שרשי הים/ביכורים/ח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־12:48, 29 במרץ 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png ביכורים TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
חשק שלמה
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

שורש דין מפריש חלתו קמח

המפריש חלתו קמח אינה חלה כו'. הנה הטור בסי' שכ"ז כתב וז"ל אין חיוב חלה עד דתתדבק העיסה כו' אבל אם הפרישה קודם אין שם חלה עליה לפטור העיסה כו' וכתב הר"א ממיץ דוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח אבל מפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימים ע"כ ושמעתי מפי הרב המובהק חיים מודעי נר"ו ביום הקהל שבת הגדול שנת התקמ"ט שהק' ע"ד הר"א ממיץ מההיא דפ' הא"מ דמ"ו ע"ב עלה דאמר שמואל המקדש אחותו דהמעות מתנה אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ויהיב לשם מתנה ואמרינן עלה מתיב רבינא המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן ואמאי גזל ביד כהן נימא אדם יודע שאין מפרישין קמח ונתן לשם מתנה ומשני שאני התם דנפיק חורבא מינה זימנין דאית ליה לכהן פחות מה' רבעי קמח והאי אליש ליה בהדי הדדי וקסבר נתקנה עיסתו ואתי למיכל בטיבלה ופרכינן והא אמרת אדם יודע שאין מפרישין קמח כו' ומשנינן יודע ואינו יודע יודע שאין מפרישין חלה קמח ואינו יודע דסבר טעמא מאי משום טירחא דכהן וטירחא דכהן אחלתי' יע"ש והשתא לדעת הר"א ממיץ אמאי הוי גזל ביד כהן נימא אדם יודע שאין מפרישין חלה קמח ואיהו מפריש ואמר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה ולהכי יהביה לכהן לשם חלה לכשתילוש ותעשה עיסה א"ד.
ולדידי אהמ"ר הא לא קשיא כלל דאם הפרי' קמח זה לכשתעשה עיסה שיחול עליה שם חלה הול"ל לכהן בהדייא דקמח זה קרא עליה שם חלה לכשתהא נילוש כדי שידע הכהן ולא יאכל ממנו עד שידע שב"הב לש שאר הקמח ואז חל שם חלה על הקמח הזה הנילוש ביד הכהן דכל עוד שלא לש שאר הקמח לא חל שם חלה על קמח זה וטבל הוא עדיין וכ"כ בהדייא הרב הפרישה ע"ד הר"א ממיץ וז"ל ואומר כשתעשה עיסה כו' פי' החלה והקמח והנשאר עכ"ל ולבר מן דין הרי מעיקרא דקאמר שמואל אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ויהיב לשם מתנה ופרכינן ונימא ליה בהדייא לשם מתנה ומשנינן סבר כסיפא ליה מילתא והשתא הכא דליכא האי טעמא אם איתא דקמח זה אפרישי' לשם חלה לכשיהא נילוש לימא ליה לכהן בהדייא שהוא לשם חלה לכשיהא נילוש ובודאי דמתניתין מיירי דבהדייא קאמר כשנותנו לקמח זה ביד כהן לשם חלה דאפרשיה לשם חלה מהשתא ולהכי קתני מתני' דגזל ביד כהן וכיון שכן תו לא מצי משני דלכשיהא נילוש קאמר ודוק ועיין להרב אורח מישור בשיטתו לנזיר די"ב בתוס' ד"ה אסור בכל הנשים מ"ש במ"ש התוס' על מה שנהגו שהאשה אומרת לחבירתה לושי לי קמח והפרישי חלה יע"ש ע"פ דברי הר"א ממיץ הללו ודוק.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.