תוספות/ברכות/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוס' ד"ה אם כן לשיטתם בד"ה דילמא
(ביאור הפני יהושע דרש"י לא ניח"ל בפירוש התוס')
(תוס' ד"ה אם כן לשיטתם בד"ה דילמא)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


'''{{עוגן1|דילמא}} ביאת אורו הוא.''' פי' רש"י עד שיזרח אורו של יום השמיני ומאי וטהר טהר גברא שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ותימא לפירושו לפרוך אההיא דהערל {{ממ|[[בבלי/יבמות/עד/ב|דף עד:]]}} דהעריב שמשו אוכל בתרומה וכו' מנלן דביאת שמשו הוא. ועוד היכי מצי למימר דמיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למכתב בקרא וזרח השמש וטהר כמו ממזרח השמש {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כא|במדבר כא]]}} או לשון יציאה כמו השמש יצא על הארץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט|בראשית יט]]}} ונקט בקרא ובא השמש אלמא דהיינו שקיעת החמה. ועוד דבסמוך קא מבעיא ליה האי ובא השמש אי ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא זכר לדבר וכו' תפשוט ממתניתין{{הערה|המהרש"א הק' מפני מה לא הקשו התוס' תפשוט ממתניתין דידן שהרי בקריאת שמע של ערבית עסקינן ומוכח דהאי וטהר טהר יומא, וכה"ק הבעל המאור {{דיוק מקור}}. ויישב, שקו' התוס' אינה שהיה יכול להקשות ממשנה ולא מברייתא אלא שהיה יכול להקשות ממשנה העוסקת בדיני תרומה ולא מברייתא או משנה העוסקת בהלכות קריאת שמע.}} {{ממ|ד[[משנה/נגעים/יד|דנגעים פי"ד]]}} העריב שמשו אוכל בתרומה אלמא דהיינו ביאת שמש. וי"ל דה"פ ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא ממש ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים דילמא ביאת אורו הוא דהיינו תחלתה של שקיעת החמה והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום חמש מילין עד צאת הכוכבים ומאי וטהר טהר גברא והשתא למתניתין דהערל לא קשה מידי דמצי למימר העריב שמשו דהתם היינו ביאת אורו ואף מהתם לא תפשוט דהיינו צאת הכוכבים. משום הכי איצטריך לאתויי הכא הברייתא דצאת הכוכבים{{הערה|עי' [[פני יהושע/ברכות/ב/ב|פני יהושע]] שרש"י לא ניחא ליה בפירוש התוס' משום שהלשון 'ביאת אורו' משמע טפי צאת הכוכבים מהלשון 'ביאת השמש', ובאמת ה[[רשב"א/ברכות/ב/ב|רשב"א]]}} והבעל המאור{{דיוק מקור}} גרסו בגמרא להפך 'וממאי דהאי כו' ביאת אורו הוא דילמא ביאת שמשו', אך גירסת תוס' ורש"י כלפנינו ולגירסא זו קשה לפרש כפירוש התוס'.}}:
'''{{עוגן1|דילמא}} ביאת אורו הוא.''' פי' רש"י עד שיזרח אורו של יום השמיני ומאי וטהר טהר גברא שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ותימא לפירושו לפרוך אההיא דהערל {{ממ|[[בבלי/יבמות/עד/ב|דף עד:]]}} דהעריב שמשו אוכל בתרומה וכו' מנלן דביאת שמשו הוא. ועוד היכי מצי למימר דמיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למכתב בקרא וזרח השמש וטהר כמו ממזרח השמש {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כא|במדבר כא]]}} או לשון יציאה כמו השמש יצא על הארץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט|בראשית יט]]}} ונקט בקרא ובא השמש אלמא דהיינו שקיעת החמה. ועוד דבסמוך קא מבעיא ליה האי ובא השמש אי ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא זכר לדבר וכו' תפשוט ממתניתין{{הערה|המהרש"א הק' מפני מה לא הקשו התוס' תפשוט ממתניתין דידן שהרי בקריאת שמע של ערבית עסקינן ומוכח דהאי וטהר טהר יומא, וכה"ק הבעל המאור {{דיוק מקור}}. ויישב, שקו' התוס' אינה שהיה יכול להקשות ממשנה ולא מברייתא אלא שהיה יכול להקשות ממשנה העוסקת בדיני תרומה ולא מברייתא או משנה העוסקת בהלכות קריאת שמע.}} {{ממ|ד[[משנה/נגעים/יד|דנגעים פי"ד]]}} העריב שמשו אוכל בתרומה אלמא דהיינו ביאת שמש. וי"ל דה"פ ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא ממש ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים דילמא ביאת אורו הוא דהיינו תחלתה של שקיעת החמה והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום חמש מילין עד צאת הכוכבים ומאי וטהר טהר גברא והשתא למתניתין דהערל לא קשה מידי דמצי למימר העריב שמשו דהתם היינו ביאת אורו ואף מהתם לא תפשוט דהיינו צאת הכוכבים. משום הכי איצטריך לאתויי הכא הברייתא דצאת הכוכבים{{הערה|עי' [[פני יהושע/ברכות/ב/ב|פני יהושע]] שרש"י לא ניחא ליה בפירוש התוס' משום שהלשון 'ביאת אורו' משמע טפי צאת הכוכבים מהלשון 'ביאת השמש', ובאמת ה[[רשב"א/ברכות/ב/ב|רשב"א]] והבעל המאור{{דיוק מקור}} גרסו בגמרא להפך 'וממאי דהאי כו' ביאת אורו הוא דילמא ביאת שמשו', אך גירסת תוס' ורש"י כלפנינו ולגירסא זו קשה לפרש כפירוש התוס'.}}:


'''{{עוגן1|אם}} כן לימא קרא ויטהר.''' אף על גב דבכמה מקומות כתיב וטהר. התם ליכא למיטעי אבל הכא דאיכא למיטעי הוה ליה למכתב ויטהר:
'''{{עוגן1|אם}} כן לימא קרא ויטהר.''' אף על גב דבכמה מקומות כתיב וטהר. התם ליכא למיטעי אבל הכא דאיכא למיטעי הוה ליה למכתב ויטהר{{הערה|עי' [[ראש יוסף/ברכות/ב/ב|ראש יוסף]] שהתוס' לשיטתם {{ממ|תוספות/ברכות/ב/ב#דילמא|ד"ה דילמא]]}} דויטהר היינו בשקיעת החמה, שהרי לדעת רש"י דאיירי בשחרית צריך לכתוב ויטהר בלשון ציווי שיביא קרבנותיו.}}:


'''{{עוגן1|משעה}} שהעני נכנס לאכול פתו במלח.''' תימא עני גופיה מתי יתפלל דהא אמרת זמן אכילתו היינו זמן ק"ש וכיון שבא זמן ק"ש אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא כדתניא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|דף ד:]]}} וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה ויש לומר דזמן תפלה הוי קודם לזמן סעודה דלאו דוקא משעני נכנס לאכול אלא פורתא מעיקרא קאמר שעד שיכינו לו סעודתו יקרא ויתפלל:  
'''{{עוגן1|משעה}} שהעני נכנס לאכול פתו במלח.''' תימא עני גופיה מתי יתפלל דהא אמרת זמן אכילתו היינו זמן ק"ש וכיון שבא זמן ק"ש אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא כדתניא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|דף ד:]]}} וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה ויש לומר דזמן תפלה הוי קודם לזמן סעודה דלאו דוקא משעני נכנס לאכול אלא פורתא מעיקרא קאמר שעד שיכינו לו סעודתו יקרא ויתפלל: