שרשי הים/איסורי ביאה/יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ איסורי ביאה יב

ד

שורש דין הבועל כותית קנאין פוגעין בו

כל הבועל גויה כו' והוא שיבעול כו' אם פגעו בו קנאים והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין כו'. הכי איתא בסנהדרין פרק הנשרפין דפ"ב ע"א ובע"ז פרק אין מעמידין דל"ו ע"ב וכתב מרן החבי"ב בא"ה סימן י"ו הג"הט אות ב' מ"ש הר"ב תה"ד בסי' רי"ט וע"ע בתה"ד סימן רכ"ב תוך התשובה ומהרי"ל בתשו' סימן רל"ג ומהרי"קו שורש קע"ו ומהר"י מינץ סימן י"ב והרד"ך בית ט' ח"ב והרא"ם ח"א סימן ס"ז דה"ה בישראלית הנבעלת לגוי קנאים פוגעים בה ותמה על מרן ב"י ז"ל שכתב בתשו' סימן י"ב מדיני גיטין משמיה דנפשי' דישר' הבא על הגויה שמענו אבל ישראלית הבא עליה גוי לא שמענו דבפ' החולץ כתב המרדכי משם רבינו אברהם דגם בישראלית הנבעלת לגוי קנאים פוגעים בה וה"ה למשומד עכ"ל ותמהני טובא איך אשתמיט מיניה דברי הר"ן ז"ל ביומא שכתב ע"ש הרמב"ן דנכרי הבא על בת ישר' לאו בכלל ג"ע הוא דאי בגזרת ב"ד של שם גזרו עליו ואי דרך חתנות מלא תתחתן בם נפקא ולא הוי בכלל ג"ע אלא אשת איש דיש' א"נ יש' הבא על הגויה דחייבי מיתות הוא דקנאים פוגעים בו כו' ובהכי ניחא ליה הא דאמרינן בפ' בן סורר גבי אסתר דאע"ג דהוה פרהסיא להנאת עצמן שרי ואי ישראלית לגוי הוי בכלל ג"ע מה מקום יש לחלק בין הנאת עצמן למכוין להעבירו הרי אמרו אין מתרפאין בעצי ע"ז יע"ש והדברים הללו הביאן מרן ב"י בי"ד סימן קנ"ז יע"ש מוכיחין דבריו בהדיא דבגוי הבא על בת ישראל ליכא דינא דקנאים פוגעין בו:
וכ"כ הרב הנמק"י בס"פ בן סורר וז"ל וליכא איסו' דאורייתא בגוי הבא על בת יש' בפנויה דב"ד של שם גזרו וא"ת מ"מ הא איכא משום לא תתחתן י"ל דאין חתנות באונס כו' מיהו גויה דאנסה לה ישראל לבא עליה יהרג ואל יעבור שזו ודאי בכלל עריות חמורות הן דהא זימנין דחייב מיתה ובפרהסיא וכמעשה שהיה דקנאין פוגעין כו' יע"ש והביא דבריו מרן בכ"מ פ"ה מה' יסודי התורה וכתב שזו היא דעת רבינו כנראה מדבריו ז"ל שם וכ"כ הל"מ שם יע"ש ויותר מבוארין דברים הללו בדברי הרמב"ן בס"פ בן סורר בספר המלחמות שכתב בהדיא וז"ל אבל גוי הבא על בת ישר' לא מקרי ג"ע דלאו מחייבי מיתות ולאו מחייבי כריתות נינהו דלא אתי מנערה מאורס' כו' מיהו מהני עובדי דאמרן לעיל מסתברא דיש' הבא על הגויה מקרי ג"ע משום דקנאין פוגעין והוה ליה כחייבי מיתות דשייך בהו מיתה וכרת כדאיתא לקמן במכילתין אבל הנבעלת לגוי אין קנאין פוגעין בה ובפרק אין מעמידין אמרינן דבזנות ב"ד של שם גזרו ולא משכחת קרא אחרינא לאיסורא כו' והטעם שבן שפחה ונכרית כמוה והוא מוליד בן לע"ז אבל גוי הבא על בת ישראל הולד כשר בין פנויה בין באשת איש כדאיתא בפרק החולץ ולפיכך אין קנאין פוגעין בה הלכך אעפ"י שהאשה להנאת עצמה מותרת אבל איש אסור אפילו להנאת גויה כו' יעש"ב, וע"ע שם דשקיל וטרי לומר דאסתר אפילו הויא אשת איש אפ"ה לית בה משום ג"ע ודלא כמ"ש מרן ז"ל בי"ד סימן קנ"ז וכ"כ הכ"מ פ"ה מה' יסודי התורה ובספר הנמק"י שם בס"פ בן סורר וכן הלח"מ שם וצריך לומר דלמ"ד הנאת עצמן שאני צ"ל אסתר לא הויא אשת איש שאין צורך לזה וכמו שצידד שם הרמב"ן ז"ל ודוק:
והנה מלבד מ"ש שהרמב"ן והר"ן והנ"י ס"ל דגוי בישראלית ליכא איסורא דקנאין פוגעין גם ר"ת ס"ל הכי כמ"ש מרן ב"י שם בי"ד בסימן הנז' ע"ד הר"ן וכ"כ בתה"ד בסימן רי"ט יע"ש באופן שדברי המרדכי הללו רבים וגדולים לא ס"ל הכי וכדברי ר"ת כת' המרדכי בפרק בן סורר וכל דברי התשו' הללו שהביא מרן החביב דס"ל דגם באשה הנבעלת לגוי אמרו דקנאין פוגעין הן הן דברי המרדכי הללו דס"פ החולץ דכולם הביאו הדברים הללו ולא סמכו עליהם יע"ש ובעיקר הסוגיא דקא' דזנות דגוי עם ישראלית ב"ד של שם גזרו עליו דכתיב ויאמר יאודה הוציאוה ותשרף דמשמע דאיכא מית' לישראלית הנבעלת ואלו מדברי הרמב"ן והר"ן והנ"י משמע דליכא מית' עיין להרא"ם בפ' וישב שכתב דשריפת תמר משו' הורא' שעה היתה יע"ש:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.