לרבי והא במרגלים נפרע מהם יום לשנה יום לשנה{{הערה|עיין תוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/סוטה/א#ט|פ"א מ"ט]]}} וכלי יקר, שהדין היה ארבעים יום כנגד ארבעים יום אלא שהמתין הקב"ה וכל שנה לא נפרע מהם אלא יום אחד כמבואר שבכל שנה היו מתים בתשעה באב ט"ו אלף מישראל, ובכך לא מת אף אחד מישראל טרם הגיע לגיל שישים.}}, אם כן היתה מרובה מדת פורענות ממדה טובה של מרים, ועוד בפ"ק דחגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ה/ב|דף ה:]]}} דדרש רבי יוחנן אותי יום יום ידרושון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נח#ב|ישעיה נח]]}} שכל העוסק בתורה אפילו יום אחד כאילו עוסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות כתיב במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד|במדבר יד]]}}. אלמא דכי הדדי נינהו. | ||
גרסה אחרונה מ־21:52, 16 במאי 2022
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות שאנץ שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות. ואם תאמר הא מצינו מדת פורענות גדולה ממדת טובה, דכתיב איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה (דברים לב) גבי מדת פורענות וגבי מדה טובה כתיב ורדפו מכם חמשה מאה (ויקרא כו) וי"ל דעדיין גבי מדת פורענות מיירי רדיפה ולא הריגה, אבל הכא דכתיב ורדפו מכם חמשה. סיפא דקרא ונפלו אויביכם לפניכם לחרב[1]. מספר הישר:
מרים המתינה למשה שעה אחת. לאו דוקא נקט שעה אלא שליש שעה או רביע, דקתני בתוספתא[2] מדה טובה מרובה ממדת פורענות על אחת חמש מאות. אבל קשיא לרבי והא במרגלים נפרע מהם יום לשנה יום לשנה[3], אם כן היתה מרובה מדת פורענות ממדה טובה של מרים, ועוד בפ"ק דחגיגה (דף ה:) דדרש רבי יוחנן אותי יום יום ידרושון (ישעיה נח) שכל העוסק בתורה אפילו יום אחד כאילו עוסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות כתיב במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום וגו' (במדבר יד). אלמא דכי הדדי נינהו.
- ↑ המהרש"א מביא מקשים מדברי הגמרא במו"ק (טז:) שדוד היה זורק חץ על שמונה מאות חלל והיה מתאנח שלא הרג אלף כדכתיב איכה ירדוף אחד אלף. ולדברי התוספות אמאי היה מתאנח הלא הוי התם רק רדיפה בעלמא.
- ↑ סוטה פ"ד ה"א.
- ↑ עיין תוספות יום טוב (פ"א מ"ט) וכלי יקר, שהדין היה ארבעים יום כנגד ארבעים יום אלא שהמתין הקב"ה וכל שנה לא נפרע מהם אלא יום אחד כמבואר שבכל שנה היו מתים בתשעה באב ט"ו אלף מישראל, ובכך לא מת אף אחד מישראל טרם הגיע לגיל שישים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |