תוספות/גיטין/סז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הערות)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|מתני'}} מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום.''' ואפי' אמר כתבו ותנו:
'''{{עוגן1|מתני'}} מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום.''' ואפי' אמר כתבו ותנו{{הערה|משא"כ בריא איתא לעיל {{ממ|סו.}} שאם אמר כתבו לחוד אין נותנים כי רצה לשחק בה, ופירש"י שהוא מאחר שלא אמר תנו. והטעם שאין לחלק כן לגבי מי שאחזו קורדייקוס, פירש המהרש"א שכיון שאמרינן שדעתיה שגישתא אין טעם חלק בין אמר תנו ללא אמר תנו.}}:


{{הערה|בדפוס וילנה נדפס להלן {{ממ|[[בבלי/גיטין/ע/ב|ע:]]}}.}}'''{{עוגן1|בודקין}} אותו שלש פעמים.''' פי' שלש פעמים על לאו ושלש פעמים על הן דהיינו ששה פעמים בין הכל ובגמרא דקאמר וניחוש דלמא שיחיא דלאו לאו נקטיה אי נמי שיחיא דהן הן לאו משום דלא ניבעי תרוייהו דתרוייהו בעינן כדפירשנו אלא כלומר ובחד מהן או בלאו או בהן אינו בדעתו וי"ס דל"ג אי נמי ובדיקה זו מפרש בירושלמי כיצד בודקין לאו והן אומרים לו נכתוב גט לאשתך אומר הן לאמך אומר לאו לאחותך אומר לאו לבתך אומר לאו כו':
{{הערה|בדפוס וילנה נדפס להלן {{ממ|[[בבלי/גיטין/ע/ב|ע:]]}}.}}'''{{עוגן1|בודקין}} אותו שלש פעמים.''' פי' שלש פעמים על לאו ושלש פעמים על הן דהיינו ששה פעמים בין הכל ובגמרא דקאמר וניחוש דלמא שיחיא דלאו לאו נקטיה אי נמי שיחיא דהן הן לאו משום דלא ניבעי תרוייהו דתרוייהו בעינן כדפירשנו אלא כלומר ובחד מהן או בלאו או בהן אינו בדעתו וי"ס דל"ג אי נמי ובדיקה זו מפרש בירושלמי כיצד בודקין לאו והן אומרים לו נכתוב גט לאשתך אומר הן לאמך אומר לאו לאחותך אומר לאו לבתך אומר לאו כו':


'''{{עוגן1|כרכה}} בסודריה.''' משום דאשכח ביה טעמא דחיורא הוא דעבד הכי והגמרא לא פירשו עד לבסוף:
'''{{עוגן1|כרכה}} בסודריה.''' משום דאשכח ביה טעמא דחיורא הוא דעבד הכי{{הערה|ולא מחמת העצם שהרי אם כן היה סגי בנטילת העצם אחרי שגיששה והרגיש בה. מהרש"א {{ממ|ח"א}}. והתוספות פירשו שכרכו בסודריה היינו כל החתיכה ולא העצם לבדה, וכן פירש רש"י, והכרחם מהמבואר בהמשך הסוגיא שעבדי ריש גלותא הוכיחו שלא אכל את הבשר, וביאר להם הטעם שטעם בה טעם דמצורעת, ומוכח שכרך את כל החתיכה ולא רק את העצם.}} והגמרא לא פירשו עד לבסוף:


<noinclude>{{שולי הגליון}}
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־01:36, 21 באוקטובר 2021

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב

שינון הדף בר"ת


תוספות TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png סז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום. ואפי' אמר כתבו ותנו[1]:

[2]בודקין אותו שלש פעמים. פי' שלש פעמים על לאו ושלש פעמים על הן דהיינו ששה פעמים בין הכל ובגמרא דקאמר וניחוש דלמא שיחיא דלאו לאו נקטיה אי נמי שיחיא דהן הן לאו משום דלא ניבעי תרוייהו דתרוייהו בעינן כדפירשנו אלא כלומר ובחד מהן או בלאו או בהן אינו בדעתו וי"ס דל"ג אי נמי ובדיקה זו מפרש בירושלמי כיצד בודקין לאו והן אומרים לו נכתוב גט לאשתך אומר הן לאמך אומר לאו לאחותך אומר לאו לבתך אומר לאו כו':

כרכה בסודריה. משום דאשכח ביה טעמא דחיורא הוא דעבד הכי[3] והגמרא לא פירשו עד לבסוף:



שולי הגליון


  1. משא"כ בריא איתא לעיל (סו.) שאם אמר כתבו לחוד אין נותנים כי רצה לשחק בה, ופירש"י שהוא מאחר שלא אמר תנו. והטעם שאין לחלק כן לגבי מי שאחזו קורדייקוס, פירש המהרש"א שכיון שאמרינן שדעתיה שגישתא אין טעם חלק בין אמר תנו ללא אמר תנו.
  2. בדפוס וילנה נדפס להלן (ע:).
  3. ולא מחמת העצם שהרי אם כן היה סגי בנטילת העצם אחרי שגיששה והרגיש בה. מהרש"א (ח"א). והתוספות פירשו שכרכו בסודריה היינו כל החתיכה ולא העצם לבדה, וכן פירש רש"י, והכרחם מהמבואר בהמשך הסוגיא שעבדי ריש גלותא הוכיחו שלא אכל את הבשר, וביאר להם הטעם שטעם בה טעם דמצורעת, ומוכח שכרך את כל החתיכה ולא רק את העצם.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף