תוספות/ברכות/ח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(השוואה מול דפוס ישן) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
</noinclude> | |||
'''{{עוגן1|ואפילו}} עטרות ודיבון וכו'.'''<ref>בדפו"ר ותר"פ "ואפי' עטרות ודיבון וכו'" ליתא, והלשון '''ופי'''' רש"י, ועכ"פ הוא ענין חדש.</ref> פי' רש"י אפי' עטרות ודיבון שאין בו תרגום שצריך לקרותו שלשה פעמים בעברי. וקשה אמאי נקט עטרות ודיבון שיש לו מ"מ תרגום ירושלמי. היה לו לומר ראובן ושמעון או פסוקא אחרינא שאין בו תרגום כלל. ויש לומר משום הכי נקט עטרות ודיבון אע"ג<ref>בתר"פ '''שאעפ"י''', וכעי"ז במרדכי {{ממ|"משום דאע"ג"}}.</ref> שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי וצריך<ref>בדפו"ר ותר"פ '''צריך''' {{ממ|ובמרדכי "דצריך"}}.</ref> לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום<ref>בתר"פ צריך לקרות ג' פעמים '''בתרגום מלשון עברי''', והשאר ליתא, וכעי"ז במרדכי "דצריך לקרות עליו תרגום ירושלמי", ובנוסח אושטרייך השאר ליתא. ובמרדכי נוסח ריינוס ממשיך "או צריך לקרותו ג"פ ויותר טוב לקרות פעם שלישי בתרגומו מבלשון עברי", ואולי צ"ל כעי"ז בנדפס {{ממ|ובדפו"ר הגי' '''או''' יותר טוב}}. {{ש}}אמנם בתוס' רבינו יהודה {{ממ|ותוס' ופסקי הרא"ש}} כתבו דיש ספרים שמתורגם כן, וכ"ה בירושלמי, ולפי"ז א"צ לתרגם אחרת מתרגום אונקולוס גם אם יש תרגום ירושלמי שמתרגם הפסוק, רק דנקט הגמ' עטרות ודיבון כיון שיש באמת שם תרגום רק שאינו נצרך כ"כ, ולכן סיימו שם דמ"מ יש להחמיר כפירש"י, דרק פירוש רש"י הוא חומרא אבל הך פירושא קולא הוי. ומ"מ בתלמידי רבינו יונה כתבו כתוס' דילן.</ref>: | |||
'''{{עוגן1|ואפילו}} עטרות ודיבון וכו'.''' פי' רש"י אפי' עטרות ודיבון שאין בו תרגום שצריך לקרותו שלשה פעמים בעברי. וקשה אמאי נקט עטרות ודיבון שיש לו מ"מ תרגום ירושלמי. היה לו לומר ראובן ושמעון או פסוקא אחרינא שאין בו תרגום כלל. ויש לומר משום הכי נקט עטרות ודיבון אע"ג שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי וצריך לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום: | |||
'''{{עוגן1|כאילו}} מתענה תשיעי ועשירי.''' ה"פ אם נצטווה להתענות יום ט'. והקשה רבינו שמואל ב"ר אהרן מינבי"ל מאי קשיא ליה והא כתיב בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב|שמות יב]]}} ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו הכא נמי נימא מאי ערב ערב של עשירי ויש לומר דשאני התם דכתיב תאכלו לבסוף דמשמע הכי בראשון בי"ד בלילה תאכלו מצות. אבל הכא כתיב ועניתם קודם בערב דמשמע ועניתם מיד ביום התשיעי: | '''{{עוגן1|כאילו}} מתענה תשיעי ועשירי.''' ה"פ אם נצטווה להתענות יום ט'. והקשה רבינו שמואל ב"ר אהרן מינבי"ל מאי קשיא ליה והא כתיב בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב|שמות יב]]}} ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו הכא נמי נימא מאי ערב ערב של עשירי ויש לומר דשאני התם דכתיב תאכלו לבסוף דמשמע הכי בראשון בי"ד בלילה תאכלו מצות. אבל הכא כתיב ועניתם קודם בערב דמשמע ועניתם מיד ביום התשיעי: | ||
'''{{עוגן1|ישלים}} פרשיותיו עם הצבור.''' נראה דכל השבוע מכיון דמתחילין לקרות הפרשה דהיינו ממנחת שבת ואילך עד שבת הבאה נקראת עם הצבור ואע"ג דלענין גיטין לא נקרא קמי שבת אלא מרביעי ואילך {{ממ|ב[[בבלי/פסחים/קו/א|פסחים ד' קו.]]}} [וזמן השלמה יש] במדרש ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה משמע דקודם אכילה צריך להשלימה. ומיהו אם השלימה לאחר אכילה שפיר דמי. מ"מ מצוה מן המובחר קודם אכילה: | '''{{עוגן1|ישלים}} פרשיותיו עם הצבור.''' נראה דכל השבוע מכיון דמתחילין לקרות הפרשה דהיינו ממנחת שבת ואילך עד שבת הבאה נקראת עם הצבור ואע"ג דלענין גיטין לא נקרא קמי שבת אלא מרביעי ואילך {{ממ|ב[[בבלי/פסחים/קו/א|פסחים ד' קו.]]}} [וזמן השלמה יש<ref>מגיה דפו"ר "וזהו השלמה". ובתר"פ '''וזמן השלמה''' {{ממ|ותיבת "יש" ליתא}}.</ref>] במדרש{{הערה|במדרש '''יש''' ג' דברים {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה משמע דקודם אכילה צריך להשלימה. ומיהו אם השלימה לאחר אכילה שפיר דמי. מ"מ מצוה מן המובחר קודם אכילה: | ||
'''{{עוגן1|לא}} לעולם ליליא הוא.''' תימא אם כן לימא רבותא שפעמים יש אדם קורא לאחר שיעלה עמוד השחר שני פעמים ויוצא בו משום שחרית ומשום ערבית. וי"ל דהכי קאמר לעולם לילא הוא בשאר מצות דבעינן בהו יום כמו תפילין וציצית. אבל גבי ק"ש לא הואיל ואיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא לאו זמן שכיבה הוא. והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר לאו דוקא מיד הוא דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|לקמן ט:]]}} עד שיכיר בין תכלת לכרתי: | '''{{עוגן1|לא}} לעולם ליליא הוא.''' תימא אם כן לימא רבותא שפעמים יש אדם קורא לאחר שיעלה עמוד השחר שני פעמים ויוצא בו משום שחרית ומשום ערבית. וי"ל דהכי קאמר לעולם לילא הוא בשאר מצות דבעינן בהו יום כמו תפילין וציצית. אבל גבי ק"ש לא הואיל ואיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא לאו זמן שכיבה הוא. והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר לאו דוקא מיד הוא דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|לקמן ט:]]}} עד שיכיר בין תכלת לכרתי: | ||
{{שומר דף בבלי|לעולם}} | {{שומר דף בבלי|לעולם}} | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:18, 14 בספטמבר 2023
ואפילו עטרות ודיבון וכו'.[1] פי' רש"י אפי' עטרות ודיבון שאין בו תרגום שצריך לקרותו שלשה פעמים בעברי. וקשה אמאי נקט עטרות ודיבון שיש לו מ"מ תרגום ירושלמי. היה לו לומר ראובן ושמעון או פסוקא אחרינא שאין בו תרגום כלל. ויש לומר משום הכי נקט עטרות ודיבון אע"ג[2] שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי וצריך[3] לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום[4]:
כאילו מתענה תשיעי ועשירי. ה"פ אם נצטווה להתענות יום ט'. והקשה רבינו שמואל ב"ר אהרן מינבי"ל מאי קשיא ליה והא כתיב בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות (שמות יב) ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו הכא נמי נימא מאי ערב ערב של עשירי ויש לומר דשאני התם דכתיב תאכלו לבסוף דמשמע הכי בראשון בי"ד בלילה תאכלו מצות. אבל הכא כתיב ועניתם קודם בערב דמשמע ועניתם מיד ביום התשיעי:
ישלים פרשיותיו עם הצבור. נראה דכל השבוע מכיון דמתחילין לקרות הפרשה דהיינו ממנחת שבת ואילך עד שבת הבאה נקראת עם הצבור ואע"ג דלענין גיטין לא נקרא קמי שבת אלא מרביעי ואילך (בפסחים ד' קו.) [וזמן השלמה יש[5]] במדרש[6] ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה משמע דקודם אכילה צריך להשלימה. ומיהו אם השלימה לאחר אכילה שפיר דמי. מ"מ מצוה מן המובחר קודם אכילה:
לא לעולם ליליא הוא. תימא אם כן לימא רבותא שפעמים יש אדם קורא לאחר שיעלה עמוד השחר שני פעמים ויוצא בו משום שחרית ומשום ערבית. וי"ל דהכי קאמר לעולם לילא הוא בשאר מצות דבעינן בהו יום כמו תפילין וציצית. אבל גבי ק"ש לא הואיל ואיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא לאו זמן שכיבה הוא. והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר לאו דוקא מיד הוא דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין (לקמן ט:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי:
- ↑ בדפו"ר ותר"פ "ואפי' עטרות ודיבון וכו'" ליתא, והלשון ופי' רש"י, ועכ"פ הוא ענין חדש.
- ↑ בתר"פ שאעפ"י, וכעי"ז במרדכי ("משום דאע"ג").
- ↑ בדפו"ר ותר"פ צריך (ובמרדכי "דצריך").
- ↑ בתר"פ צריך לקרות ג' פעמים בתרגום מלשון עברי, והשאר ליתא, וכעי"ז במרדכי "דצריך לקרות עליו תרגום ירושלמי", ובנוסח אושטרייך השאר ליתא. ובמרדכי נוסח ריינוס ממשיך "או צריך לקרותו ג"פ ויותר טוב לקרות פעם שלישי בתרגומו מבלשון עברי", ואולי צ"ל כעי"ז בנדפס (ובדפו"ר הגי' או יותר טוב).
אמנם בתוס' רבינו יהודה (ותוס' ופסקי הרא"ש) כתבו דיש ספרים שמתורגם כן, וכ"ה בירושלמי, ולפי"ז א"צ לתרגם אחרת מתרגום אונקולוס גם אם יש תרגום ירושלמי שמתרגם הפסוק, רק דנקט הגמ' עטרות ודיבון כיון שיש באמת שם תרגום רק שאינו נצרך כ"כ, ולכן סיימו שם דמ"מ יש להחמיר כפירש"י, דרק פירוש רש"י הוא חומרא אבל הך פירושא קולא הוי. ומ"מ בתלמידי רבינו יונה כתבו כתוס' דילן. - ↑ מגיה דפו"ר "וזהו השלמה". ובתר"פ וזמן השלמה (ותיבת "יש" ליתא).
- ↑ במדרש יש ג' דברים (הגהות הב"ח).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |