תוספות/ברכות/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הערת שולייים)
(קושיית מהר"י על יישוב התוס' ויישוב הבן יהוידע)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


'''{{עוגן1|שאלמלי}} כעסתי לא נשתייר וכו'.''' ואם תאמר מה היה יכול לומר בשעת רגע. יש לומר כלם. אי נמי מאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה היה מזיק אפילו לאחר כן{{הערה|במחצית השקל {{ממ|[[מחצית השקל/אורח חיים/ו#ו|סימן ו סק"ו]]}} הביא משו"ת בית יעקב שלמד מדברי התוס' שהכל נמשך אחר התחלת הדבר, ולמד מכך לתפילת ציבור שכיון שעת רצון הוא בשעה שהציבור מתפללין לכן אף מה שממשיך אחר שסיימו הציבור את תפילתם מכל מקום עדיין עת רצון הוא, ומכח זה חלק על הלבוש שכתב לומר תהילים קודם התפילה אלא יאמרם אחר התפילה, וכן הביא מהאר"י שההשפעה היורדת בשעת תפילת הציבור ממשיכה על עסק היחיד שממשיך לעסוק בבית הכנסת אחר תפילת הציבור.}}:
'''{{עוגן1|שאלמלי}} כעסתי לא נשתייר וכו'.''' ואם תאמר מה היה יכול לומר בשעת רגע. יש לומר כלם{{הערה|ב{{ממק|בן יהוידע}} הביא דברי מהר"י שיישוב התוס' דחוק שמה יועיל שיאמר "כלם" כיון שאינו אומר על איזו אומה אומר דבריו. ויישב הבן יהודיע שכוונת התוס' שאין צריך לומר בשעת הזעם אלא את עיקר הקללה ואחר כך יפרט את מי קילל, ובזה חלוק יישוב זה מיישוב התוס' השני שצריך לומר כל הפרטים בשעת הזעם אלא שעת הזעם נמשך כל שעה שעומד בקללתו.}}. אי נמי מאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה היה מזיק אפילו לאחר כן{{הערה|במחצית השקל {{ממ|[[מחצית השקל/אורח חיים/ו#ו|סימן ו סק"ו]]}} הביא משו"ת בית יעקב שלמד מדברי התוס' שהכל נמשך אחר התחלת הדבר, ולמד מכך לתפילת ציבור שכיון שעת רצון הוא בשעה שהציבור מתפללין לכן אף מה שממשיך אחר שסיימו הציבור את תפילתם מכל מקום עדיין עת רצון הוא, ומכח זה חלק על הלבוש שכתב לומר תהילים קודם התפילה אלא יאמרם אחר התפילה, וכן הביא מהאר"י שההשפעה היורדת בשעת תפילת הציבור ממשיכה על עסק היחיד שממשיך לעסוק בבית הכנסת אחר תפילת הציבור.}}:


'''{{עוגן1|ההוא}} צדוקי דהוה בשבבותיה דריב"ל כו' לאו אורח ארעא.''' אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין. היינו בידי אדם אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא עובד כוכבים ניחא דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין:
'''{{עוגן1|ההוא}} צדוקי דהוה בשבבותיה דריב"ל כו' לאו אורח ארעא.''' אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין. היינו בידי אדם אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא עובד כוכבים ניחא דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין:

גרסה אחרונה מ־08:25, 30 במרץ 2020

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
לקוטי שלמה
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


תוספות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

שאלמלי כעסתי לא נשתייר וכו'. ואם תאמר מה היה יכול לומר בשעת רגע. יש לומר כלם[1]. אי נמי מאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה היה מזיק אפילו לאחר כן[2]:

ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דריב"ל כו' לאו אורח ארעא. אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין. היינו בידי אדם אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא עובד כוכבים ניחא דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין:




שולי הגליון


  1. בבן יהוידע הביא דברי מהר"י שיישוב התוס' דחוק שמה יועיל שיאמר "כלם" כיון שאינו אומר על איזו אומה אומר דבריו. ויישב הבן יהודיע שכוונת התוס' שאין צריך לומר בשעת הזעם אלא את עיקר הקללה ואחר כך יפרט את מי קילל, ובזה חלוק יישוב זה מיישוב התוס' השני שצריך לומר כל הפרטים בשעת הזעם אלא שעת הזעם נמשך כל שעה שעומד בקללתו.
  2. במחצית השקל (סימן ו סק"ו) הביא משו"ת בית יעקב שלמד מדברי התוס' שהכל נמשך אחר התחלת הדבר, ולמד מכך לתפילת ציבור שכיון שעת רצון הוא בשעה שהציבור מתפללין לכן אף מה שממשיך אחר שסיימו הציבור את תפילתם מכל מקום עדיין עת רצון הוא, ומכח זה חלק על הלבוש שכתב לומר תהילים קודם התפילה אלא יאמרם אחר התפילה, וכן הביא מהאר"י שההשפעה היורדת בשעת תפילת הציבור ממשיכה על עסק היחיד שממשיך לעסוק בבית הכנסת אחר תפילת הציבור.



< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.