שפת אמת/עירובין/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:08, 12 באוקטובר 2020 מאת תיכון לעד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית ישראל
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


שפת אמת TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב


דף ב' ע"ב

בגמ' בין לרבנן בין לר"י לילפו מפתח שער החצר. ואין מובן מה קשה לר"י דהא איהו מכשיר גם ברוחב כ' לכך רצה המפרש שמביא רש"י לפרש הקושיא על הגובה לפסול יותר מה' אך רש"י דחה פי' זה דהא מוכח מפתחו של היכל ואולם להכשיר עד גובה כ' או מ'. וי"ל משום דהתם שאני דהוי צוה"פ [ומנ"ל להכשיר בגובה יותר מה' היכא דליכא צוה"פ. ומפתח א"מ שהי' גבוה י' בלא צוה"פ נמי ליכא למילף כמ"ש התוס' לקמן ד"ה ליבעי דשלא כדין נקרא פתח כיון שהי' פרוץ במלואו]. ובתוס' מקשין עוד דאי אגובה פריך מה משני פתח שער כו' דשער גדול מפתח. ואפשר ליישב גם זה דברוחב כן הוא הדרך להרחיב פתח שער טפי כדי להכניס רוב עם אבל בגבהו אדרבה בית ופלטין גבוהים יותר ופתחי מלכין יוכיחו. או י"ל דהקושיא לר"י הוא דנילף דברוחב כ' לא מתכשר אלא בגובה ה' ור"י סתמא מכשיר, מיהו מאולם אכתי מוכח דכשר גם בזה. והנה לאותו המפרש שפי' דחמש עשרה אמה קלעים היא למעלה מגובה ה' יתישב תמיהת התוס' ומהרש"א דהא מפורש בקרא דרוחב המסך הוי עשרים וגם לפי חשבון העמודים כך הוא ע"ש והיא תמיהא עצומה. וזה נראה שדחקו לאותו המפרש דלפירושו א"ש דכן היא כוונת הגמ' דגם במקום העשרים של המסך הי' למטה סתום בגובה ה' ולא נשאר פתוח אלא כדי פתח ואין יודעים כמה הי' רק הגובה ט"ו אמה שהוסיפה התורה על הגובה ה' זה הי' פנוי כ' למסך, ונמצא דההילוך למטה לא הי' בפתח של עשרים כנ"ל וא"ש הכל. אח"כ ראיתי שכ"כ בס' בית ישראל ליישב גי' זו כך:


שם בגמ' בשלמא לבר קפרא גוזמא. פי' רש"י ולא מכשיר ר"י בגבוה מארבעים כו' אבל קשה דבכ"מ לא מצינו פי' גוזמא במקום דאיכא שיעור [איברא דלפי' רש"י בגיטין (מד.) בהא דבעי התם במימרא דריב"ל דעד מאה בדמיו לאו דוקא ולא קנסינן לי' כולי האי וגוזמא קאמר ע"ש, מוכח דאפי' במקום דאיכא שיעור שייך גוזמא אבל לפי' התוס' שם ליכא ראי' מהתם] ואפשר לפרש דגם אי ילפינן מאולם י"ל דכשר גם טפי אפי' מאה כיון דאשכחן בהיכל כ' ובאולם מ' י"ל דאין שיעור לדבר [וכן פי' המאירי לעיל במימרא דר"י אמר רב ע"ש]. לכך לב"ק דנקט גוזמא ומכשיר טובא א"ש. אבל לר"י דאמר מ' ונ' משמע דטפי לא א"כ שפיר מקשינן מנ"ל נ'. אך לפ"ז יקשה קושית התוס' אמאי קתני מ' ונ' דכיון דנ' מ' מיבעיא ע"ש [דהשתא דס"ל דטפי מנ' לא מכשיר ר"י ליכא למימר כדאמרי אינשי כמ"ש התוס' בשבת (ס:) ד"ה השתא ע"ש ועי' בריטב"א מ"ש בזה]:


שם בגמ' אלא מעתה לא תיהני צורת הפתח כו'. תמיהני דמה קושיא היא זו אטו מפורש בקרא דלא נקרא פתח טפי מרוחב י' אלא דאנן אמרי' דאין שם פתח ביותר ממה דמצינו בקרא אבל בעושהו בצוה"פ ע"כ פתחא היא. כדפסלינן נמי פרצה בקרן זוית משום דפתחא בק"ז לא עבדי אינשי אעפ"כ בעושהו פתח מהני [כמ"ש התוס' לקמן (ו.) ד"ה דפתחא ע"ש]. ולמ"ש תוס' ד"ה א"מ מיושב קצת דהקושיא הוא אם איתא דשם פתח בכך היכא דאיכא צוה"פ הי' לו לעשותו שוה לאולם, עכ"ז קשה דממ"נ הא גם לדידן למסקנת הגמ' דלא ס"ל כרב ולא ילפינן כלל מהתם תיקשי למה לא עשאו שוה לאולם. וצ"ל דקפידא הוי במילתא מטעם אחר א"כ גם רב יכול לסבור כן. ומכח דיליף דיותר מפתח היכל ואולם לאו שם פתח עליו יהי' מוכרח ליישב נמי אמאי לא עשאו פתח ההיכל שוה לאולם מה ענין זה לזה וצ"ע:


ולכאורה אינו מובן ג"כ מ"ש התוס' אבל הא פריך שפיר כו' שוה לאולם דאכתי קשה דהוי לי' לעשות שוה לאולם כיון דהי' לו דלתות וכן הניח בקושיא בס' דרו"ח מרע"ק איגר ז"ל. אבל נראה דלק"מ דבהיכל פתח בעינן כדכתי' פתח אהל מועד וע"י צורת הפתח הקשו שפיר כיון דשם פתח עליו. אבל הא דמהני בדלתות הוא משום דסתום כמ"ש התוס' בלשונם [דהויא כמחיצה מעלייתא] אבל אין שם פתח עליו כנ"ל. וכן יש לדייק בלשון המהרש"א אך לשונו צריך ביאור ע"ש:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף