שפת אמת/עירובין/יז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
בתוס' ד"ה עושין כו' והא דאמר לעיל הכי אגמרי' רחמנא למשה לא תפרוץ רובה כו'. צע"ג מה דמשמע להו מהא דלעיל דחשוב רה"ר מה"ת בפרוץ מרובה [וכמ"ש הריטב"א לעיל שם להדיא בשם התוס' ע"ש], הא התם לא אמרינן אלא דלא חשיב מחיצה בפרוץ מרובה וממילא הוי כרמלית אבל רה"ר נמי לא הוי, ולקמן (כב.) לא פליגי ת"ק ור"י אלא היכא דדרך הרבים מפסיקתן אבל הכא לכו"ע לא הוי ר"ה, [וכ"כ הפנ"י בסוכה (ז.) משום דלא דמי לדגלי מדבר ע"ש, ובריטב"א כאן בשם י"מ מוסיף עוד דהוי מחיצה גמורה מה"ת להיות רה"י, והא דאמר רחמנא למשה לא תפרוץ רובה פי' דאגמרי' למשה דעתידין חכמים לתקן כן ע"ש]:
בד"ה וד' פשוטין כו' ואוקמא אדאורייתא. וקשה טובא מנ"ל דמדאורייתא לא אמרינן אתי אוירא כו' ומבטלי לי', וגם לפ"ז יקשה מה דאמרי' לעיל (טז:) ותיסברא כו' הא שפיר נ"מ בבעיא דר"ה אי עומד מרובה מהני לענין להיות רה"י מה"ת והזורק לתוכו מרה"ר יהי' חייב כיון דמה"ת ל"א אתי אוירא כו', וגם לעיל בעור העסלא משמע דמה"ת נמי אמרינן אתי אוירא כו', ואולי כוונתם דמדאורייתא מהני שם ד' מחיצות אפי' ברוחב יותר וא"צ פשוטין כלל לכך לא החמירו חכמים להצריך פשוטין רחבים שלא יהי' האויר דהאי גיסא ודה"ג מבטל להו, ופשט לשונם לא משמע כן, וגם בעיקר קושיתם תירץ הריטב"א שפיר דברחב ד' לא אתי אוירא דה"ג כו', ודבריו נראין מוכרחין דאל"כ בכל פרצה עד עשר דאין אוסרת יהי' דוקא כשאין בתוך עשרה מפרצה זו עוד פרצה קטנה אף שיש עוד הרבה עומד אח"כ, וזה לא מצינו בש"ס ופוסקים, אדרבה משמע דכל היכא שבכלל עומד מרובה ואין בה פירצת עשר כשר בכל גווני: