עריכת הדף "
שער המלך/איסורי ביאה/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''מ"ע על כ"ג שישא נערה כו' בבתוליה ולא בוגרת כו'.''' כתב ה"ה ז"ל שם במשנה ופסק כת"ק ובדין הסמוך כתב רבינו נבעלה שלא כדרכה ה"ז כנבעלה כדרכה וכתב ה"ה שם דמבואר דרב אמר הכי יע"ש וק"ט דשם בגמ' אמרי' במאי קמפלגי ר"מ סבר בתולה אפילו מקצת בתולים משמע בתוליה עד דאיכא כל הבתולים בבתוליה כדרכה אין שלא כדרכה לא ור"א ור"ש סברי בתולה שלימה משמע בתוליה ואפילו מקצת בתולים בבתוליה בין כדרכה בין שלא כדרכה ואמרינן תו אמר רב נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה ואותבינן עליו מברייתא ומשנינן הא מני ר"מ ורב דאמר כר"א כו' וא"כ מאחר שרבי' ז"ל פסק כר"מ דלא ישא את בוגרת איך פסק דנבעלה שלא כדרכה פסולה והוה ליה תרתי דסתרין ואף דבסמוך שם אמרינן רב ור"י דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואלו הכא אמרינן דרב דאמר כר"א כבר כתבו התוס' שם דלא סבר כר"א דהא רב ס"ל דלא ישא את הבוגרת אלא ה"ק דרב דאמר כר"א וליה לא ס"ל יע"ש והרמב"ן ז"ל בחידושיו דחה דברי תוס' הללו דלישנ' דגמר' משמע השת' דרב כר"א ס"ל וכתב דההי' דבוגרת ומוכת עץ לא ישא הו"א אם נשא נשוי קמ"ל ונקט בוגרת לר"מ ואם כן ר"י קאמר לה יע"ש ולדעת רבינו לא יתכן שום אח' מהתי' הללו והרשב"א ז"ל בחידושיו אההיא דבוגרת ומוכת עץ לא ישא כתב וז"ל ק"ל אינהו דאמרי כמאן דהא במוכת עץ כ"ע לא פליגי דאסירא וי"ל דס"ל כתנא דלעיל דקתני נבעלה למי שאינו איש אעפ"י שבסקילה כשרה כו' ואכתי ק"ל דהא מוכת עץ סתם מתני' היא כו' ומיהו בבוגרת לא ק"ל דלאו סתם גמור הוא להקשות מינה לר"י דהא מחלוקת ר"א ור"ש בצדו וכל כי האי לאו סתם גמור כו' א"ד ז"ל ומתוך דבריו מבואר דסבירא ליה דאם נשא נשוי ואפי"ה לכתחילה מיהא לא ישא מדרבנן דאי הוה ס"ל כת"ק דאמר לא ישא את הבוגרת ואסירא מדאורייתא מקרא דבבתוליה אפי' אם נשא מוציא כיון דאסורא מדאורייתא וזה שלא כדעת התוספו' והרמב"ן שכתבנו דס"ל דרב ור"י אתו כת"ק דר"א דבוגרת ומוכת עץ אסורא מדאורייתא ואפי"ה אם נשא נשוי מטעמא דסופה להיות בוגרת ולפי דברי הרשב"א אין מקום לקו' התוס' ואולם לדעת רבינו לא יתכן לומר דס"ל כדעת הרשב"א שהרי ממה שכתב בבתוליה ולא בוגרת מבואר דמדאוריית' קאמר וכת"ק דר"א ובר מן דין ק"ל לדברי הרשב"א ז"ל דס"ל דבוגרת ומ"ע לא ישא היינו מדרבנן דא"כ מאי האי דפריך התם לרב דאמר אנוסת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי ומוציא בגט והא רב ור"י דאמרי תרוייהו בוגרת ומ"ע לא ישא ואם נשא נשוי אלמא סופה להיות בוגרת תחתיו ה"נ סופה להיות בעולה תחתיו ומאי קוש' בוגרת כיון דאין איסור אלא מדרבנן מש"ה לכתחילה לא ישא ואם נשא נשוי משא"כ בעילה עצמו כיון דאסירא מן התורה מוציא בגט וליכא למימ' דמש"ה קאמ' בגמ' קשיא ולא תיובת' דעיקר קושי' מעיקר' ליתא ודקארי לה מאי קארי לה וליכא למימר דס"ל להרשב"א ז"ל כדעת ר"ת שכתבו התוס' ז"ל פרק אלו נערות דבעול' עצמו אין איסורו אלא מדרבנן שהרי לפי שיטה זו ע"כ לומר דמאי דפריך בשמעתין לרב דאמר נבעלה שלא כדרכה פסולה מברייתא דקתני ולו תהיה לאשה פרט לאלמנה לכ"ג ה"ד אלימא כדרכה מאי ארייא משום אלמנה תיפוק ליה משום בעולה הכי פריך דכיון דנבעלה שלא כדרכה אסורה מן התורה א"כ פשיטא דבעולת עצמו ג"כ שלא כדרכה אסור' מדרבנן וא"כ מאי ארייא משום אלמנה ת"ל משום בעולה ושפיר ממעטי' מקרא דולו תהיה לאשה אף שאין איסורו כי אם מדרבנן דומי' דחלוצה דנקט הברייתא אבל אי אמרינן דשלא כדרכה אין בה איסור תורה ניחא דפשיטא דבעולת עצמו לא אסרו חכמים בשלא כדרכה וכמו שביאר כל זה באורך הרב מש"ל בפי"ח הלכ' ב' וכן ראיתי בשיטה מקובצת כ"י למס' סנהדרין פ' כ"ג דף י"ח וז"ל ועוד אומר ר"ת ז"ל דבעולת עצמו דרבנן היא ומדקדק מדאמרינן אנוסת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי כו' ואין זה דיוק דהכי אמרינן התם בוגרת ומ"ע לא ישא וא"נ נשוי והנהו ע"כ דאורייתא כדדריש התם מקרא ועוד דפרכינן התם מאי אריי' משום אלמנה ומאי קו' והלא בעולת עצמו דרבנן ור"ת ז"ל הגיה בספרו והו"ל כחלוצה דאפקועה רבנן א"ד יע"ש ומ"מ לדברי הרשב"א ז"ל לא יתכן לומר כן ממה שראיתי לרשב"א ז"ל שם אההיא דפריך מאי ארייא משום אלמנה ת"ל משום בעולה הקשה וז"ל ק"ל דמידי הוא טעמא אלא לרב והא רב אשי לקמן קאמר דלרב אנוסת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי ויש לו' דרבה הוא מאריה דהאי קושיא ס"ל כרב הונא דאמר משמיה דרב אם נשא נשוי ומוציא בגט וד"ת אסור לקיימה ואינו מחוור דכי אמרינן מוציא' בגט לאו מדאורייתא אלא מדרבנן דאי מדאוריי' אפילו נשא אינו פטור מקנס כו' ואי ס"ל כדעת ר"ת אפי' נימא דמוציאה בגט מדרבנן קאמר פריך שפיר דכיון דמדרבנן אינו יכול לקיימה ממעטינן שפיר מקרא דולו תהיה לאשה דומיא דחלוצה אלא מבואר דס"ל דבעולת עצמו מדאורייתא וכיון שכן ק' טובא דמאי פריך מבוגרת וצ"ע ודאתאן עלה ליישב דעת רבינו ז"ל היה נראה לע"ד לומר דרבינו ז"ל הוקשה לו קו' התוס' הלזו ולא ניחא ליה בתי' ז"ל דפשט' דלישנ' משמע דכר"א ס"ל כמ"ש הרמב"ן גם תי' הרמב"ן ז"ל דחיקא מילתא טובא ותירוץ הרשב"א ז"ל יש בו מן הקושי כמ"ש ומה גם לדעת רבינו ז"ל דס"ל דבעולת עצמו דאורייתא כי על כן הוכרח לומר דהא דאמרינן בגמ' דלר"מ דס"ל דלא ישא את הבוגרת ס"ל דשלא כדרכה כשרה לכהונה ור"א ס"ל דנבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה היינו משום דאכתי לא שמיע ליה לתלמודא ההיא מימרא דרב דבוגרת ומ"ע לא ישא ואם נשא נשוי אלא הוה ס"ל דמוציא בגט כמימרא דר"ה משמיה דרב באנוסת עצמו אבל לפום מאי דמייתי רב אשי בתר הכי מימרא דרב איכא למימר דנבעלה שלא כדרכה לכ"ע פסולה ואפי' לר"מ והיינו טעמא דלפי מ"ש רש"י ד"ה בבתוליה דלר"מ לא מצינן למדרש בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין בין כדרכה בין שלא כדרכה כדדרשינן אליבא דר"א משום דכיון דבתוליה ממעט בוגרת כ"ש בעולה שלא כדרכה אבל לר"א דאתרבאי בוגרת להתירו אצטריך למיסר שלא כדרכה יע"ש ואם כן איכא למימר דלפום מאי דס"ל השתא דבוגרת אפילו נשא מוציא מש"ה ע"כ לומר דבבתוליה אתא להכשיר שלא כדרכ' דאי למיסר מק"ו דבוגרת נפקא אמנם למאי דס"ל לרב דבוגרת אם נשא נשוי איכא למימר דלר"מ נמי שלא כדרכה פסולה דאצטריך בבתוליה למעוטי אפילו נשא דאי מק"ו דבוגרת הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ומעתה הנהו תרי מימרי דרב כפשטה מתפרשי ואי קשיא לך דאם כן לפום קושטא דמילתא תקשי לרב ברייתא דולו תהיה לאשה פרט לאלמנה לכ"ג דאוקימנא לה בשלא כדרכה ולא אשכחנא לה פתרי אלא לאוקמוה אליבא דר"מ ורב דאמר כר"א ואי ס"ל לרב דלר"מ נמי שכתב פסולה ההיא בריית' מני הא לא תקשי לך שהרי לדעת רבינו דס"ל דעל בעולה שלא כדרכה אינו משלם קנס כמ"ש בה' נערה בתולה ע"כ ברייתא זו ליכא לאוקמי בשלא כדרכה וכבר הראשונים ז"ל תמהו על סברתו ז"ל מסוגייא הלזו וכנודע והרב המאירי ז"ל הובאו דבריו בשיטה מקו' למוהר"ב פרק א"נ ד"מ הכריח כדעת רבינו מסוגיא דהתם וכתב דההיא ברייתא דפרט לאלמנה לכ"ג לפום סוגיא דפרק א"נ בבעולה כדרכה היא שנויה וה"ה שהיה יכול ליגע בה מטעם בעולה אלא שתפס אחת מהן וכל הסוגיא שנויה שם דרך משא ומתן וזאת הסוגייא עיקר א"ד יע"ש ויש סעד עוד לדעת רבינו ז"ל מסוגייא דפרק אלו נערות ד"ל עלה ההיא דאמרינן א"ב בעולה לכ"ג ופירשה רש"י ז"ל כשנבעלה מאחר שלא כדרכה וכבר הרב מש"ל פי"ח מה' אלו ה"ב יחס פי' זה לדעת רבינו והתו' ז"ל הוקשה להם לפי' זה דא"כ הו"ל לתלמודא למיפרך דלר"מ דאמר נבעלה שלא כדרכה כשרה מאי איכא למי' ומכח זה דחו פירש"י ז"ל אכן לפי מ"ש הנה נכון דסוגיא דהתם אתיא לפום קושטא דשמיע לן הא דרב דמהשתא לכ"ע פסולה כנ"ל נכון ואולם דברי ה"ה ז"ל מנגדי' למ"ש בדין נבעל' שלא כדרכ' מימר' דרב ופלוגתא דתנאי היא בסוגייא ולפי מ"ש דעת רבינו דלפי המסקנא מימרא דרב אליבא דכ"ע הוא ושוב אחר זמן בא לידי ס' יש"ש למס' יבמות וראיתי שם שתמה על דברי רבינו כמ"ש ומ"ש נ"ל נכון ודוק ועל מ"ש רבינו נבעלה שלא כדרכה ה"ז כנבעלה כדרכה נבעלה לבהמה ה"ז מותרת יש לדקדק קצת דמסתמיות דבריו משמע דאפילו נבעלה לבהמה כדרכה מותרת מדלא פי' והוא תימה דכיון דמוכת עץ פסולה לכהונה מי גרע ממוכת עץ הן אמת דבפרק הבע"י איתא הכי בברייתא נבעלה למי שאינו איש אף ע"פ שבסקילה כשרה לכהונה וכבר הרשב"א שם בחי' כתב וז"ל נ"ל דאפילו כדרכה קאמר דאינה אלא כמוכת עץ וכאידך תנא דפ"ק דנדה דס"ל דמוכת עץ כשרה לכהונה ע"ש אכן לדברי רבי' ז"ל קשה וצ"ע עוד ראיתי להרשב"א שם שהקשה אההיא דאמרינן התם מעשה בריבה אחת שהיתה מכבדת את הבית ורבעה כלב כפרי מאחריה והכשירה ר' לכהונה וז"ל ק"ל דהכא משמע דדוקא משום דרבעה כלב ולר' מ"ש כלב אפי' אדם נמי דהא איהו הוא דקאמר פ"ק דקדושין בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ואין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה וצ"ע עכ"ל ולא זכיתי להבין קו' ז"ל דבעולה לכ"ג שאני דממעטינן בעולה שלא כדרכה מקרא דבבתוליה כדאיתא התם בהדיא ומהיותר תימה שהרשב"א ז"ל לעיל סמוך ונר' כתב דטעמא דר"ש דלא ממעט לה משו' בעולה אלא משום דריבה הכתוב בבתוליה הוא משום דס"ל כר' דאין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה א"ד יע"ש ודבריו צ"ע וראיתי להר"ב מש"ל בדין שלפנינו עלה ונסתפק אם בעולה זו שאסר הכתוב אי ה"ד כשנבעלה והוציא דם דאין לה בתולים אבל אם בא עליה בהטייה ועדיין בתולותיה קיימין מהו כיון דאיסור דבעולה מקרא דבבתוליה נפקא אם כן כל שיש לה בתולים אף שנבעלה שריא לכהן מדין בעולה ונשא ונתן הרבה בס' זה ובסוף דבריו זו הלכה העלה שמדברי התוספ' פרק בן סורר דע"ג שדחו פי' רש"י שפי' דבאונס אינו חייב קנס כי אם על השרת בתולים מדקי"ל דאם בא עליה שלא כדרכה אינו חייב קנס יע"ש יש להוכיח דלדידן דקי"ל דאפי' שלא כדרכה חשיבה בעולה פשיטא דאין הדבר תלוי בהשרת בתולים את"ד ואנכי הרוא' לא ידעתי למה זה הוצרך הרב להביא ראיה מדברי התוספות דמסוגייא דפרק הבע"י מבואר הוא כן מדפרכינן התם לרב דאמר נבעלה שלא כדרכה פסולה מברייתא דקתני ולו תהיה לאשה פרט לאלמנה לכ"ג האי אלמנה ה"ד אילימא כדרכה מאי ארייא משום אלמנה ת"ל משום בעולה אלא לאו בשלא כדרכה כו' והשתא אם איתא דאם בא עליה בהטייה שרייא לכ"ג אמאי לא מוקי לה בשנבעלה בהטייה אלא מבואר דדין בעולה אינו תלוי בהשרת בתולים ולא היה לו להרב להביא ראי' מדברי התוספות מאחר שרש"י חולק וס"ל דנבעלה שלא כדרכה אע"ג דאין בו השרת בתולים יש לה קנס משום דחשיבה ביאה דמשכבי אשה כתיב וביאה זו היינו רבותיה בלא השרת בתולים משא"כ כדרכה דלא חשיבה ביאה אלא בהשרת בתולים כדרך גבר בעלמה וכמ"ש הר"ן ליישב דעת רש"י הובא דבריו בשיטה מקובצת למסכת כתובות ד"מ יע"ש וא"כ דכוותא נמי איכא למימר גבי בעולה לכ"ג דאע"ג דבנבעלה שלא כדרכה פסולה אפי"ה בכדרכה בעינן השרת בתולים אכן ההיא דפרק הבע"י שכתבנו הוא ראיה שאין עליה תשובה אליב' דכ"ע וזה פשוט ועוד אני מביא ראיה לדין זה ממ"ש הרא"ש פ"ק דכתובות וז"ל קטן שבא על הגדולה רב אמר עשאה לה מוכת עץ ושמואל אמר אין מוכת עץ בביאה ובשלא השיר בתוליה מיירי דאלו השיר בתוליה לא עדיפה ממ"ע והלכתא כשמואל ושרייא לכ"ג מדקבעה תלמודא למילתייהו אמתני' דהכא אלמא לענין דינא אתשיל והלכתא כשמואל בדיני כו' יע"ש וכונתו מבוארת דק"ל כיון דקי"ל הלכה כרב באיסורי ובעולה לכ"ג מידי דאיסור' הוא ואם כן היכי אמרינן דהלכה כשמואל ושרייא לכ"ג ואהא תריץ יתיב דכיון דקבע לפלוגתייהו גבי כתובה דמידי דממונא הוא ולענין דינא אתשיל קי"ל כותיה גבי איסור' ג"כ והשתא אי ס"ל דכל שלא השיר בתוליה שרייא לכ"ג אם כן מאי אריא קטן הבא על הגדולה אפילו גדול נמי כל שלא השיר בתוליה מישרא שרי ומאי הלכה כשמואל דקאמר הא הלכה זו לכ"ע היא גבי כ"ג דבעי' השרת בתולים אלא מבואר דס"ל שדין בעולה לכ"ג אינו תלוי בהשרת בתולים ודוק עוד כתב הרב הנזכר ונראה שאף דעת רש"י ז"ל דאית ליה דגבי קנס אינו משלם קנס אלא בהשרת בתולים לאו למימר דבעי' השרת בתולים ממש אלא דבעינן ביאה הראויה להשרת בתולים ולאפוקי נשיקה אבל לעולם דעל הכנסת עטרה חייב קנס אף בלא השרת בתולים וראיה לזה מההיא דאמרינן פרק א"נ דל"ב אמר עולא ל"ק כאן באחותו נערה כאן באחותו בוגרת ואימ' אידי ואידי באחותו נערה ומתני' דעדות דלוקה מיירי בלא השרת בתולים דאינו חייב קנס כו' יע"ש ולדעתי נראה שאין זו ראיה כלל שהרי לדעת רבינו דס"ל דעל ביאה שלא כדרכה אינו חייב קנס וכבר הרב ז"ל ייחס סברא הלזו לדעת רש"י כמ"ש בפרק י"ח מה' אלו דין א' יע"ש א"כ אכתי תקשי אמאי לא מוקי למתני' בבא עליה שלא כדרכה דאינו חייב קנס אלא ודאי מהא ליכא למשמע מינה דעדיפ' מינה משני ודוק עוד כתב הרב הנזכר וז"ל אך את זו אדרש ההיא דאמרינן פ"ב דחגיגה שאלו לבן זומא בתולה שעיברה מהו לכ"ג מי חיישי' לדשמואל או דילמא דשמואל לא שכיח והשיב להם דשמואל לא שכיח מוכח דאם היה שכיח דשמואל הוה שריה לכ"ג אף שנבעלה בעילה גמורה כל שלא היה שם השרת בתולים והנך רואה כמה רחקו דברי בן זומא ממ"ש דלדידיה אפילו בגמר ביאה שריא לכהן ולדידן אפי' בהכנסת עטרה אסורה לכ"ג כו' יעויין שם ובאמת שהדבר מתמיה לפי מה שהוכחנו מסוגי' דפרק הבע"י דאפי' בלא השרת בתולים חשיב' בעולה ואסיר' דנמצ' אם כן סוגיאות חלוקות עד שמכח זה היה נראה לי דסוגי' דהתם אפכא היא מתפרשת והכי פירש מי חיישינן לדשמואל כלומר אי שכיח הא דשמואל חיישינן שמא נבעלה בהטיי' ואסיר' לכ"ג דחשיב' בעולה א"ד דשמואל לא שכיח וע"כ לא נבעלה אלא באמבטי עיברה ושריא לכ"ג והשיב להם בן זומא דשמואל לא שכיח למיחש לה ולאוסרה לכ"ג אלא חיישינן שמא באמבטי עיברה האמנם מדברי התוס' שם מבואר דס"ל דחיישי' לדשמואל דאמרינן התם היינו להתיר' לכ"ג ממ"ש שם וז"ל פי' רש"י שהיא אומרת בתולה אני ואי שכיח דשמואל מהימנ' וקשה להר"י דהא פ"ק דכתובות תנן היתה מעוברת מה טיבו של עובר זה מאיש פ' וכהן הוא כו' ר"י אומר לא מפיה אנו חיים כו' והכא משמע דקבעי אליב' דכ"ע ושמא כאן שאף היא בכלל האיסור כדכתיב כי יקח איש אשה קרי ביה כי יקיח נאמנת כו' הנה מבואר דאי חיישינן לדשמואל שריא לכ"ג וזה הפך סוגי' דפרק הבע"י דמבואר משם דכל שנבעלה אפי' בלא השרת בתולי' אסורה לכ"ג מדלא מוקי לה בהכי ואין לומר דס"ל להתוס' דסוגי' דהתם היינו אליב' דמ"ד נבעלה שלא כדרכה פסולה דמינה נמי נבעלה בלא השרת בתולים פסולה וההיא דבן זומא אתיא כמ"ד דנבעלה שלא כדרכה כשרה דאם כן מאי קשיא להו מההיא דפ"ק דכתובות ה"נ נימא דהא דבן זומא אתיא אליב' דר"ג ואדרב' הא עדיפ' שהרי קי"ל כר"ג כדאית' התם ונמצא א"כ דאתי' אליב' דהלכת' מה שאין כן בהא דנבעלה שלא כדרכה דאי מוקמינן להא דבן זומא כמ"ד כשרה אתי' דלא כהלכת' ובר מן דין מה שתי' לההיא דכתובות דכיון שאף היא בכלל האיסור נאמנת לא זכיתי להבין דבריהם דא"כ היכי קאמר ר"י דה"ז בחזקת בעולה לנתין ולממזר ואסורה לכהן ואמאי כיון שאם נבעלה לממזר ולנתין אף היא בכלל האיסור א"כ יהא נאמנת לומר שנבעלה לכשר וליכ' למימר דס"ל היכא דנבעלה לממזר היא אינה בכלל האיסור שהרי בפ' יש מותרות אמרינן לא יקחו מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש והאמר רבא כל היכא שהוא מוזהר היא מוזהרת וכל היכא דהוא אינו מוזהר היא לא מוזהרת יע"ש וא"כ כל שנבעלה לנתין כיון שהוא מוזהר עלי' כדנפ"ל בפרק אלמנה לכ"ג מקרא דובת כהן כי תהיה לאיש זר ומק"ו דגרושה כדאית' התם פשיט' ודאי דהיא נמי מוזהרת דומי' דגרושה ואמאי אינה נאמנת ודבריהם צל"ע וכבר עלה על דעתי לחלק ולומר דע"כ לא כתבו דכל שהיא בכלל האיסור נאמנת אלא דוקא באומרת בתולה אני דלכשיבא עליה כ"ג ותמצא בעולה נמצא היא עוברת על דת לעיני כל העם כיון שאף היא בכלל האיסור וכל כי האי לא ניחא ליה לאיניש להיות רשע בעיני הבריות מה שאין כן בההיא דר"י דכי חיישינן שמא נבעלה לנתין ולממזר הרי זו מילתא דלא עבידא לאגלויי לעיני כל העם וכל כי האי לא אכפית להיות רשע בעיני המקום ודוגמ' לדבר אמרינן בפרק חזקת גבי מכר לו בית אינו מעיד לו עליה דחיישינן דשמא מעיד עדות שקר כי היכי דלא ליהוי לוה רשע ולא ישלם והוקשה להו להראשונים ז"ל כנראה דהן עוד היום הרי הוא רשע שמעיד עדות שקר וניחא להו דניחא ליה לאיניש להיות רשע בעיני המקום ולא להיות רשע בעיני הבריות יע"ש האמנם כל כי האי מעלומי העין בדבריהם ז"ל ובר מן דין לא ידעתי היכי ניחא להו בהכי דאכתי הן לו יהי דנאמנת לומר שהיא בתולה מטעמא שכתבו ז"ל אכתי ניחוש שמא נבעלה בהטייה לנתין ולממזר שאינה נאמנת אליבא דר"י ואפי' לר"ג דס"ל דנאמנת ה"ד בטוענת מאיש פ' וכשר הוא אבל כל שאינה טוענת לכ"ע אינה נאמנת כמבואר שם למעיין באורך וא"כ בהא דבן זומא ודאי ע"כ מיירי כשהיא אינה טוענת שהיא מעוברת מאיש פ' דאל"כ היכי קאמר בן זומא שמא באמבטי עיברה סוף דבר שדבריהם ז"ל לא זכיתי להבינם וצ"ע גם מ"ש דקרינן ביה כי יקיח לא ידעתי היכא רמיזא ובפרק קמא דקדושין ד"ט פרכינן מ"ט קרית ביה כי יקנו משום דכתיב ומכר ה"נ קרי בה כי יקיח דכתיב את בתי נתתי אלא אמר רבא הלכתא נינהו כו' הרי מבואר דלא קרינן ביה כי יקיח ובפשיטות הי"ל לומר שאף היא בכלל האיסור מטעמא דכל שהוא מוזהר היא מוזהרת כדאיתא פרק יש מותרות ועל הכל צ"ע: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף