תוספות/ברכות/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הגהות הב"ח)
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


'''{{עוגן1|קשיא}} דר' מאיר אדר' מאיר.''' דלא מצי למימר בשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שעורא הוא דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפי' רש"י שפי' שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע"ש. {{הערה|גי' מהרש"ל. ורש"א גריס '''אי נמי'''. מסורת הש"ס.}}[וגם כן] לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש:  
'''{{עוגן1|קשיא}} דר' מאיר אדר' מאיר.''' דלא מצי למימר בשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שעורא הוא דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפי' רש"י שפי' שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע"ש. {{הערה|גי' מהרש"ל. ורש"א גריס '''אי נמי'''. מסורת הש"ס.}}[וגם כן]{{הערה|דהיינו בע"ש. '''אי נמי''' לא מסתברא {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש:  


'''{{עוגן1|קשיא}} דרבי אליעזר אדרבי אליעזר.''' דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא{{הערה|[[צל"ח/ברכות/ג/א|צל"ח]], [[מצפה איתן/ברכות/ג/א|מצפה איתן]], [[לחם סתרים/ברכות/ג/א|לחם סתרים]] ו[[עטרת ראש/ברכות/ג/א|עטרת ראש]] הקשו איך אפשר שיהיו שעה שקידש היום ושעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שיעורא, הלא קידש היום הוא בשעת בין השמשות וכהנים נכנסין לאכול בצאת הכוכבים, כמו שכתב רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משעה שקדש|ב: ד"ה משעה שקדש]]}}.{{ש}} ובמצפה איתן יישב שרבי אליעזר סובר דתרומה בזמן הזה דרבנן, כמו שכתבו התוס' בשבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/טז/א|טז.]]}} וביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: ד"ה ירושה]]}}, ומשום כך אפשר שמיקל אף באכילת תרומה שתהא משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן. וכן כתב בבאר אברהם. ובאור החמה כתב שדוחק לומר בדעת רבי אליעזר שמשעת בין השמשות יוכלו כהנים לאכול בתרומתן נגד כל סתמא דמשנה ולא מצינו בשום מקום שיסבור כך רבי אליעזר. ולכאורה קשה אם כן מה יישבו התוס' ר"א היינו ר"י הרי י"ל שכוונת רבי יהושע לצאת הכוכבים, וכתב בבכורי ציון {{ממ|מערכה א פרח ראשון}} שדעת רבי יהושע אף היא שתרומה בזמן הזה דרבנן כמו שכתבו התוס' ביבמות שם ואם כן אף הוא ע"כ קאי אזמן בין השמשות כדעת רבי אליעזר. ובעיקר הסברא שמותרים לאכול משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן לקולא. עי' שו"ת שערי ציון {{ממ|[[שערי ציון/ג/א|ח"ג סימן א]]}} שכתב שהוא דבר שיש לו מתירין על ידי טבילה ולכן אף בתרומה בזמן הזה דרבנן יהיו אסורים באכילתה בשעת בין השמשות. אך עיין ביכורי ציון {{ממ|מערכה א' פרח שני}} שדחה ע"פ דברי הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קד|יו"ד סימן קד]]}} שבדבר שהוא רק טעם ולא ממשו של איסור אין אומרים בו דינא דדבר שיש לו מתירין, ודימו האחרונים זאת למקום שהספק הוא בדבר שאינו ניכר הוי כספק בטעם, ואם כן אף הכא שאין הפסק על התרומה אלא על הכן אם הוא עדיין טמא או טהור הוי ספק בדבר שאינו ניכר ולא שייך בכהאי גוונא להחמיר מטעם דבר שיש לו מתירין.{{ש}}ובצל"ח כתב שאין לומר בכוונת התוס' שהכהנים נכנסים קודם צאת הכוכבים ובעוד שמכינים להם האכילה יהיה צאת הכוכבים, על דרך מה שכתבו התוס' לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משהעני|ב: ד"ה משהעני]]}} לענין ק"ש בשעה שהעני אוכל, שהרי בכהנים לא שייך סברא זו {{ממ|עי"ש הטעם}} ועוד שאם כך לא יישבו התוס' כלום, כי לשונו של רבי יהושע 'משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומה' מורה בודאי על צאת הכוכבים, ואם כן לאו היינו רבי אליעזר.{{ש}}ובאופן אחר פירש הצל"ח שכוונת התוס' לומר שדעת רבי אליעזר כדעת רבי יוסי שבין השמשות כהרף עין, ולכן זמן קידוש היום שהוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים חד זימנא הוא עם שעת צאת הכוכבים עצמה.{{ש}}ובעוד יוסף חי ובאור החמה פירשו קושיית התוס' שנפרש לשון רבי אליעזר משעה שקידש היום דהיינו בתורת ודאי ולא בתורת ספק וכוונתו לשעת צאת הכוכבים ולא לשעת בין השמשות.}} דא"כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :
'''{{עוגן1|קשיא}} דרבי אליעזר אדרבי אליעזר.''' דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא{{הערה|[[צל"ח/ברכות/ג/א|צל"ח]], [[מצפה איתן/ברכות/ג/א|מצפה איתן]], [[לחם סתרים/ברכות/ג/א|לחם סתרים]] ו[[עטרת ראש/ברכות/ג/א|עטרת ראש]] הקשו איך אפשר שיהיו שעה שקידש היום ושעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שיעורא, הלא קידש היום הוא בשעת בין השמשות וכהנים נכנסין לאכול בצאת הכוכבים, כמו שכתב רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משעה שקדש|ב: ד"ה משעה שקדש]]}}.{{ש}} ובמצפה איתן יישב שרבי אליעזר סובר דתרומה בזמן הזה דרבנן, כמו שכתבו התוס' בשבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/טז/א|טז.]]}} וביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: ד"ה ירושה]]}}, ומשום כך אפשר שמיקל אף באכילת תרומה שתהא משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן. וכן כתב בבאר אברהם. ובאור החמה כתב שדוחק לומר בדעת רבי אליעזר שמשעת בין השמשות יוכלו כהנים לאכול בתרומתן נגד כל סתמא דמשנה ולא מצינו בשום מקום שיסבור כך רבי אליעזר. ולכאורה קשה אם כן מה יישבו התוס' ר"א היינו ר"י הרי י"ל שכוונת רבי יהושע לצאת הכוכבים, וכתב בבכורי ציון {{ממ|מערכה א פרח ראשון}} שדעת רבי יהושע אף היא שתרומה בזמן הזה דרבנן כמו שכתבו התוס' ביבמות שם ואם כן אף הוא ע"כ קאי אזמן בין השמשות כדעת רבי אליעזר. ובעיקר הסברא שמותרים לאכול משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן לקולא. עי' שו"ת שערי ציון {{ממ|[[שערי ציון/ג/א|ח"ג סימן א]]}} שכתב שהוא דבר שיש לו מתירין על ידי טבילה ולכן אף בתרומה בזמן הזה דרבנן יהיו אסורים באכילתה בשעת בין השמשות. אך עיין ביכורי ציון {{ממ|מערכה א' פרח שני}} שדחה ע"פ דברי הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קד|יו"ד סימן קד]]}} שבדבר שהוא רק טעם ולא ממשו של איסור אין אומרים בו דינא דדבר שיש לו מתירין, ודימו האחרונים זאת למקום שהספק הוא בדבר שאינו ניכר הוי כספק בטעם, ואם כן אף הכא שאין הפסק על התרומה אלא על הכן אם הוא עדיין טמא או טהור הוי ספק בדבר שאינו ניכר ולא שייך בכהאי גוונא להחמיר מטעם דבר שיש לו מתירין.{{ש}}ובצל"ח כתב שאין לומר בכוונת התוס' שהכהנים נכנסים קודם צאת הכוכבים ובעוד שמכינים להם האכילה יהיה צאת הכוכבים, על דרך מה שכתבו התוס' לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משהעני|ב: ד"ה משהעני]]}} לענין ק"ש בשעה שהעני אוכל, שהרי בכהנים לא שייך סברא זו {{ממ|עי"ש הטעם}} ועוד שאם כך לא יישבו התוס' כלום, כי לשונו של רבי יהושע 'משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומה' מורה בודאי על צאת הכוכבים, ואם כן לאו היינו רבי אליעזר.{{ש}}ובאופן אחר פירש הצל"ח שכוונת התוס' לומר שדעת רבי אליעזר כדעת רבי יוסי שבין השמשות כהרף עין, ולכן זמן קידוש היום שהוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים חד זימנא הוא עם שעת צאת הכוכבים עצמה.{{ש}}ובעוד יוסף חי ובאור החמה פירשו קושיית התוס' שנפרש לשון רבי אליעזר משעה שקידש היום דהיינו בתורת ודאי ולא בתורת ספק וכוונתו לשעת צאת הכוכבים ולא לשעת בין השמשות.}} דא"כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע:


'''{{עוגן1|למאן}} דגני בבית אפל.''' וא"ת והלא רבי אליעזר בעי {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|לקמן ד' ט:]]}} עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק"ש של שחרית. וי"ל מ"מ כיון שידע מתי יעלה עמוד השחר. קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת:  
'''{{עוגן1|למאן}} דגני בבית אפל.''' וא"ת והלא רבי אליעזר בעי {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|לקמן ד' ט:]]}} עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק"ש של שחרית. וי"ל מ"מ כיון שידע מתי יעלה עמוד השחר. קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת:  

גרסה מ־23:04, 14 בספטמבר 2021

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
התוספות כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חדות יעקב
צל"ח
הג"מ יחזקאל לנדא
פתח עינים
קרן אורה
מהר"צ חיות
רש"ש
בית נתן
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


תוספות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

קשיא דר' מאיר אדר' מאיר. דלא מצי למימר בשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שעורא הוא דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפי' רש"י שפי' שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע"ש. [1][וגם כן][2] לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש:

קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר. דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא[3] דא"כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע:

למאן דגני בבית אפל. וא"ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ט:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק"ש של שחרית. וי"ל מ"מ כיון שידע מתי יעלה עמוד השחר. קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת:

היה לך להתפלל תפילה קצרה. לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. א"כ לפי' הקונ' שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע"כ היינו תפלה אחרינא כדמפרש לקמן[4] צרכי עמך מרובים וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה. ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים. מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ"ה תפלה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע"ג דלייט עלה אביי [5]אמאן דמתפלל הביננו. היינו דוקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרי' לקמן מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. הכי קאמר בין תפלה קצרה דאמר בפ' תפלת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל ודאי תפלה קצרה דהכא צ"ל הביננו[6]:

ועונין יהא שמיה הגדול מבורך. מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי יהא שמיה רבא שזו תפלה שאנו מתפללין שימלא שמו כדכתיב (שמות יז) כי יד על כס יה שלא יהא שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק ופירושו כך יהא שמי"ה שם יה רבא כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם ומבורך לעולם הוי תפלה אחרת כלומ' ומבורך לעולם הבא. וזה לא נראה מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול מבורך משמע דתפלה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך[7] וגם מה שאומרי' העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפלה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון תרגום [8]שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו וזה אינו נראה שהרי כמה תפלות יפות שהם בלשון עברי אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה (דף מט.) אין העולם מתקיים אלא אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כולם לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם:



שולי הגליון


  1. גי' מהרש"ל. ורש"א גריס אי נמי. מסורת הש"ס.
  2. דהיינו בע"ש. אי נמי לא מסתברא (הגהות הב"ח).
  3. צל"ח, מצפה איתן, לחם סתרים ועטרת ראש הקשו איך אפשר שיהיו שעה שקידש היום ושעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שיעורא, הלא קידש היום הוא בשעת בין השמשות וכהנים נכנסין לאכול בצאת הכוכבים, כמו שכתב רש"י לעיל (ב: ד"ה משעה שקדש).
    ובמצפה איתן יישב שרבי אליעזר סובר דתרומה בזמן הזה דרבנן, כמו שכתבו התוס' בשבועות (טז.) וביבמות (פב: ד"ה ירושה), ומשום כך אפשר שמיקל אף באכילת תרומה שתהא משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן. וכן כתב בבאר אברהם. ובאור החמה כתב שדוחק לומר בדעת רבי אליעזר שמשעת בין השמשות יוכלו כהנים לאכול בתרומתן נגד כל סתמא דמשנה ולא מצינו בשום מקום שיסבור כך רבי אליעזר. ולכאורה קשה אם כן מה יישבו התוס' ר"א היינו ר"י הרי י"ל שכוונת רבי יהושע לצאת הכוכבים, וכתב בבכורי ציון (מערכה א פרח ראשון) שדעת רבי יהושע אף היא שתרומה בזמן הזה דרבנן כמו שכתבו התוס' ביבמות שם ואם כן אף הוא ע"כ קאי אזמן בין השמשות כדעת רבי אליעזר. ובעיקר הסברא שמותרים לאכול משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן לקולא. עי' שו"ת שערי ציון (ח"ג סימן א) שכתב שהוא דבר שיש לו מתירין על ידי טבילה ולכן אף בתרומה בזמן הזה דרבנן יהיו אסורים באכילתה בשעת בין השמשות. אך עיין ביכורי ציון (מערכה א' פרח שני) שדחה ע"פ דברי הרמ"א (יו"ד סימן קד) שבדבר שהוא רק טעם ולא ממשו של איסור אין אומרים בו דינא דדבר שיש לו מתירין, ודימו האחרונים זאת למקום שהספק הוא בדבר שאינו ניכר הוי כספק בטעם, ואם כן אף הכא שאין הפסק על התרומה אלא על הכן אם הוא עדיין טמא או טהור הוי ספק בדבר שאינו ניכר ולא שייך בכהאי גוונא להחמיר מטעם דבר שיש לו מתירין.
    ובצל"ח כתב שאין לומר בכוונת התוס' שהכהנים נכנסים קודם צאת הכוכבים ובעוד שמכינים להם האכילה יהיה צאת הכוכבים, על דרך מה שכתבו התוס' לעיל (ב: ד"ה משהעני) לענין ק"ש בשעה שהעני אוכל, שהרי בכהנים לא שייך סברא זו (עי"ש הטעם) ועוד שאם כך לא יישבו התוס' כלום, כי לשונו של רבי יהושע 'משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומה' מורה בודאי על צאת הכוכבים, ואם כן לאו היינו רבי אליעזר.
    ובאופן אחר פירש הצל"ח שכוונת התוס' לומר שדעת רבי אליעזר כדעת רבי יוסי שבין השמשות כהרף עין, ולכן זמן קידוש היום שהוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים חד זימנא הוא עם שעת צאת הכוכבים עצמה.
    ובעוד יוסף חי ובאור החמה פירשו קושיית התוס' שנפרש לשון רבי אליעזר משעה שקידש היום דהיינו בתורת ודאי ולא בתורת ספק וכוונתו לשעת צאת הכוכבים ולא לשעת בין השמשות.
  4. [ דף כ"ט:]. מסורת הש"ס.
  5. [לקמן כ"ט. וע"ש תוס' ד"ה לייט]. מסורת הש"ס.
  6. ובטעם שנקראת תפילה קצרה, כתב הרשב"א שאף היא נתקנה להתפלל בדרך וכדמשמע לקמן (ל.) דאמרינן התם מאי איכא בין הביננול תפילה קצרה כו' וכי אתא לביתיה לא הדר ומצלי.
  7. המהרש"א מבאר שהתוס' לגירסתם מפרשים שאי אפשר לפרש כדעת המחזור ויטרי כיון שתיבת "הגדול" כתובה בה"א הידיעה, אך כתב שנראה לגרוס "שמו הגדול מבורך" בלשון הקודש, וכ"ה לקמן (כא:), ולפי זה יש טעם נוסף שאי אפשר לפרש כפירוש מחזור ויטרי, יהא שם י-ה מבורך.
  8. [כדאיתא שבת י"ב: ול"ג.]. מסורת הש"ס.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.