שיח השדה/שבת/קנא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(בהורמנא דמרן שליט"א) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''תניא כוותי' דרב.''' עי' [[רש"י/{{כאן}}#|רש"י]] וכ' ב[[רבי עקיבא איגר/{{כאן}}#|חי' רע"א]] ק"ל הא במרחץ אין אסור אלא בכדי שיעשה כדפירש"י וא"כ מה ראי' לרב דילמא במרחץ אסור מספק דהוי דשיל"מ אבל בחלילין שהאיסור לעולם י"ל דבספק מותר שאין לו מתירין עכ"ל ונ' דשפיר מייתי ראי' דהא שמואל אין מצריך להמתין בכדי שיעשו כדקאמר שמא חוץ לחומה לנו דאי ס"ד דספיקא לחומרא בדבר שאין לו מתירין הו"ל למיסר עד כדי שיעשו, מיהו צ"ב עיקר הדבר למה שמואל מתיר ולא הוי דשיל"מ וב[[בבלי/ביצה/ד/א|ביצה ד' א']] מבואר דדשיל"מ אסור אף באיסור דרבנן ומצאתי קו' זו במאירי [[מאירי/ביצה/ד/א|ביצה ד']] ותי' דהתם לאו איסור שוה בכל הוא דהבא בשביל ישראל זה מותר לאחר לכן מקילין בזה, ויש להסביר דדשיל"מ אינו אלא כשעל החפץ יש שם איסור אבל כאן אין על החפץ שם איסור שהרי לאחר מותר רק לו חייבו חכמים להמתין בכדי שיעשה וכעין סברא זו כתבנו בריש מפנין גבי דמאי אי בעי מפקר נכסי' ע"ש, ובזה א"ש ג"כ דב[[בבלי/חולין/ | '''תניא כוותי' דרב.''' עי' [[רש"י/{{כאן}}#|רש"י]] וכ' ב[[רבי עקיבא איגר/{{כאן}}#|חי' רע"א]] ק"ל הא במרחץ אין אסור אלא בכדי שיעשה כדפירש"י וא"כ מה ראי' לרב דילמא במרחץ אסור מספק דהוי דשיל"מ אבל בחלילין שהאיסור לעולם י"ל דבספק מותר שאין לו מתירין עכ"ל ונ' דשפיר מייתי ראי' דהא שמואל אין מצריך להמתין בכדי שיעשו כדקאמר שמא חוץ לחומה לנו דאי ס"ד דספיקא לחומרא בדבר שאין לו מתירין הו"ל למיסר עד כדי שיעשו, מיהו צ"ב עיקר הדבר למה שמואל מתיר ולא הוי דשיל"מ וב[[בבלי/ביצה/ד/א|ביצה ד' א']] מבואר דדשיל"מ אסור אף באיסור דרבנן ומצאתי קו' זו במאירי [[מאירי/ביצה/ד/א|ביצה ד']] ותי' דהתם לאו איסור שוה בכל הוא דהבא בשביל ישראל זה מותר לאחר לכן מקילין בזה, ויש להסביר דדשיל"מ אינו אלא כשעל החפץ יש שם איסור אבל כאן אין על החפץ שם איסור שהרי לאחר מותר רק לו חייבו חכמים להמתין בכדי שיעשה וכעין סברא זו כתבנו בריש מפנין גבי דמאי אי בעי מפקר נכסי' ע"ש, ובזה א"ש ג"כ דב[[בבלי/חולין/ו/א|חולין ו']] אמרי' לא גזרו על תערובת דמאי ואמאי הא הו"ל דשיל"מ דאי בעי מפקר נכסי' ולהמאירי א"ש שאין איסורו שוה בכל דחזי לעניים, מיהו שם י"ל משום דבמקום שצריך להפסיד ממון לא מקרי דשיל"מ וכאן אפשר שנקרא הפסד ממון שמא יזכה בו אחר עי' [בבלי/נדרים/פד/ב|נדרים פ"ד ב']], ועדיין צ"ע בכ"ז: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} | <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{הגרחק}}</noinclude> | {{הגרחק}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־09:58, 11 באפריל 2021
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א בית מאיר חתם סופר רש"ש שיח השדה |
תניא כוותי' דרב. עי' רש"י וכ' בחי' רע"א ק"ל הא במרחץ אין אסור אלא בכדי שיעשה כדפירש"י וא"כ מה ראי' לרב דילמא במרחץ אסור מספק דהוי דשיל"מ אבל בחלילין שהאיסור לעולם י"ל דבספק מותר שאין לו מתירין עכ"ל ונ' דשפיר מייתי ראי' דהא שמואל אין מצריך להמתין בכדי שיעשו כדקאמר שמא חוץ לחומה לנו דאי ס"ד דספיקא לחומרא בדבר שאין לו מתירין הו"ל למיסר עד כדי שיעשו, מיהו צ"ב עיקר הדבר למה שמואל מתיר ולא הוי דשיל"מ ובביצה ד' א' מבואר דדשיל"מ אסור אף באיסור דרבנן ומצאתי קו' זו במאירי ביצה ד' ותי' דהתם לאו איסור שוה בכל הוא דהבא בשביל ישראל זה מותר לאחר לכן מקילין בזה, ויש להסביר דדשיל"מ אינו אלא כשעל החפץ יש שם איסור אבל כאן אין על החפץ שם איסור שהרי לאחר מותר רק לו חייבו חכמים להמתין בכדי שיעשה וכעין סברא זו כתבנו בריש מפנין גבי דמאי אי בעי מפקר נכסי' ע"ש, ובזה א"ש ג"כ דבחולין ו' אמרי' לא גזרו על תערובת דמאי ואמאי הא הו"ל דשיל"מ דאי בעי מפקר נכסי' ולהמאירי א"ש שאין איסורו שוה בכל דחזי לעניים, מיהו שם י"ל משום דבמקום שצריך להפסיד ממון לא מקרי דשיל"מ וכאן אפשר שנקרא הפסד ממון שמא יזכה בו אחר עי' [בבלי/נדרים/פד/ב|נדרים פ"ד ב']], ועדיין צ"ע בכ"ז: