שיח השדה/שבת/קנב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(בהורמנא דמרן שליט"א) |
(תוקן ע"פ לוח התיקונים להוצאה י"א) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''תד"ה עד. דאיך היו מדלגין והרי גולל ודופק מטמאין באהל.''' ותו' בברכות תי' שאין מטמא אלא צד החיצון שבו אבל צד הפנימי טהור, ועי' חזו"א אהלות {{ממ|סי' ז' סק"ח}} שביאר דכונתם דמזה מוכח שאין הגולל עצמו טמא רק מטמא אחרים ע"ש שהביא ראיות לזה, ור"ת שהביא ראי' משם אין לומר דס"ל שהגולל עצמו טמא רק שאין נקרא גולל אלא צד החיצון דב[[בבלי/זבחים/קה/א|זבחים ק"ה]] אמרי' צריך הכשר ממק"א פירש"י ולא בע"ח דלא אשכחן בהו טומאה וקשה הא בע"ח מטמאין בגולל כמ"ש בסוכה כ"ג למאי דקי"ל דלא כר"מ [ועי' [[תוספות/חולין/פא/ב#הואיל|חולין פ"א ב']] תד"ה הואיל דחיותה מטהרתה] אע"כ דגולל אין טמא רק מטמא לכ"נ דד' ר"ת דגם דבר המטמא אין חוצץ [וראי' לזה ממ"ש בספרי זוטא חקת {{ממ|י"ט י"א}} הנוגע במת טמא אין המת עצמו טמא כגון בנה של שונמית כו' ואפ"ה אין המת חוצץ] ואין להקשות א"כ אמאי בע"ח חוצצין כמ"ש [[בבלי/בבא בתרא/כ/א|ב"ב כ' א']] עוף ששכן הא ראוין לטמא גולל דכיון דמחוסר יחוד לגולל לא מקרי דבר המק"ט כמבואר [[בבלי/שבת/פד/ב|לעיל פ"ד ב']] דיחדינהו לאשתו נדה כו' ע"ש ב[[תוספות/שבת/פד/ב|תוס']], ויל"ע דתנן ב[[משנה/אהלות/יג#ה|אהלות פי"ג מ"ה]] נבלת עוף טהור שלא חישב עלי' חוצצת ואמאי נהי דלענין טו"א בעיא מחשבה אבל טומאה חמורה מטמא שלא במחשבה כדאי' [[בבלי/נדה/נ/ב|נדה נ' ב']] ואמאי חוצץ ובשלמא אם דבר שרק מטמא חוצץ א"ש שנבלת עו"ט אין טמאה רק מטמא האוכלה בבית הבליעה אבל לר"ת קשה וי"ל דנהי דדבר המטמא במגע ומשא אין חוצץ מיהו נבלת עו"ט דלא מטמא כלל רק באכילה לא מקרי דבר טמא דע"י אכילת האדם טמא ואינו אלא גרם טומאה ועי' אתוון דאורייתא [[אתוון דאורייתא/א|סי' א']], ונ' דגם ד' הרמ"ה כר"ת דדבר שרק מטמא אין חוצץ שבחי' ב[[בבלי/בבא בתרא/כ/א|ב"ב כ' א']] הק' למה ס"ת חוצצת הא מטמאה את הידים ותי' שזה רק מדרבנן משמע שאם הי' דאורייתא אין חוצץ אע"ג שס"ת אין טמא אלא מטמא [וג"ז אין ברור עי' פרה [[משנה/פרה/י#ג|פ"י מ"ג]] וי"ל דאע"ג דאינו טמא כיון דמטמא תו לא מקרי מקום טהור וצ"ע בזה] אע"כ דגם המטמא אין חוצץ ול"ד לנבלת עו"ט שחוצץ שאין מטמא אלא באכילה כנ"ל וכן שעיר המשתלח נ' שחוצץ אע"ג שמטמא המתעסקים בו דמי לנבלת עוה"ט, ובר"ש כלים [[ר"ש/כלים/יז# | '''תד"ה עד. דאיך היו מדלגין והרי גולל ודופק מטמאין באהל.''' ותו' בברכות תי' שאין מטמא אלא צד החיצון שבו אבל צד הפנימי טהור, ועי' חזו"א אהלות {{ממ|סי' ז' סק"ח}} שביאר דכונתם דמזה מוכח שאין הגולל עצמו טמא רק מטמא אחרים ע"ש שהביא ראיות לזה, ור"ת שהביא ראי' משם אין לומר דס"ל שהגולל עצמו טמא רק שאין נקרא גולל אלא צד החיצון דב[[בבלי/זבחים/קה/א|זבחים ק"ה]] אמרי' צריך הכשר ממק"א פירש"י ולא בע"ח דלא אשכחן בהו טומאה וקשה הא בע"ח מטמאין בגולל כמ"ש בסוכה כ"ג למאי דקי"ל דלא כר"מ [ועי' [[תוספות/חולין/פא/ב#הואיל|חולין פ"א ב']] תד"ה הואיל דחיותה מטהרתה] אע"כ דגולל אין טמא רק מטמא לכ"נ דד' ר"ת דגם דבר המטמא אין חוצץ [וראי' לזה ממ"ש בספרי זוטא חקת {{ממ|י"ט י"א}} הנוגע במת טמא אין המת עצמו טמא כגון בנה של שונמית כו' ואפ"ה אין המת חוצץ] ואין להקשות א"כ אמאי בע"ח חוצצין כמ"ש [[בבלי/בבא בתרא/כ/א|ב"ב כ' א']] עוף ששכן הא ראוין לטמא גולל דכיון דמחוסר יחוד לגולל לא מקרי דבר המק"ט כמבואר [[בבלי/שבת/פד/ב|לעיל פ"ד ב']] דיחדינהו לאשתו נדה כו' ע"ש ב[[תוספות/שבת/פד/ב|תוס']], ויל"ע דתנן ב[[משנה/אהלות/יג#ה|אהלות פי"ג מ"ה]] נבלת עוף טהור שלא חישב עלי' חוצצת ואמאי נהי דלענין טו"א בעיא מחשבה אבל טומאה חמורה מטמא שלא במחשבה כדאי' [[בבלי/נדה/נ/ב|נדה נ' ב']] ואמאי חוצץ ובשלמא אם דבר שרק מטמא חוצץ א"ש שנבלת עו"ט אין טמאה רק מטמא האוכלה בבית הבליעה אבל לר"ת קשה וי"ל דנהי דדבר המטמא במגע ומשא אין חוצץ מיהו נבלת עו"ט דלא מטמא כלל רק באכילה לא מקרי דבר טמא דע"י אכילת האדם טמא ואינו אלא גרם טומאה ועי' אתוון דאורייתא [[אתוון דאורייתא/א|סי' א']], ונ' דגם ד' הרמ"ה כר"ת דדבר שרק מטמא אין חוצץ שבחי' ב[[בבלי/בבא בתרא/כ/א|ב"ב כ' א']] הק' למה ס"ת חוצצת הא מטמאה את הידים ותי' שזה רק מדרבנן משמע שאם הי' דאורייתא אין חוצץ אע"ג שס"ת אין טמא אלא מטמא [וג"ז אין ברור עי' פרה [[משנה/פרה/י#ג|פ"י מ"ג]] וי"ל דאע"ג דאינו טמא כיון דמטמא תו לא מקרי מקום טהור וצ"ע בזה] אע"כ דגם המטמא אין חוצץ ול"ד לנבלת עו"ט שחוצץ שאין מטמא אלא באכילה כנ"ל וכן שעיר המשתלח נ' שחוצץ אע"ג שמטמא המתעסקים בו דמי לנבלת עוה"ט, ובר"ש כלים [[ר"ש/כלים/יז#טו|פי"ז מט"ו]] נ' דדבר הטמא מדרבנן ג"כ אין חוצץ ולפ"ז צ"ל דס"ל דדבר המטמא ואין טמא חוצץ ולא תיקשי מס"ת מיהו מגוי צריך ליישב כמו שהק' התוס' ב[[תוספות/בבא בתרא/כ/א|ב"ב כ' א']] ועי' רשב"א [[רשב"א/שבת/צא/א|לעיל דף צ"א]] שכ' ג"כ דדבר המק"ט מדרבנן אין חוצץ ועי' מל"מ [[משנה למלך/טומאת מת/יב|פי"ב מטו"מ]], ונ' דבהמה שעשאה גולל כשרה להקרבה [אף להסוברים דגולל טמא גם אחר פרישתו עי' חזו"א הנ"ל] שאינה טמאה רק מטמאה וראי' מ[[בבלי/זבחים/טז/א|זבחים ט"ז א']] מה לבע"מ שכן עשה קרבים כמקריבים תאמר בטמא פירש"י דלא משכח"ל בבע"ח טמאים וק' הא משכח"ל בגולל אע"כ שכשר להקרבה מיהו יל"ע אם הבשר יטמא בשעת שחיטה משום טומאת בית הסתרים: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} | <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{הגרחק}}</noinclude> | {{הגרחק}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־07:45, 22 במאי 2022
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש שיח השדה |
תד"ה עד. דאיך היו מדלגין והרי גולל ודופק מטמאין באהל. ותו' בברכות תי' שאין מטמא אלא צד החיצון שבו אבל צד הפנימי טהור, ועי' חזו"א אהלות (סי' ז' סק"ח) שביאר דכונתם דמזה מוכח שאין הגולל עצמו טמא רק מטמא אחרים ע"ש שהביא ראיות לזה, ור"ת שהביא ראי' משם אין לומר דס"ל שהגולל עצמו טמא רק שאין נקרא גולל אלא צד החיצון דבזבחים ק"ה אמרי' צריך הכשר ממק"א פירש"י ולא בע"ח דלא אשכחן בהו טומאה וקשה הא בע"ח מטמאין בגולל כמ"ש בסוכה כ"ג למאי דקי"ל דלא כר"מ [ועי' חולין פ"א ב' תד"ה הואיל דחיותה מטהרתה] אע"כ דגולל אין טמא רק מטמא לכ"נ דד' ר"ת דגם דבר המטמא אין חוצץ [וראי' לזה ממ"ש בספרי זוטא חקת (י"ט י"א) הנוגע במת טמא אין המת עצמו טמא כגון בנה של שונמית כו' ואפ"ה אין המת חוצץ] ואין להקשות א"כ אמאי בע"ח חוצצין כמ"ש ב"ב כ' א' עוף ששכן הא ראוין לטמא גולל דכיון דמחוסר יחוד לגולל לא מקרי דבר המק"ט כמבואר לעיל פ"ד ב' דיחדינהו לאשתו נדה כו' ע"ש בתוס', ויל"ע דתנן באהלות פי"ג מ"ה נבלת עוף טהור שלא חישב עלי' חוצצת ואמאי נהי דלענין טו"א בעיא מחשבה אבל טומאה חמורה מטמא שלא במחשבה כדאי' נדה נ' ב' ואמאי חוצץ ובשלמא אם דבר שרק מטמא חוצץ א"ש שנבלת עו"ט אין טמאה רק מטמא האוכלה בבית הבליעה אבל לר"ת קשה וי"ל דנהי דדבר המטמא במגע ומשא אין חוצץ מיהו נבלת עו"ט דלא מטמא כלל רק באכילה לא מקרי דבר טמא דע"י אכילת האדם טמא ואינו אלא גרם טומאה ועי' אתוון דאורייתא סי' א', ונ' דגם ד' הרמ"ה כר"ת דדבר שרק מטמא אין חוצץ שבחי' בב"ב כ' א' הק' למה ס"ת חוצצת הא מטמאה את הידים ותי' שזה רק מדרבנן משמע שאם הי' דאורייתא אין חוצץ אע"ג שס"ת אין טמא אלא מטמא [וג"ז אין ברור עי' פרה פ"י מ"ג וי"ל דאע"ג דאינו טמא כיון דמטמא תו לא מקרי מקום טהור וצ"ע בזה] אע"כ דגם המטמא אין חוצץ ול"ד לנבלת עו"ט שחוצץ שאין מטמא אלא באכילה כנ"ל וכן שעיר המשתלח נ' שחוצץ אע"ג שמטמא המתעסקים בו דמי לנבלת עוה"ט, ובר"ש כלים פי"ז מט"ו נ' דדבר הטמא מדרבנן ג"כ אין חוצץ ולפ"ז צ"ל דס"ל דדבר המטמא ואין טמא חוצץ ולא תיקשי מס"ת מיהו מגוי צריך ליישב כמו שהק' התוס' בב"ב כ' א' ועי' רשב"א לעיל דף צ"א שכ' ג"כ דדבר המק"ט מדרבנן אין חוצץ ועי' מל"מ פי"ב מטו"מ, ונ' דבהמה שעשאה גולל כשרה להקרבה [אף להסוברים דגולל טמא גם אחר פרישתו עי' חזו"א הנ"ל] שאינה טמאה רק מטמאה וראי' מזבחים ט"ז א' מה לבע"מ שכן עשה קרבים כמקריבים תאמר בטמא פירש"י דלא משכח"ל בבע"ח טמאים וק' הא משכח"ל בגולל אע"כ שכשר להקרבה מיהו יל"ע אם הבשר יטמא בשעת שחיטה משום טומאת בית הסתרים:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |